מצות כהונה יז

סימן י"ז שלשה אנשים שקנו מכס מאת השררה יר"ה ונכתב על שמם ואח"כ א' מהם שיתף עמו בחלקו אדם אחר ואח"כ השותף הזה ששיתף עמו איש אחר עמד והאמין לשני שותפין המתעסקים בגביית המכס בלי שו"א אם יכולת ביד השותף החדש להשביע הב' שותפין הא' וב"כ או אם יכולים לומר לאו בעל דברים דידן את אלא שותפנו הג' והוא כבר נתן לנו נאמנות: תשובה נראה שיכול להשביע אותם כיון דממונא דיליה הוא אע"פ שלא נשתתפו הם עמו ויש ללמוד ד"ז מתשו' הרא"ש כלל צ"ג סי' ב' בראובן שמשכן ספרים אצל שמעון והלך שמעון ומשכנם אצל לוי באותו הסך שהלוה לראובן ואח"כ המחה ש' את ר' צל לוי שבזמן שיביא לו המעות יתנם לו וכשהביא לו המעות מצא שהספרים נפסדו מחמת שהיה לוי לומד בהם ואמר לוי ששמעון הרשהו ללמוד בהם ולאו בע"ד את והשיב שטענה זו מועלת אלו היה לוי סבור שהספרים של שמעון אבל אם ידע שהספרים של ר' לא היה מועיל הרשות שנתן לו שמעון ול"מ למי' לאו בע"ד דידי את דהו"ל כגוזל ומאכיל לאחר דאמרי' בר"פ הגוזל ומאכיל דרצה מזה גובה רצה מזה גובה ע"ש הרי דאע"פ שלא היו הדברים אלא בינו ובין שמעון כיון שהספרים של ר' יכול לתובעו ובנ"ד נר' דאפילו לא ידעו השותפים ששותפם שיתף עמו אחר בחלקו יכול להשביעם דדוקא התם דאלו ידע שהספרים של ר' לא היה לומד בהם משא"כ בנ"ד ועיין מהרשד"ם סימן ק"א דסותר למ"ש ה' גופיה בסי' ע"ט ועיין להש"ך סי' ע"ב דין ל"ב איברא דק"ל בדברי הרא"ש הללו דמתבאר מדבריו דבגוזל ובא אחר ואכלו דקי"ל רצה מזה גובה רמ"ג דוקא בידע הגוזל הב' שהיא גזולה ביד הגוזל הא' אבל אם לא ידע שהיא גזולה אין לבעליה ד"וד עמו ומהגמ' שם אין נראה כן דפריך אר"ח דאמר רמ"ג רמ"ג ממתני' דהגוזל ומאכיל את בניו והניח לפניהם פטורים מלשלם וס"ד דלפני יאוש מיירי וא"כ הניח לפניהם מיירי שאכלום כמתבאר שם וכן פריך שם מברייתא דהא' ומוקי לה לאחר יאוש ואי איתא מאי פריך נוקמא בלא ידעו שהיא גזולה ביד אביהם אלא ע"כ אפילו לא ידעו קאמר ר"ח רמ"ג. וכ"כ הטור בסי' שס"א דר"ז מיירי אפילו לא ידעו וכתב מרן בב"י ר"ז לא מצאתיו אבל מתבאר מהדין שיבא בסמוך ולע"ד דמהגמ' גופה נראה כן ועוד ק"ל מתשו' הנז' דמתבאר ממנה אפילו האכיל הגוזל לאחר מדעתו רמ"ג רמ"ג אמ"ש הטור שם בא אחר ונטלה שלא מדעתו ואכלה רמ"ג וכו' מ"ש דאם האכילו הגוזל מדעתו ל"מ האוכל וכ"כ בש"הג שם לדעת הטור והביאו הכנ"הג שם ולפ"ז. הגמ' דפריך אר"ח ממתני' מחלוקת הניח לפניהם פריך והדבר ק' שהרי מתשו' אביו הרא"ש הלזו מתבאר אפילו האכילו רמ"ג רמ"ג ונ"ל דדוקא בלא ידע שהיא גזולה הוא דס"ל להטור דבעי' נטלה שלא מדעתו אבל בידע שהיא גזולה אפילו האכילו דגמ' והרא"ש שפיר כתב לחלק בין ידע ללא ידע כיון דבנדונו נטלה מדעתו ודמיא לגוזל ומאכיל והגמ' פריך לר"ח מחלוקת הניח לפניהם דהיא שלא מדעת הגוזל אכלום ובכה"ג אפילו לא ידע שהיא גזולה גובה ממנו נקטי' דלא מחייב האוכל אלא בנטלה שלא מדעת הגוזל או בידע שהיא גזולה אבל האכילו מדעתו ולא ידע פטור ועיין למהרא"ש סי' ק"א ובהכי ניחא מה דק"ל בעובדא דנרשאה שם דקט"ו ע"א אמאי לא שקיל כל הק"ך מנרשאה כיון דקי"ל כר"ח דרמ"ג רמ"ג דשא"ה דלא ידע ומדעתו מיהא בלא"ה י"ל דש"ה דמן הדין שקיל מרי דספרא מלוקח ב' בלא דמים ולוקח ב' חוזר על לוקח ראשון ואז לוקח א' אינו נוטל מן הגנב אלא פ' ולכך אע"פ שתיקנו תקנת השוק לגבי גנב אוקמוה אדאוריית' ובפ' חזקת הבתים דכ"ט דחזקת הבתים מ"ל ביממא ובליליא כגון דאתו בי תרי ואמרו אינן אגרינן מיניה ופריך נוגעין בעדות דאי לא אמרי הכי אמרי' להו זילו יהבו אגר ביתא ע"ש צ"ל כיון שידוע שהיא חזקת מרה קמא הו"ל כידע ומדעתו דרצה גובה ממנו וכאמור

