משפטים ישרים נט

תשובה אף שכתב בש"ע סי' רל"ה דיותר מעשר מקחו ומתנתו במטלטלין קיים מתקנת חכמים ונראה דה"ה מחילה דמאי שנא מחילה ממתנה. מ"מ נר' דכיון דכתב לקמן ס"ב דבקטן שיש לו אפוטרופוס אין מעשיו כלום ובנד"ז שיש לבת מי שזנה ומפרנסה דהיינו בעלה נראה שאין במתנתה ומחילתה כלום דלא תקנו אלא משום כדי חייו ובזה לא שייך: ריח שאלה אשה שהכניסה שטר משכונה על בית א' אם יוכל למוכרו לאחר ואם עבר ומכרו מהו: תשובה אם עבר ומכרו פשיטא דהוי מכר דלא עדיף ממטלטלין שהכניסה לו דקי"ל דאם עבר ומכר מכורין. אך נראה עוד דגם לכתחלה יוכל למוכרו דהוי כמעות שהכניסה לו כיון שהיא עומדת לפדיון כנ"ל פשוט ולאפוקי ממה שראיתי קצת דנין דמחשיבין אותו כקרקע לגמרי וליתא ועי' בסי' רל"ה ס"א דשט"ח דינו כמטלטלין יעו"ש ובש"ך ס"ק ב'. ועיין תשובות הרא"ש כלל ל"ח סי' א': ריט שאלה ראובן משכן בית לשמעון ולוי קבל עליו אחריות כל עו"ט עמד ראובן ומכר הבית לגוים ושמעון טוען ללוי שיסלק הגוי: תשובה נראה שאין בדבריו ממש וראיה סי' ס"ו סעיף ל"ה יעו"ש שלא קבל אחריות אלא לדברים שהיו בשעת המכירה ולא למה שנתחדש אח"כ ופשוט: רכ שאלה ראובן קנה קרקע ממושכן ביד שמעון וזמן המשכונה מוקדם הרבה ויצאו בע"ח מאוחרים למשכונה וראובן אחר שקנה הקרקע פדה המשכונה מיד שמעון וקרע השטר וכשבא הב"ח המוקדם למכר ומאוחר למשכונה טען הלוקח שהוא פדה מן המוקדם יותר ממנו שהיתה ממושכנת בידו: תשובה כתב מרן סי' ק"ז ס"ו דאם היה על אבי היתומים חוב והניח להם קרקע כדי החוב וכשבא לטורפה פרעו משלהם אינו יכול ב"ח מאוחר לטורפה שהרי הוא כמי שהגבו אותה לו בחובו וחזרו ולקחוה ממנו עכ"ל. ולכאורה ק' מ"ש מהא דאיתא סי' ק"ד ס"ט שאם הלוה מכר לפרוע לבע"ח המוקדם המאוחר טורף מהלוקח ע"כ ואמאי יטעון הלוקח שהו"ל כאלו הגבו אותה לבע"ח המוקדם וחזר הוא ולקחה ממנו ובחידושי לטח"מ חילקתי ביניהם דכל שהפרעון ע"י הלוה והוא מכר ופרע הו"ל כאלו פרע מממון עצמו דמי מפיס אבל כשהפרעון ע"י אחרים כגון ע"י היתומים אמרינן כאלו לקח השעבוד של המוקדם ואם כן נר' דגם בנ"ד כיון שהפרעון ע"י אחרים הו"ל כאלו לקחו שעבוד בע"ח המוקדם כן נלע"ד פשוט עיין באה"ט סי' ק"ד ס"ק ב' שכתב כמ"ש הרב זלה"ה]: רכא שאלה מי שהניח לו אביו קרקע והוא משועבד ביד ב"ח מוקדם ועמד ופדאו משל עצמו אם יכול ב"ח מאוחר לטורפו מידו: תשובה לכאורה נראה דדמי להא דכתב מרן סי' ק"ד ס"ט שאם מכר הלוה כדי לפרוע לב"ח מוקדם בע"ח המאוחר טורף מהלוקח הרי שאף שהקרקע שלא היה שום שעבוד לב"ח מאוחר עליו מכח ב"ח מוקדם מ"מ כיון דפקע השעבוד שעליו פקע וכאלו לא היה ולא אמרינן שאותו שהפקיע השעבוד יהיה לו אותו שנטלו מידו. ומזה דנתי במעשה שהיה בראובן שהיה ביתו ממושכנת ביד שמעון ואח"כ משכנה ביד לוי והדמים שקבל מיד לוי בהם פדאה מיד שמעון ובסוף השטר משכונה שמשכן ללוי כתבו העדים כן בפירוש שהדמים שנתן לוי בהם נפדת המשכונה מיד שמעון ובא בע"ח מאוחר לשטרו של שמעון ומוקדם לשטרו של לוי