מצות כהונה יד

הנ"י הנז' ומור"ם בהגה הביא תשו' מהר"ם בקיצור בסתם ולא כתב בשם י"א ע"ש באופן דיש ללמוד מתשו' מהר"ם הלזו לנ"ד בשוחדות שנגבין לפי הממון אע"פ שעיקר הוא כסף לפי הגלג' אחר כ"ז עיני ראתה להרב זכרון יוסף חח"מ סי' ט' שנשאל בכיוצא לנ"ד והוא בקהל א' שרצו לשפוט עם השררה שלהם שלוקח מס י"ז זהובים מכל א' ויש להם כתב שלא יתנו רק ו' זהובים כיצד נגבה המעות של הוצאת המשפט אם לפי ממון או לפי נפשות והשיב וז"ל נ"ל דהוצאת המשפט עם השררה לפחות קשבת המס יען שהוא תקנת הצבור יוגבו חצי לפי ממון וחצי לפי נפשות ואף ע"פ שבתחי' וגם לבסוף פורעין המס שוה בשוה היינו משום דיד השררה תקיפא עליהם ומבקשים מכל א' דבר קצוב כי ימאנו לטרוח לדעת ערך כל א' משא"כ בהוצאת המשפט שבידינו הוא נוקמיה אדין תורה לגבותו לפי ממון ויש לדמותו למ"ש מור"ם בהג"ה דסי' קס"ג גבי שומרי העיר וכו' מצורף לזה די"ל דאלולי העשירים היו העניים משתדלין בהוצאה מועטת להחזיר. הדבר ליושנו כי המלכים אשר ב"י מסתופפים בצילם מלכי חסד המה ועל עניי עמנו יחמולו וסוף דבר מסיק ודי לנו שיתנו החצי ערך נפשות ואפ' אם יתמצה הדין יגבו הכל לפי ממון ונסתייע לדבריו מתשו' צ"צ סי' ל"ו ומתשו' שב יעקב סי'. יו"ד ע"ש ונ"ד דמי ממש לנדונו וכפי אשר בינותי בספרים ראיתי שכתב דבענין המס יותר טוב לפשר מלהעמידו ע"ד תורה אשר ע"כ נראה עיקר כדברי הרב זכרון יוסף שיהיה נגבה החצי לפי ממון והחצי לפי נפשות

וע"ד ששאל בקהל המתפללים בב"הכ א' והיו כל הוצאות הקהל יוצאין מהכנסת ב"הכ ואח"כ קצת מן היחידים עשו ישיבה בביתם ואין באים להתפלל בב"הכ הקבועה ועתה עמדו היחידים המתפללים בב"הכ כיון שכל הכנסת ב"הכ היא משלהם ולא מן היחידים שהלכו להתפלל א"כ לא יפרעו להוצאות הקהל מהכנסת ב"הכ אלא מה שיעלה לחלקם בהוצאות ההם אבל היחידים המתפללים בביתם יפרעו מכיסם כיון דאין להם חלק ונחלה בהכנסת ב"הכ דינא קא משתעו והכי מסתברא שהיחידים מתפללים בביתם יפרעו מכיסם ויפה טענו הקהל המתפללים בב"הכ: סימן י"ג