אח"ז מצאתי להר"ב בש"מ. בפ' אלו נערות דל"ד ע"ב אהא דאמרי' הניח להם אביהם פרה שאולה כסבורים שהיא של אביהם ואכלוה משלמין דמי בשר בזול כ' בשם הראב"ד שהקש' אמאי דמי בשר בזול ותו לא מ"ש מגזל ולא נתייאשו הבעלים דרמ"ג ותי' דש"ה שאכלה באיסור שלא ברשות והוא עצמו נק' גזלן אבל התם דכסבורים שהיא של אביהם וכו' ובגזל ומאכיל לבניו או הניח לפניהם ואכלוה אי ידעו שהיא גזולה משלמין דמי כולה ואי לא ידעו משלמין דמי בשר בזול לבד וכ"כ שם בשם הרמב"ן והרא"ה והריטב"א ע"ש הרי מבואר דבגזל ובא אחר ואכלו שלא ברשותו אפילו לא ידע שהיא גזולה מחייב אבל אם אכלה ברשותו ולא ידע שהיא גזולה ל"מ אלא דמי בשר בזול ובגזל והניח לפניהם אם ידעו שהיא גזולה חייבין זיני כולה ואם לא ידעו חייבין דמי בשר בזול ומעתה ודאי זהו דעת הטור מיהו קשה לפ"ז מאי פריך הגמ' על ר"ח ממתני' נוקמא בלא ידעו ואי פריך דמ"מ דמי בשר בעי לשלומי זה ל"ק לר"מ אלא לרבה דאמר כסבורים שהיא של אביהם משלמין דמי בשר בזול ומעתה י"ל דל"פ רבוותא כאשר כתב הש"הג אלא דהנהו מיירי בידע שהיא גזולה ומ"מ נקטי' בנ"ד דיכול להשביעם דזכות דידיה. הוא ול"מ בשותף הא' להאמינם כמ"ש הטור דאפילו מחל הגוזל הא' לב' ל"מ דדין הב' הוא עם הבעלים ומצאתי להעיטור אות ש' שותף דכ"ו ע"ג שכ' וז"ל היכא דראובן ושמעון נשתתפו ונטל א' מהם מן הממון ונשתתף עם לוי הרי חבירו משביע ללוי ולא מ"ל לאו ב"ד דידי את וכ"ש אם נתן ראובן לשמעון בתורת עסק ונתן שמעון ממנו ללוי בעסק משביע ראובן שבועת. השותפים דא"ל ממונא דידי הוא ושליחותא דידי עבד וכו' ומסתברא דאפילו פיטר ראובן לשמעון משבועה וא"כ פיטר שמעון את לוי ראובן משביע את לוי אלא א"כ פיטר הוא והבאים מכוחו וכו' ע"ש הרי מבואר כמ"ש דכיון דזכותא דידיה ל"מ השותף שלו להאמינו והב' שותפים הא' ל"מ למי' ליה לאו בע"ד דידן את ואפילו לא ידעי ששיתף עמו אחר דינא הכי כיון דזכותא דידיה הוא כלל: וראיתי למהרימ"ט ח"א סי' ל"ג שכתב דאלמנה שגזלה מנכסי בעלה ונשאת לאחר והכניסה לו מה שגזלה מנכסי בעלה הא דאע"ג דקי"ל בעל לוקח הוי גובין יורשי בעלה הא מן הבעל הב' דקי"ל כר"ח דגזל ובא אחר ואכלו רמ"ג רמ"ג ולא תימה שא"ה שאכלו שלא ברשות הגוזל הא' אבל אם ברשותו

ל"מ הא ליתא שהרי פריך הגמ' מהגוזל ומאכיל את