ופסקתי דבטלה לה הקדימה וטורף מיד לוי והארכתי במקום אחר ונ"ד נראה שכן הוא: ועוד נראה דנד"ז דמי להא דכתב מרן סי' קכ"ח הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו ואפי' היה עליו משכן ונטלו זה שפרע אין הלוה חייב לשלם לו ונוטל משכונו בחנם הרי דכל שעושה דבר שלא היה מחויב בעשייתו והועיל לחבירו אינו יכול לתובעו וא"כ גם כאן שלא היה לו ליתום לפדות הקרקע והועיל לחבירו חזר הקרקע לבעליו הא' ובע"ח טורף מידו ואף שיש לחלק קצת מ"מ יותר נראה לדמות מלחלק ועדיין צריך להתיישב בזה אך הגה כ' בסי' ק"ז ס"ו נד"ז עצמו וכתב דאין יכול בע"ח המאוחר לטרוף מידו ובחידושי לטח"מ חילקתי ביניהם בטוב טעם יעו"ש אההיא דסי' ק"ד: רכב שאלה ראובן תבע לשמעון סך מה בפני ב"ד ושמעון השיב כבר אני נושה בו בשטר סך כזה ואני רוצה לעכב מה שנושה בי בעד מה שאני נושה בו ושוב מת שמעון והוציאו יורשיו שטר על ראובן וטוענים לאמר שמה שהיה נושה בו בשמעון שמא היה לו שום שטר אחר ויתחייב לפרוע להם השטר שהוציאו: תשובה לכאורה היה נראה דטענינן ליתמי שאולי שטר אחר היה לו עליו וזה אחר הוא. אך מתשובת הרא"ש שהביא מור"ם סי' נ"ד סס"ג כתב שם וז"ל וכן אם יש לזה עדים שפלוני יש לו שטר פרוע עליו אינו יכול להוציא שטר עליו ולומר ששטר אחר פרוע היה לו עליו אלא כל שטרותיו בחזקת פרועים עכ"ל. הרי דלא תלינן במה שלא נמצא ולומר שמא היה ונאבד וא"כ בנד"ז שאמר שהסך שנושה בו היה מעכבו בשביל השטרות שיש לו עליו אם היה הוא עצמו טוען שהיה לו שטרות אחרים ובעדם היה מעכב לא מהניא טענתו מידי וכל השטרות שיוציא עליו עד כדי הסך שהיה תובעו בחזקת פרועים וכיון שהוא עצמו אינו יכול לטעון כן אנן נמי לא טענינן להו אלא מאי דמצי אבוהון למיטען: רכג שאלה הנותן מתנה לבנו ע"מ שלא יחול עליה שום שעבוד בע"ח ומת דקי"ל דאם אין שם אלא אותו הבן בע"ח גובה הימנה כדאיתא סי' קי"א ס"ד אם היו בנים אחרים ונתן כל נכסיו לא' ע"מ שלא יחול עליה וכו' וגבה בע"ח מחלק ירושתו כמ"ש הסמ"ע שם מהו שירצו הבנים האחרים חלקם: תשובה נראה פשוט דאין להם כלום דכיון שנסתלק הבע"ח חזרה המתנה למקומה וכל עיקר הטעם דגובה הבע"ח משום שאומר לו דלגבי חלקך התנאי אינו כלום שהרי אתה יורש אותו וכשאני בא לגבות חובי מה אתה אומר לי שתתבטל המתנה אף שתתבטל אנכה מחלקך משא"כ לגבי האחרים שהתנאי במקומו כאלו היה אביהם קיים שבע"ח אינו נוטל והאב אינו נוטל וזה ברור רכד שאלה ראובן הוחזק לאלם ומוסר ואיש זרוע יוצא ונכנס לחצר המלכות עד יום מיתתו ואחר מותו הוציאו הקהל עדות איך שכמה מסים עברו ולא היה פורע הערכתו מכח אלמותו ומכח דלא הוה ציית לדינא יכולת בידם להוציא מהיורשים או לא: תשובה אמת שמרן כתב בסי' ק"ח דמלוה על פה אינה נגבית מהיורשים אלא בא' משלשה דרכים הנז' שם וסי' זמ"ן זמן מודה נידוי. אמנם כד דייקינן שפיר נראה דגם בנד"ז גובה אפי' מהיורשים וזה מדגרסינן בב"ב והובא בש"ע סי' קנ"ז ס"ח כותל חצר שבין שני שותפין וכו' ואפי' יש עדים שתבע חבירו