עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמשפטים ישרים

משפטים ישרים קנב

Mishpatim Yesharim 152 · משפטים ישרים · free full Hebrew text

Open in the reader →

בעינן שיהיה בעולם וכמו שסיים בהגה שלא יוכל להקנות באגב שטר שעדיין לא נכתב יעו"ש וממילא נראה דאין לו כח לתבוע לשמעון כיון דאין כאן מסירה: נט שאלה ראובן התנה עם שמעון שמיום שינשא לשנה יפ' לו סך מה וא"ל יתחייב לו ביותר ונתעברה השנה מי נימא יב"ח או י"ג: תשובה פשוט בסי' שי"ב סט"ו דכל המשכיר שנה ונתעברה הויא י"ג חדשים: ס שאלה מעשה שהיה באשה שנתחייבה היא ובעלה בשטר לראובן והבעל הרחיק נדוד ותבע ראובן לאשה בחוב שעליה ועל בעלה ועמדה ופרעה לו שמכרה לו קרקע נכסי מלוג שלה ואח"כ בא הבעל ומערער ורוצה לפרוע החוב ולהחזיר הקרקע שנתייקר מאד מהו הדין: תשובה הדין עם הבעל שהאשה אינה יכולה למכור לבדה נכסי מלוג כדאיתא בסי' צ' ס"ט ואע"ג דהכא מכרה לצורך חוב שעליה ועליו ואלו הלך לב"ד היו מורידין אותו מ"מ כיון שלא עשתה בב"ד מכרה בטל. וקצת ראיה לזה סי' ק"ג ס"ג גרושה לא תמכור אלא בב"ד וכן האלמנה אם נשאת לא תמכור אלא בב"ד וגם קודם שנשאת דוקא עיקר כתובה ותוס' אבל לא חוב הנדו' הרי דמכרה במקום ב"ד לא עשתה כלום ואע"ג דהכא שמוכרת לאחרים בשביל חובם מ"מ נקוט מיהא דמעשיה בטל אף שיכולה למכור ע"י ב"ד. ונ"ד נראה לי ברור דמעשיה קיים ואין הבעל יכול לערער ול"נ דליתא ועי' בריב"ש סי' שצ"ו ומ"מ נראה דאם נתאלמנה או נתגרשה מכרה קיים: סא שאלה מעשה באחד שמכר חלקו בקרקע וחלק שותפו בפי' וקבל אחריות שותפו ונתייקר הקרקע: תשובה אין לו אלא דמים שנתן כמ"ש סי' שע"ג הכיר בה שאינה שלו ולקחה כס' האחרונה שבהג"ה דאפילו קיבל אחריות בפי' וכן המוכר קרקע שיש לבניו חלק בו ולקוצ"ד נראה שכל שנתברר שהלוקח היה מסופק אם היה הקרקע של המוכרו לו או של אחר ואח"כ נתברר שהוא של אחר הוי כהכיר בו שאינו שלו: סב שאלה מעשה באחד שגילה דעתו שלא יתן שום מתנה לפלוני ואח"כ נתן לו מתנה בכל חוזק ומת ובאים היורשים להוציא מיד מקבל המתנה בכח המודעה יכולים או לא: תשובה נראה דאינם יכולים דמי יודע שבטל המודעה והגע עצמך אם אמר בפי' בשעת המתנה דעו שמסרתי מודעה ועכשיו אני מבטלה ואני חפץ במתנה דפשיטא דבטילה לגמרי דאין מקיימין המודעה בע"כ ובודאי דעיקר מסירת המודעה הוא כאומר שכל זמן שארצה אוציא המודעה. ומזה נ"ל דמי שמסר מוד' ונתן מתנה ואח"כ נתחייב לראובן חוב והרגיש ראובן שיש לו מודעה על אותה המתנה והמתחייב אומר דבשעה שנתן המתנה ביטל המוד' לפי האמת דודאי הוא דאין כח לב"ח לגבות מהמתנה. כללא דמילתא דנלע"ד דאין כח במודעה אלא אם יערער עליה מי שעשאה בעצמו וכל שהוא שותק אין לשום אדם לערער בעדו לזכות בכחה כנלע"ד ועדיין צריך להתיישב בדבר ונ"ל דהכל תלוי לפי ראות עיני ב"ד אם יש טעם לתלות למה הניח מודעה בבית נכסיו עם שטרותיו דנראה דעדיין