משפטים ישרים קפ

הציבור שיש לו נכסים אלא שמשועבדים לבע"ח כי נראה להם שאין ריח מצוה בפדיונו ולעשות ע"ז לצבור קשה הדבר מאד. ובין דין לדין ישאר הלוה העלוב נגוע ומוכה ומעונה: כן עלתה לפנינו צעקת כהה"ר אברהם לעגימי מדבר בעד כ"ר יוסף בן אחיו אשר הוא תפוס ביד בע"ח גוים קשים אשר לא יש לו תקנה לפדותו כ"א מנכסיו ובקש מאתנו דבר קל ממה שיכול לעשות כפה"ד והוא כי כל הנכסים והחזקות אשר ליוסף הנז' בחצר מורישו שהם משועבדים לבע"ח ישראל. לא תגע בהם יד ובפרט שכבר הם ממושכנים ביד בעלי חובם רק שיש תקנה להמציא יש מאין כי הבית הידוע ליוסף בחצר מורישו יש תקנה לבנות עליה עלייה אחת אחר השתדלות עם הנאדר בעל הגוף וחשש כן פן אחר שישכלל העלייה הנז' יקפצו עליה בעלי חובות ישראל והוא רוצה אולי ימצא למי ימכור או ימשכן העלייה הנז' שיחדש לפדות בה בן אחיו מתפיסתו. בכן אנחנו ב"ד ח"פ מיחדים העלייה הנז' לפריעת בע"ח של גוים הנז' בפנים ואין לשום ב"ח ישראל אפי' מוקדם לגבות מהעלייה הנז' עד יפרעו חובות הגוים הנ"ל בחובם ואז המותר יטלוהו ישראל אם יהיה מותר. וכל מה שיברר כהר"א הנז' בעדים שפרע בעד ן' אחיו לגוים הן הנזכר בפנים הן שלא נזכרו בפנים הו"א קודם ליטול מחזקת העלייה. ואנחנו ב"ד החו"פ מפקיעין כח בעלי חובות יש' מעל חזקת העלייה הנז' עד יפרע ר"א הנז' וכל הקונה או ממשכן העלייה הנז' מיד יוסף הנז' אין לו שום חשש משום בע"ח יש' לעולם רק אם יהיה מותר על חובות הגוים וידענו דטבא לב"ח יש' עבדינן לקנות אם יהיה מותר מה שלא יזכה אם לא יחדש העלייה וישאר הוא תפוס והם לא יטלו כלום. וזה דבר טוב ושוה לכל ולראיה וכו': קס"ה שאלה כהה"ר מאיר הוציא שטר שיהודה לוי הזקן משכן חזקת החנות ביד מאן דהוא וגם הוציא שטר זכייה שבו זכה כהרשט"ו ז"ל בגוף החנות מאת יורשי הנגיד שמואל לוי ותוכו כתוב שלא מכרו אלא גוף החנות דוקא. ועמד הר"מ הנז' וקנה חזקת החנות מיד א' מיורשי יהודה לוי אחר שהחזיק הרשט"ו ז"ל כמה שנים בחנות הנז' גוף וחזקה ורצה לטעון שחזקת הרשט"ו בחזקה אינה חזקה שהרי מבואר בשטר המכר שלא זכה אלא בגוף והוא זכה בחזקה מא' מיורשי יהודה לוי מהו הדין: תשובה נר' שטענתו אינה טענה שכיון שהרשט"ו ז"ל החזיק בגוף וחזקה אף שלא נמצא שטר מכר כ"א על הגוף אימור אח"כ קנה החזקה מיורשי יהודה לוי כולם קודם שקנה הר"מ שהרי חזקתו קודם שקנה הר"מ: ועוד אעיקרא פירכא שהשטר שנמ"כ שיהודה הלוי משכן אין מועיל זה להוכיח שהוא של יהודה הלוי ואפשר גזל ומשכן או שהיה בדעתו שהוא שלו ומשכנה וכל עוד שאין עדים שיהודה לוי דר בה או החזיק בה זמן מה לא מוכח מידי שהוא שלו ובנדון זה כתב מהרי"ם ז"ל בתשו' הביאו הרב משנה למלך פי"ד מטוען דין י"ד אהא דקיי"ל דאם המחזיק טוען מראובן קניתי דבעינן שיביא עדים שאותו פ' דר בה חד יומא חדש הרב מהר"י לכאורה דאם הביא המחזיק שטר שראובן מכר לו שדה זו הו"ל כאלו יש עדים שדר חד יומא שאלו לא היתה שלו לא מכרה. וכתב עליו הרב משנה למלך וז"ל וזו שחידש הרב ז"ל לא ראינו לשום א' מהחברים שכתב כן. ובאמת הם דברים תמוהים דלעולם צריך שיעידו שדר אבל עדי מכירה לאו כלום וכו'. וראיה מדברי הרב המגיד שהביא מחלוקת אם בעינן עדי דירה ועדי מקח