משפטים ישרים קסב

לא פשט ואחר הכל עדיין קופצים זע"ז וזע"ז וחזקות שיחדנו לא נטלם זה וכן כולם באופן שלא פשט המנהג ההוא כלל ומהסיבה שכתבנו שכל שאין ביד בעל החזקה מעות לפרנס השדות מושך ידו ובא אחר ומשכיר וכן כלם. כללא דמילתא שהחזקה בשדות בטלנוה ביטול גמור ואין לדון בה כלל רק כדין תורה ותול"מ וכן פשט המנהג כהיום הזה שאין שום חזקה בשדות כלל: קכ שאלה ישראל שהיתה לו חזקה בחנות אחת והלך שמעון ולקח הגוף מהגוי בסך מה ושוב חזר ומכרה לגוי אחר ביוקר ובעל החזקה טוען שהוא יטול הריוח הדין עמו או לא: תשובה לכאורה נראה שהדין עמו דמיד שקנה מהגוי זכה בעל החזקה בגוף ומה שמוכר אח"כ אינו מן הדין שיעשה בפרתו של חבירו סחורה. אך כד דייקינן נראה דלא היא דכיון שבעל החזקה נשאר במקומו ואין מגיע לו שום היזק ונשאר כמו שהיה אין עליו שום חיוב כלל הא למז"ד לראובן יושב בביתו והלך שמעון ומכרה לגוי במנה וקנאה ממנו בחמשים או מת הגוי ונתיאשו יורשיו מהבית דאין לראובן שו"ז כיון ששלו במקומו עומד הקרקע בחזקת בעליה עומדת ושמעון אינו אלא כגנב ואחר שלא הגיע שום נזק לראובן מה לו עם שמעון וה"נ דכוותה דאחר דראובן נשאר כמו שהיה ולא הגיע לו שום נזק אין לו דין ודברים על המוכר לגוי ואף אם ירצה המחלק לחלק דשאני התם שזכה בגוף בעל החזקה מלבד מה שיש להשיב דעדיין לא זכה דמי יימר שיסלקו תוך שנה עוד יש תיקון אם יאמר לו תן לי מה שנתתי לגוי ואני אתן לך מקום שיעלה לך שכי' שיעור מה שאתה נותן לגוי באופן שתטול אתה גו"ח ואני אסלק הגוי מעליך דפשיטא שיוכל על זה: קכא שאלה על ענין הר"ש בן וואליד שהוציא שטר ישן מסך גדול על הקהל: תשובה מלבד מה שכתוב בפסק אחר שאין ממש בשטר הר"ש ן' ואליד שמלבד שמכמה אומדני דמוכחי טובא אין ראוי לשום דיין להזדקק לאותו שטר כלל כמו שיעצונו רז"ל כמבואר בדברי מר"ן כשהיה רואה הרא"ש באומדנא דמוכח שהדין עם הנתבע היה כותב שאינו ראוי לשום דיין להשתדל בדין זה אלא שמפי השמועה שמענו שהחכמים קרובים של אותו בן ואליד שפסולים לו לדין פתחו לו לזכות וכתבו וחתמו בידו ועשו עצמם רחוקים ולא השגיחו בכמה חומרות שהחמירו רז"ל ואמרו פסילנא לך לדינא וכ"ש וק"ו בקרוב ממש שאיסור גמור הוא להזדקק לדינו כלל אך בעוה"ר נחלש כח הדין ונגנזו דברי רז"ל ואין איש שם על לב ועי"כ גם קצת מהחכמים לא קיימו עצת רז"ל ונטמינו בעיניהם וכתבו וחתמו לו ותימה הוא עליהם הי"ש כי אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד ואנחנו היודעים בטיב מקומנו ובטיב הנהגתו עמהם ובטיב טענותיו והכרחות שהיה טוען לפנינו עד שמתוכם נר' לקוצ"ד שהוא עצמו הנדון שעליו כתב הרא"ש שאין ראוי להשתדל בדין זה והמעיין בתשו' הרא"ש יראה שממש הוא נדון כזה שיחיד א' כתב נגד יחידים ועברו כמו כ' שנה ועמד וכו' ועכ"ז להפיס דעתו ולבטל השטר מכל קבלנו עדות כמה יחידים מבני קהלינו שאינם כלל מפורעי המס כי השטר ההוא פרוע ושם כתבנו כי עוד עדיות של ר"ש ן' ואליד הנז' שאכל כמה והפסיד לבני קהלינו בכמה ממון בכפלי כפלים מן השטר ולא הוצרכנו להם והן עתה ששמענו שיש מחזיק בידו ולא הספיקו לדעתו כל הטענות שכתבנו