סומך עליה או לא. ומעשה היה ביורש אחד שחשש שמא מורישו יתן מנכסיו לשום אדם והכריחו עד שעשה ג"ד ולקחו היורש ושוב הוכרח המוריש לתת מתנה לאחד ונתן ומת ובא היורש להוציא מיד המקבל ויש שדנו שהדין עם היורש ולקוצ"ד אינו נראה כן כלל מט' שכתבתי דשמא נתהפכה דעת המוריש ורצונו לתת: סג שאלה מי שדר במקום שיש לחבירו בו חזקת ישוב ודר בה כמה שנים ובא לתובעו בשכירות יכול או לא: תשובה נ"ל אין לו עליו כלום דחזקת ישוב טלטל מעלמא הוא וכמו שבמטלטלין אם נשתמש בהם כמה שנים לא חסרו כלום אינו יכול לתבוע שכירות סי' שע"א ס"ב בהג"ה ובסי' שס"ג ס"ג כן בחזקת ישוב מיהו לכתחלה לא יוכל להכנס שלא ברשותו עד שיתחייב לו בשכירות מיהו אם התרה בו ולא ציית לדינא יש ביד הדיין לקונסו כדאיתא התם ס"ג פעם אחר פעם ומיהו נראה דאין זה אלא קנס דנ"מ אם מת לא קנסו בנו אחריו: סד שאלה מעשה שהיה באשה אחת שנתקוטטה עם בעלה ומחלה בכתובתה בקנין כראוי רק שיגרשנה ושוב עשו שלום ביניהם כמה חדשים סתם ויום מיומים הוציא שטר המחילה ורצה לפוטרה בלא כתובה על סמך המחילה הנז': תשובה נראה דאין במחילה ההיא ממש דלא מחלה אלא אם יגרשנה סמוך למחילה דאנן סהדי דלא מחלה לעולם דלא מחלה אלא אם לא עשו שלום והו"ל כמוכר נכסיו לעלות לא"י וכיוצא דגלוי דעת כ"ה מהני בהם כתנאי ואומדנא רבתי דלא מחלה אף אם יעשו שלום והו"ל כמחילה על תנאי וצריך עיון: סה שאלה ארבעה שותפין בחצר א' וא' מהן דר במדור אחד והשותפין השכירו המדורות לזולת ונתמוטטו השוכרים ובאו לתבוע ממנו שלשה חלקים ממדור שדר בו יש להם עליו או לא: תשובה נראה דאין להם עליו כלום דבחלקו היה דר וכמו שפסק בסי' קע"א ס"ח בהגה לא חלקו והשתמש בו א' מן השותפין כמה שנים לא יוכל לומר לו אשתמש ג"כ כל זמן שנשתמשת דכל זמן שלא חלקו כל א' בשלו הוא משתמש עכ"ל. וק"ו הוא אם בבית א' אמרינן דבשלו הוא משתמש כ"ש בב' בתים דכל זמן שלא חלקו יכול לומר בשלי אני משתמש ובלא"ה אחר שעולה לו רביע בחצר הגע עצמך אם לא מצאו דיורין לחצר והיה אחד מהשותפין דר בחצר היוכלו לומר לו תתן לנו שכירות פשיטא דיוכל לומר להם אני באתי לדור בה גם אתם אם רציתם לדור מי מעכב על ידכם באופן שהדבר פשוט שאין להם עליו כלום: סו שאלה מעשה באחד שהביא עדים שהחורבה הזו יודעים שהיא של מוסא למהדווי ובאים יורשיו אחריו והמציאו עדים שהם מזרע מוסא למהדווי אך לא העידו שהם בניו של מוסא בעל החורבה אם נותנים אותה ליורשים ע"פ העדים הנז' או לא: תשובה נראה דנותנים אותה ליורשים הנז' ודומה זה להא דסי' רנ"ג סכ"ט ש"מ שאמר נכסי לטוביה ובא אחד שמו טוביה ואמר אני הוא נוטלן וכו' עד כאן לשונו: סז שאלה כל משכונה שקוצב עמו הנאה וכו' ואין לו רשות לדור בה אין לו כח מצרנות דהאי עיסקא בעלמא וכן נראה מדברי הרב בית יהודה סי' כ"ב ובמנהגי ארגיל סי' ס"ג: סח שאלה בראובן שהיה לו שטר על שמעון והיה לראובן ושמעון דין ודברים על אותו