ומסיק דעדי דירה לחוד מהני דמשמע דע"כ לא פליגי אלא בעדי לקיחה אבל בעדי דירה עכ"פ בעינן וסיים ואיברא דקושטא דמלתא אנו בעניותנו לא נראה לנו כלל דבריו בזה וצ"ע עכ"ל. ואמת שדברי הרב מ"ל בזה נכוחים מאד וכן מדוקדק מלשון הרמב"ם שכתב וז"ל הרי שאכל שדה זו שנים רבות ובא המערער וא"ל מה לך ולשדה זו א"ל וכו' אבל פ' מכרה לי וכו' וא"ל המערער פ' שמכר לך גזלן הוא וכו' הביא עדים שאותו פ' שמכר לו דר בה אפי' חד יומא מעמידין אותה בידו עכ"ל. משמע להדיא שאין סתירה לדברי המערער שאמר גזלן הוא אלא בעדי דירה אבל אם לא היו עדי דירה אף שיביא עדים שאותו מכר לו נימא דגזלן הוי וא"כ מה מוכח מהשטר שפ' מכר לו. ומינה לנ"ד אף שיש כאן עדי מכירה לא מהני ולא מידי וגם הרב מהרי"ט ז"ל בתשו' לא החליט הדבר והביא ראיה מעין הראיה שהביא המ"ל מדברי הרמב"ן ז"ל. באופן שהשטר שכתוב בו שיהודה הלוי משכן אין מספיק כלל להחזיקה כשלו ומלבד זה גם השטר ההוא לא נתקיים וחספא בעלמא הוא ואחר שהח' רשט"ו ז"ל החזיק בה שני חזקה גוף וחזקה זכה בה בגוף מכח שטר שיש בידו בחזקה מכח החזקה שהחזיק בה: קסו שאלה ע"ע עגונה שפגע גוי א' יהודים וא"ל מה כא תכופוסי תמסיוו אוחדכום קאללו עלאס אה סידי קאלהום ומא אולד מסעוד אסרגיני מאת יש להסתפק דלמירמי מלתא קא מכוין או לא ועוד שלא הזכיר שמו ושם עירו: תשובה ב' ספיקות יש בעדות זו א' שלא הזכיר העד שמו ושם עירו רק אמר אולד מסעוד אסרגינו מאת ואנן בעינן שיזכיר שמו ושם עירו כמ"ש בסי' י"ו סי"ח. ב' דבאומרו מא כא תכופוסי תמסיוו אוחדכום וכשאלו עלאס אה סידי קאלו ומא אולד מסעוד וכו' מאת ע"כ. ואיכא למימר דלמירמי אימתא קא מכוין כדאמרי' בההיא דאספסתא שנז' בסי' הנז' סי"ד וז"ל אבל אם היא אמתלא וכו' כמ"ש לאחר עשה לי כו"כ שלא אהרוג אותך כמו שהרגתי לפלוני והתשובה לזה מה שלא הזכיר שמו ושם עירו נראה דלא צריך כיון שהזכיר שם אביו ושם משפחתו דשם המשפחה עדיף משם עירו כמ"ש מהרשד"ם הביאו בקו' העגונות סעיף ש"ל יעו"ש עדיף שהזכיר שם משפחתו משם אביו דשמו ושם אביו שכיח טובא בעולם וכו' עכ"ל. וכיון שכן שם אביו ושם משפחתו עדיף משמו ושם עירו דאו' שם אביו אף שלא זכר שמו הוא במקום שמו שאומר בן פ' הכל א' וכ"כ באר היטב ס"ק ס"א חתן פ' או משרת פ' הו"ל כמזכיר שמו ושם אביו הרא"ש בתשו' עכ"ל ומשפחתו הו"ל במקום שם עירו. ועוד דכיון שדבר הגוי על איש ידוע לו ולשומעים א"צ לא לשמו ולא לשם עירו וז"ל מהרשד"ם הביאו בד"נ סי' כ"ט וז"ל ועוד דהכא לא צריכנא להאי דבשלמא היכא דהעד אינו מכיר האיש אשר הוא מעיד עליו דאז איכא לספוקי על איזה אדם מעיד אבל בנ"ד שהכותי היה מדבר ומבשר על איש ידוע לו גם ידוע לאיש הזה מודיע לו אין כאן שום ערעור. עוד כתב מה שצריך שמו ושם אביו וכו'. כל זה פשוט דלאו מילתא בלא טעמא דנימא דבר זה חק וגזירת מלך אלא טעמא רבא איכא דנדע על איזה מדבר וכל שידענו בבירור על איזה מדבר די בזה עכ"ל והוא עצמו נראה שאמר כמבשר ומא אולד מסעוד אסרגיני מאת: ולספק החששא דלמירמי אימתא מיכוין מהריב"ל ז"ל הביאו בקו' העגונות סי' מ"ב דאם אמר אל תצא מביתי שלא תמות כדרך שמת פ' יש פנים לכאן ולכאן וסיים הרב המאסף שבח"ב סי' ט"ו כתב שהוא