משפטים ישרים רטז

ואחד מהיורשים טוען שהוא זוכר שכך אמר לו אביו שאם לא היה לו זש"ק היא תטול ש"י אבל יורש שממנה הוא יירש עם שאר אחיו וזהו כוונתו וכך היא רדיפת הלשון שאם לא היה זש"ק יטלו יורשיו הכל חוץ מסך ש"י ואם יהיה לו זרע ממנה גם יורשיה יטלו עם אחיהם אבל היא אין לה אלא סך ש"ם. ואמת שפי' זה דחוק דפשיטא שיורשיו ממנה יטלו עם אחיהם מ"מ לפי דעתו כך נ"ל לפרש ואחר שלא נתבאר מה כוונתו יד בעל השטר על התחתונה דגם על הפי' האחר שאם היה לה זרע תחלוק ק"ק מה נשתנה יש לה זרע מאין לה זרע לגבי דידה וצריך לדחוק וליישב כמו שנאמר להלן ואחר שבכתובה כתוב שנשאה ע"פ התנאים ובתנאים לא נתבאר אלא צד אין לה זרע והצד האחר הניחו יד בעל השטר על התחתונה: ודעדיפא מזה מצאתי בשם שו"ת הרשב"ש א' קבל ע"ע להאכיל את חבירו וצדד הרב לו' דאפשר דלהאכיל קאמר היינו לטרוח לקנות לו צרכי אכילה ומשל חבירו לא משלו כיון שלא אמר לשון וסיים כיון שפי' זה דחוק יד בעל השטר על התחתונה: ועוד נר' דאפי' נאמר הצד השני שהוא דאם יש לה זש"ק תחלוק צריך לומר דהבעל חשש שלא תאכל האשה יגיעו ואם היה לה זש"ק אם יש תקנה שיחיה אחרי אמו והוא יירש את נכסיו מה שתטול אמו מנכסיו א"כ מוכרח שהזש"ק שזכר הוא שיהיה ראוי לחיות ולהתקיים ימים רבים כדי שיירש אמו. ואף דקי"ל בסי' רע"ו דקטן בן יום א' נוחל ומנחיל ובתקנות הצריכו שיהיה לו ל' וז"ל וכוונתנו בזש"ק שיחיה הזרע בחיי אמו ואחרי פטירתה ל' יום גמורים ויש לנו משא ומתן בדבריהם איך שיהיה כשיחיה ל' יום נוחל ומנחיל מ"מ בנד"ז צריך שיהיה ראוי לחיות ולהתקיים דכיון דכוונתו היא שיירש אמו לא מהני מה שיחיה ל' יום: והנה המציאו היורשים עדים שהולד הזה מחיי אביו היה חולה קרוב לנפל וכל מה שחיה בעולם אינו אלא בדמות גוסס ולמיתה עומד וא"כ פשיטא דלא מיקרי זש"ק: והנה יש לשאול אם הניחו אביו לילד הזה גוסס אי מיקרי זש"ק או לא פשיטא דפשיטא דלא מיקרי זש"ק והגם דקי"ל דגוסס נוחל ומנחיל שאם מתה אמו והניחתו גוסס יורש אמו להנחיל לאחיו כדאיתא בטא"ה סי' קכ"א ס"ז גוסס הרי הוא כחי ויכול לגרש ובמס' שמחות הביא גוסס הרי הוא כחי לכל דבריו ואם נשחט בו שנים הרי הוא כחי ויכול לגרש וממילא ג"כ נוחל ומנחיל דכיון דיכול לגרש ממילא נוחל ומנחיל דכיון שהוא תופס הירושה. ובנד"ז פשיטא ופשיטא דלא מיקרי זש"ק לקיום התנאי דלאו בחיות תליא מלתא ובקימה תליא מלתא שיהיה ראוי לקיום ובנד"ז כבר העידו עדים שלא היה כלל ראוי לחיות וא"כ פשיטא דלא נתקיים התנאי ולא תטול כ"א סך ש"ם וזה פשוט. באופן שמב' טעמים אלו לא מפקעינן ירושה דאורייתא בדברים שיש בהם אפי' ל' ספק דהיורשים מוחזקים ויד בעל השטר על התחתונה:. רנד שאלה מעשה שכהר"ר יוסף חלואה עשה גא"א עם משה בן אחיו בבה"כ הידועה למורישו וחי"ע רי"ח לפני ב"ד שאם יעשה שום דבר הגורם שלא יתפלל שום אדם שם יחיד או רבים שחייב קנס סך א'. ושוב המציא משה עד א' שרי"ח ובניו נידו למי שיתפלל אחורי משה בן אחיו אם חייב בקנס או לא: תשובה לפי האמור שחזרה שכירת הא' למקומה בתוקפה ובקנס שלה הנה המציא עדים משה כי רי"ח הנז' ובניו מנדים לכל