מצות כהונה טו

סימן קי"ח די"א וז"ל שטר שזה נסחו הוו עלי עדים וחתמו עלי בכל לשון של זכות ותנו ללאה אשתי כ"וכ בתים מתנה גמורה אינו כלום ומתבאר מתשו' הרא"ש שם דבקנין מיירי וכיון דהשטר אין בו ממש המתנה בטלה דמתנת ש"מ במקצת בעי קנין ודיניה כדין מתנת בריא והקנין אינו אלא עמ"ש בשטר והשטר חספא בעלמא: איברא דלכאורה יש לקיים המתנה משום דבמצוה מחמת מיתה אפילו. המתנה במקצת לא בעי קנין ובנ"ד שהוא מחולי הקוליר"א הוי מצוה מחמת מיתה ואף שהרב משאת משה בחח"מ ח"א סי' ו' נסתפק בחולי המגפה אם דינו כמצוה מח"מ וכיון דס' הוא נכסי' בחזקת יורשים קיימי כבר הרב אדמת קדש ח"ב בח"מ סי' י"ח פשיטא לה דהוי מצוה מח"מ ותמה על המ"מ דמספק"ל ע"ש וכן מתבאר מדברי מהרש"ך ח"ב סי' צ' דחולי המגפה הוי כמצוה מח"מ א"כ דל שיטרא ודל הקנין המתנה קיימת. ואין לומר דהקנין מגרע כחו כדקי"ל במתנת ש"מ בכולה דלא בעי קנין היכא דקנו מידו חיישי' שמא לא גמר להקנות אלא בקנין ואין קנין לאחר מיתה דבנ"ד דהנותן לא בקש קנין אלא העדים מעצמן בקשו ממנו. לקנות בקנין הקנין אינו מגרע כח המתנה כמ"ש בדברי הפוסקים

מיהו נראה עיקר דהמתנה בטלה מצד אחר והוא דכתוב בשטר מהיום ולאח"מ ובכה"ג אפילו במצוה מחמת מיתה ממש לא מהני והוי מתנת בריא דבעי קנין כמו שהוכיח מהריב"ל ח"א סי' ס"ב מדברי הר"מ והנ"י דמצוה מח"מ ונתן המתנה מעכשיו או מהיום ולאחר מיתה בעי קנין כדין מתנת בריא זולת היכא דכתב בסוף השטר והכל נעשה במצוה מח"מ דאז מהני דהכל הולך אחר התחתון כדקי"ל כתב מנה למעלה ומאתים למטה הכל הולך אחר התחתון ע"ש וכ"כ מהר"י אדרבי ז"ל סי' ר"ס ומהרש"ך ח"א סי' ק"ח אפילו דגמגם בראייתו מדברי הר"מ מ"מ לדינא מודי ליה כמ"ש להדיא מהרש"ך בח"ב סי' צ' שהפ' המחוור דאפילו מצוה מח"מ כיון שכתוב מהיום ולאחר מיתה בעי קנין וכ"ה מהריק"ש בהגהותיו סי' ר"ן ע"ש

ואין לומר דבנ"ד דהעדים החתומים בשטר עצמן ל אמרו שהנותן לא אמר אלא לאחר מיתה ולא אמר מהיום אלא שהם מעצמם נראה להם שכן צריך לכתוב ולא הוו חוזרין ומגידין משום דדבר עשוי לטעות בו וכדקי"ל לענין נאמנות בסי' ע"א ע"ש הא ליתא דלא דמי כלל לנאמנות וכמו שכן העלה מהרש"ך שם בסימן צ' והביאו הכנ"הג סי' ר"ן הגהב"י אות ע"ד דשטר שכתוב בו מהיום ולאח"מ והעדים אמרו שלא אמר המצוה כן ה"ל חוזרין ומגידין ואין נאמנים אפילו אין כ"י יוצא ממ"א עש"ב וא"כ כיון דדברי העדים לא מעלין כלל אין לנו אלא ללכת אחר לשון השטר וכיון שכתוב מהיום ולאחר מיתה אפי' במצוה מח"מ בעי קנין וכבר נתבאר דהשטר אין בו ממש נקטי' דהמתנה בטילה היא מעיקרא ונכסי בחזקת יורשים קיימי מיהו אם הגיע שטר המתנה ליד המקבל בחיי הנותן מהני כמ"ש הר"מ ופ' מרן בש"ע סי' ר"נ דין ט' ושטרי דידן שטרי קנין. הם כמ"ש מרן בש"ע סי' קצ"ח ועיין להרב כנ"הג סי' ר"נ ורנ"א: סימן ט"ו