בפסק ההוא לזה הוזקקנו לעדות העדים הנז' ביריעה החוברת וראינו שכפי הדין כל א' מהנה תספיק. הא' שהעידו העדים שבשעה שנתפשרו עמו על שני שטרות אחרים בסך מה אמר להם לאמר כי רצונו לסלק כל טענותיו מכל וכל ושאם יש לו שום שטר אחר יתפשרו והשיב בשבועה שאין לו שום שטר אחר נגד הקהל ותלמיד חכם אחר אחד מהעדים בירר בשבועתו שנשבע שבו"ח כעין של תורה שלא נשאר לו שטר נגד הקהל וכ"ז היה בפני א' מהבדי"ץ שהיה עוסק לפשר בינו ובין הקהל. וגרע מל' זה כתב מר"ן בסי' כ' אמר לו הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ואח"כ הוציא ראיה מתוך אפונדתו אינו כלום ואין משגיחין עליו ועל ראייתו וכ"ש וק"ו בנד"ז שנשבע לו שלא נשאר לו שטר נגד הקהל דהוי כאומר אין לי כלל לא הנה ולא במדינת הים ומאחר שאמר כן בפני ב"ד אין משגיחין על שום שטר שיוציא אח"כ וכ"ש שסיים לו' שהוא מבטל כל שטר שיש לו נגד הקהל דהו"ל מחי"ג שא"צ קנין הא חדא. שנית שהעידו ב' שאינם מפורעי המס כי נטל מבני קהלינו באלמותו סכים גדולים שאין להם שיעור ויש שרצה לטעון בעדו שישבע שפרע הכל והיא תשובת הבל מכמה צדדים. א' כבר טענו עליו בני קהלינו טענה זו והוא השיב שמעולם לא מסר ולא הפסיד ולא נטל משוה פרוטה ואיך יחזור לטעון שפרע והלכה רווחת האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי. גם מפורסם הוא שלא היה לו זמן לפרוע כל הממון שנטל ואת"ל שנתן להם כל מה שהיו נושים א"כ איתרע ליה כל שטרותיו. ועוד דלס' בתרייתא דמרן ס"ס שס"א הגוזל בעדים צריך להחזיר לו בעדים ואף דקי"ל כס' קמייתא כמו שפסק בש"ך מ"מ אין זה אלא ביודע שגוזל ונוטל ממון אחרים אבל בנוטל ובמחשבתו שהוא היתר פשיטא דפשיטא דצריך להחזיר לו בעדים וכמו שפסק מר"ן בכותל חצר שנפל וכו' בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן ומינה ילפינן לחוב תוך זמנו דאין אדם פורע דבר שהוא לדעתו אינו מחויב בדין וזה פשוט: קכב שאלה משכונה שעמד ב"ח מוקדם וטרפה אם חוזר על הלוה או לא: תשובה נראה שאינו יכול לחזור על הלוה דכתבו האחרונים ב"ד שלפנינו דמש' דמיא לאפותיקי מפורש כיון שאינו יכול ליפרע משאר נכסים אלא מגופה שכך כותב לו במשלם שנייא אלין תפוק ארעא דא בלא כסף וכיון שכן הרי כתב מור"ם בסי' קי"ז ס"א עשה שדהו אפותיקי מפו' וכו' ואם טרפה בע"ח מוקדם אינו חוזר עליו עכ"ל. וק"ק מ"ש מהיתה מכורה לגמרי אם טרפה בע"ח מוקדם חוזר על המוכר ואפילו נחשוב אפותיקי מפו' כמכר יחזור על הלוה וי"ל דשאני מכר שכתב לו ואני איקו אבתרך וכו' ואמרוק ואדכי צריך לשפות לו המכר אבל אפותיקי מפו' שלא לקח הקרקע לגמרי אלא שעבוד בעלמא ואינו נפרע כ"א מאותו קרקע אם טרפה בע"ח אינו חוזר עליו ואדעתא דהכי נכנס שאם יטרפו ממנו לא יוכל לחזור עליו וצ"ע ועיין במ"ש בש"ע סי' קי"ז: קכג שאלה כל המפקיד על דעת אשתו ובניו אם גם בש"ש שמסר לש"ח: תשובה נדון זה בא לפנינו בשאלה מסודרת מאת הנתבע ואת אשר נגזר עליה מפי א' מב"ד ושם כתבנו דבעי' אומר כל המפקיד ע"ד אשתו ובניו אם הוא גם בש"ש שמסר לש"ח וכתבנו דנקטי' כן וכמ"ש הש"ך בסי' רצ"א סקכ"ז שתמהו הפוס' על מהרש"ך