בני בה"כ שמתפללים אחורי משה וכבר חי"ע רי"ח לפני בדי"צ שאם יעשה שום דבר שגורם ביטול השכירות הא' שהוא מחויב בקנס חו"ג מעכשיו סך א' ואין דבר גורם לבטל השכירות כזה שמנדה למי שיתפלל אחרי משה כי כל איש הירא ורך הלבב יחוש לעצמו וכמו שאמרו לפני שלעולם לא יתפללו אחרי משה כי יתייראו מן הנידוי ומה להם ולצרה הזו. ולפ"ז נראה ודאי שחייב רי"ח בקנס כיון שאמר זה בפרהסיא ובקול רם ודאי שיגיע לאוזן המתפללים אלא שאחר שאין כאן אלא עד א' אם יכחיש רי"ח שלא היה זה ישבע בנק"ח להכחיש את העד ואם לא נשבע חייב בקנס ולפחות מה שמשה תפוס הפסיד, רי"ח ולראיה ביד משה ח"פ וקיים: רנה שאלה במעשה שהיה בחצר אליהו לוי שמקודם שהיתה החצר של אדם א' היה הפסק לוחות מן האלסאריא הא' לכניסת החצר ולכותל לצורך תשמיש הבית הא' לשמאל הנכנס והיה כל מעבר בני החצר על פתח הבית הא' לימין. ושוב נפרצו הלוחות ואחר שנפרצו נמכרה החצר לשותפין ושוב חלקו הבתים ורוצה בעל הבית הא' לשמאל להחזיר הלוחות כמו שהיה מקודם אם יכול או לא. יורנו מו"צ: תשובה ע"פ עדות השמאים שיש נזק גדול לשאר דיורי החצר אם יעשה זה הפסק לוחות וגלוי הוא לרואי השמש שיש להם נזק ובפרט לבית הא' לימין הנכנס כי ירבה עליו הדרך פשיטא שאינו יכול לעשות כלל הפסק לוחות להציל עצמו בנפש חבירו לשמור עצמו ולהטיל עולו על חבירו שהרי עכ"פ כשיעשה הפסק לוחות אין לו מעבד כ"א מצד השותף וכל סרחונו ומשאותיו ובני אדם הנכנסים ויוצאים אצלו יהיו על חבירו זה מה שלא יעלה על הדעת כלל ומה שטוען הכל כי בזמן הא' היה הפסק לוחות אין זה טענה כלל. חדא שאם היה כן בימי הא' אחר שהיתה כל החצר לא' ודאי יוכל להטיל כל צורכי הבית על שאר החצר אחר שהכל שלו מי יאמר לו לגרע כח שאר הבתים וליפות כח הבית שהוא דר בה אבל אחר שנפרץ הכותל וזכו בכולה ב' או ג' שותפים ולא נשאר רושם לוחות ודאי פנים חדשות באו לכאן וכאלו לא היו דמי וכיון שבשעה שחלקו לא היו לוחות ולא שום הפסק אין יכול הזוכה בבית להחזיר הלוחות כיון שיש נזק גדול לחבירו: ודעדיפא מינה בסי' קע"ג ס"ג האחים שחלקו אין להם דרך זע"ז ולא סולמות ולא חלונות ולא אמת המים שכיון שחלקו לא נשאר לא' מהם זכות בחלק חבירו ע"ש וכן בס"ס קנ"ד סכ"ז הביא מעשה דחד שקל תרביצא וא' שקל אספאלידה דיכול בעל התרביצא לבנות בפני האספאלידא ע"ש. ומזה נראה קצת שאפי' היו הלוחות בשעה שחלקו אחר שחלקו יכול לומר לו לא תעבור עלי ופרוץ לוחותיך והכנס שהרי אמרו אין להם דרך זע"ז וכיון שלא יוכל לעבור עליו צריך הוא לפרוץ ומעשה היה שחלקנו אע"ה והרב מר אחי זלה"ה עם ר' ימין לכרייף שחלקנו עמו בית כנגד בית והיה מי גגו של ר' ימין עובר על גג בית שנטלנו ואמר לי מר אחי ז"ל אם נרצה נעכב עליו שיוליך מי גגו למ"א אלא שעשינו לפנים משורת הדין ופרט זה צריך להתיישב בו קצת. ומ"מ בנד"ז שנפרצו הלוחות ימים רבים ובשעת החלוקה לא היו כלל והיה מעבר הבית לבדו פשיטא שאין יכול להחזיר הלוחות כלל ואם יחזיר אותם יפרח באויר כי לא יניחנו בעל הבית הניזוק לדרוך כף רגל בגבולו וממילא פשוט שאם ירצה ר"מ אלבאז לעשות אכסדרה גבוהה לפני ביתו לא