ש"מ שכתב אגרת לחבירו דע שהכביד החולי ואפ' שימות ובנו קטן תזכה בפקדון שיש לי בידך לבני אם הכתובה נגבית מהפקדון או לא תשובה כתב הר"מ בפ"ח מה' זכיה וז"ל מתנת ש"מ אינה קונה אלא לאח"מ ואין א' זוכה בדבר שצוה לו בין במקרקעי בין במטלט' אלא לאח"מ לפי' מוציאין לכתובת האשה ומזון האלמנה ובנות מיד אלו שצוה לתת להם שהרי במיתתו נתחייבו הנכסים בכתו' ומזונות ואלו שנתן להם לא יקנו אלא לאחר מיתה נראה מדבריו דאפילו במתנת מטלטלין גובה כתובה ממתנת ש"מ ואינה גובה ממתנת בריא וע"כ דהיינו טעמא משום דעשו תקנת השוק במתנת בריא ולא במתנת ש"מ כיון דאינה קונה אלא לאחר מיתה ולא הוי אלא מדרבנן ולא עשו תקנתא לתקנתא וכה"ג כתב מהר"ם מפאדווה סי' נ"ד על צואה בעש"ג דתקנתא לתקנתא לא עבדי' ע"ש וה"ה כתב דכתובה דכ' הר"מ היינו כתובת ב"ד דלא טרפי ממשעבדי גמורים וטרפי ממתנת ש"מ דאלו כתובה ממש אפילו ממשעבדי גמורים טרפי וס"ל להר"מ כדעת הרא"ש דגם במתנה עשו ת"הש משום דהר"מ מיירי גם במקרקעי וכתובה טרפי במקרקעי במתנת בריא ולעולם כתובה גובה ממתנת ש"מ במטלטלי דבתרוויהו מיירי הר"מ ומרן בש"ע סי' רנ"ב העתיק לשון הה"מ ובמקום כתובה כתב כב"ד וכתב הסמ"ע דא"ל כתובה ממש ובמטלטלין דגם כתו' ב"ד אינה גובה ממטלטלי דמתנת ש"מ כיון שקדם וגבה ע"ש נראה מדבריו דס"ל דלא כתב הר"מ דגובה אלא במקרקעי אבל במטלטלי אינה גובה אף כתו' ב"ד וכ"ש מזונות האשה והבנות ומשמע הא. כתובה ממש ס"ל דגובה וס"ל דלא עשו תק"הש בש"מ והא דאינה גובה כב"ד משום דלא תיקנו הגאונים דמטלטלי משתעבדי אלא לכתובה ולא לכתובת ב"ד כמ"ש הר"מ בפי"ד מה' אישות וס"ל להסמ"ע דדוקא בניתנו במתנה הוא דלא תיקנו אבל אם הם בעין גובה כנ"ל. לפי דרכו ומ"מ גם מדבריו למדנו דכתובה ממש גובה מש"מ דלא עשו ח"הש בש"מ וכ"כ מהרימ"ט בחי"ד סי' כ"ב בפשי' דבמתנת ש"מ לא עשו ת"הש והביאו הכנ"הג הגהב"י אות ה' וכתב שכן נראה דברי הסמ"ע לקמן ע"ש וטפי הו"ל להוכיח מדברי הסמ"ע שכתבתי וע"ש שהביא פלוגתא דרבוותא בזה ומ"מ דעת מרן בש"ע שהעתיק לשון הר"מ נראה דס"ל דגובה וכ"כ הכנ"הג שם בדעת הר"מ ועוד דבנ"ד דהמתנה היא ליורש לכ"ע גובה דמתנה ליורש ירושה היא וכמ"ש הת"הד ומהרי"ו הביא דבריהם הכנ"הג אות י"ז דכ"ע מודו בזה ע"ש נקטי' דכתובת אשה גובה ממתנת ש"מ זה ואין לומר דשא"ה דאמר לו תזכה לבני והוי כמי שזיכה מחיים הא ליתא דבגמ' בפ' מ"ש דקנ"ב איתא כ' וזיכה לא' וכ' וזיכה לב' שני קנה לשמואל דקי"ל כוותיה ואם כ' וזיכה וקנו מידו לראשין קנה א' ופירשב"ם זיכה היינו מסר השטר והתוס' והרא"ש דחו דבריו וכ' דזיכה היינו דזיכה לו המטלטלין ע"י אחר וכ"כ הטור סי' ר"ן וכ' בשם הרמ"ה דמצוה מח"מ אפילו כתב וזיכה וקנו מידו. לא מהני ונראה דאפילו לפירשב"ם מודה מודה בזה דבמצוה מ"מ ל"מ זיכוי דלא מצינו שחלק בזה ואין לאפושי בפלוגתא וע"ש