יגיע למר שטר מתנה שנעשה בעיר עונאבא יע"א ושלחו מתם מה יהיה משפטו ומעשהו: הנה לא נתברר בשטר אם הנכסים שנתנה האשה הם נ"מ או נצ"ב שהכניסה בנדגנייתה או שהם נכסי הבעל והיא נתנתם בכח שטר כתובתה שיש לה על בעלה וע"כ צריך לבאר כל הצדדים שאם הם נ"מ או בגדי נדונייתה מתנתה קיימת דגם בגדי נדונייתה כיון דנוטלם בלא שבועה יכולה למכור או ליתן אבל אם הם נכסי בעלה אין מתנתה כלום כ"ז שלא נשבעה ולא לגבות בדין או היורשין ואם הוא ס' אם הם נכסיה או נכסי בעלה דינא הוא שזכו מקבלי המתנה ועל היורשים להביא ראיה שהם נכסי בעלה כיון שמתה האשה הנותנת כמ"ש ע"ז הרדב"ז ח"ב סי' תקכ"ג ע"ש. ואפילו בזמן שמתנתה קיימת דוקא מקרקעי או מטלטלי שהיו מצויין בזמן המתנה אבל מה שקנה אח"כ לא זכו בו מקבלי המתנה אע"פ שכתוב בשטר דאקניה לאו כלום הוא דאין אדם מקנה דשלב"ל ואפילו באו הנכסים ליד מקבלי המתנה אם לא. באו לידם אלא לאחר מיתה לאו כלום הוא ואע"ג דאמרי' בפ' א"נ דאפי' למ"ד אין אדם מדשלב"ל אי צמית ואכיל קני היינו דוקא אם באו לידם מחיים דאמרי' מחיל דמחילה בטעות הוי מחילה בזביני כמבואר בגמ' שם אבל אחר מיתת הנותן מאן מחיל וזה נ"ל ברור ואם לא נתברר אם היו נכסים אלו בשעת מתנה והיורשים טוענין שמא קנתה אותם אח"כ ומקבלי המתנה טוענים בבריא שהיו בשעת המתנה הנה הטור בסימן קי"ב הביא פלוגתא דרבוותא בזה בנותן מתנה מהיום ולאחר מיתה על מי לברר ובש"ע די"ג י"א על מקבל מתנה להביא ראיה וי"א הכל בחזקת מקבלי המתנה ובס"סי ר"ן כתב בסתם שעל היורשים להביא ראיה ובסי' ס' ד"ו כתב בכותב שנתתי לו ק' זהובים וטוען שלא היו בידו על התובע להביא ראיה וכתב הסמ"ע דבסי' ס' דהנותן חי וטוען בריא על התובע להביא ראיה אבל בסי' קי"ב ור"ן מיירי ביורשים שטענתם היא טענת שמא וכיון שהתובע טוען בריא על היורשים להביא ראיה וביורשים גופייהו יש לחלק בין מטלטלין למקרקעי דבמטלטלי הוא דאמרי' כאן נמצאו וכאן היו ולכך בסי' ר"ן כתב בסתם אבל בסי' קי"ב במקרקעי מיירי ולכך כ' י"א וי"א ולפי הכלל המסור דהלכה כי"א בתרא אין חילוק בין מקרקעי למטלטלי דבכלהו על היורשין להביא ראיה ואם בכלל הנכסים שנתנה היו הלוואות אצל הזולת לא זכו בהם מקבלי המתנה ל"מ מלוה ע"פ דאינה נקנית אלא במע"ג אלא אפילו מלוה בשטר לא קנה אע"פ שנקנו באג"ק מ"מ בעי' שיאמר לו קני לך הני שטרי וכו' וזה דבר פשוט כמ"ש בסימן רמ"ח די"ג ברם מאי דאיכא לספוקי הוא אם היו מעות בעין אם זכו מקבלי המתנה דקי"ל אין מטבע נקנה בחלפין אבל הם נקנין א"ק ובשטר זה בקנין אגב כתו' מטלטלי מקואג"ם ויש לפ' דפי' מקואג"ם היינו מקרקעי ואגבן מטלטלי ומטבע אינו נק' מטלטלי כמ"ש הכנ"הג סי' רמ"ח בהגהת הטור משם מהר"א גאליקו א"ד פי' מקואג"ם הוא מקרקעי ואגבן מטבע וממון והמטלטלי לא הוצרך לאגב דנקנים הם בחליפין ויצדק בזה לשון השטר שכ' בין מטלטלי בין מקואג"ם ומ"מ הדבר ס' הוא אצלי וע"ז אני שואל למר יודענו דעתו בכל הפרטים להשיב להעיר הנז' דבר דבור על אופניו

ראיתי כל הכתוב לעיל מ"ש על לשון מקואג"ם א"ד מטבע אין דעתי כן מעולם לא נשמע זה הר"ת כ"א על מטלטלין שטר וכיוצא:

הצעיר ישועה בסיס סלט"א סימן י"ד

ש"מ שנתן מתנה במקצת וכתבו שטר ודי"ן כתבו וחתמו ותנו מנכסי אלף גרוש לפלוני מהיום ולאחר מיתה וש"מ הוא מחולי הקולי"רא

הנה שטר זה לית ביה ממשא כלל דלא פ' נתתי מנכסי אלא כתבו ותנו דנ"ד שצוה להם שיתנו ולא נתתי דמשמעותו דהוא הנותן ודבר זה מתבאר מתשו' הרא"ש כלל ט"ל וכ' מרן בש"ע א"הע