משפטים ישרים קנ

ופדה חזקתו מיד ראובן מדין שומא הדרא יחזיר לו ראובן גם מקח הגוי או לא: תשובה לכאורה נראה דצריך להחזיר לו דכיון דלא קנה הגוף אלא מכח החזקה ובאותו זמן לא היתה החזקה שלו נראה דצריך למנות י"ב חדש משעה שהחזיר החזקה אך שמעתי שב"ד שלפננו בכאן ובפאס היו דנין שכל ששהתה י"ב חדש אין בה שום חזרה אפילו שתק מחמת אונס כגון שערער על חזקה א' וזכה בה אינו יכול לפדות מידו הגוף אם קנהו מן הגוי דאע"ג דעכשו זכה בחזקה דמאי דהוה הוה. וכן בנד"ז נראה שהדין כן דבגוף זכה וכו' ומאי דהוה וכו' וכל ספק בתקנה העמידהו על ד"ת. וכזה נ"ל לדון במי שהיתה לו מש' על חזקה והלך וקנה הגוף מן הגוי שזכה בגוף אם עבר י"ב חדש. אך צ"ע אם פדה מידו הגוף כמה יטול בעל המשכונה ונראה דהוי במקום בעל הגוף והבחירה בידו או יטול רביע או יתן המעות לבעל הגוף ותהיה ממושכנת בידו בכל המעות שנתן מתחלתה בעד החזקה ובעד הדמים שנתן בגוף. אך צ"ע באם עמד א' זר וקנה מהגוי ובעל הבית אינו רוצה לסלקו כגון שהוא בנו או שלא היה כאן וכשבא בעל המש' לסלקו אומר לו לאו בעל דברים דידי את. ונראה דבעל המש' יכול לסלקו ותהיה מש' בידו עד עת פדות ויטול הזר הגוף ובעל הבית החזקה כמכור בידו עד הזמן: מח שאלה ד' אנשים קנו מאת המלך חצר המטבע של נחושת דהיינו שיביאו נחשת ויעשוהו פרוטות ויתנו למלך סך בכל חדש ויהי היום תבעו השותפין ג' לא' גא"א והוא השיב שיחלקו כי הפועלים יש שיספיקו לד' כתות הדין עמו או לא: תשובה נראה שהדין עמו כי כיון שיכולין ליחלק הו"ל כדבר שיש בו דיני חלוקה ולית ביה דינא דגא"א חזרו וטענו שהוא יש לו נחושת והם אין להם אמרתי להם כ"ש שיכול לחלוק כיון שיש לו הפסד בחברתם. ודמי להא דקי"ל בהניח להם אביהם מרחץ ובית הבד דיכול אחד לומר לחבירו הבא זיתים ובא ועשה בבית הבד ואף דהתם בעשאן אביהן לעצמו אבל אם עשאן לשכר השכר לאמצע נראה פשוט דגם התם נהי דיכול להשכיר חלקו לאחרים מכל מקום אם לא מצא להשכיר לא יוכל לומר לאחיו תן לי שכירות ממה שאתה עושה דיכול לומר השכר חלקך לאחרים ואני בחלקי משתמש ולא אתא אלא למעט שלא נאמר שלא יוכל להשכירו כ"א ישמשו שניהם יחדיו אבל אם לא מצא למי להשכירו לא ימנע זה בשבילו וה"ז כמי שיש להם בית וא' אינו רוצה לדור ולא מוצא להשכיר ואינו תובע גא"א ופשוט דהשני יוכל לדור בו כולו בלא שכר דדמיא ממש לרישא דעשאן לעצמו ואע"ג דהתם ודאי יוכל לומר גא"א זהו אחר שאין יכולין לדור ביחד אבל בנ"ד שיכולים לעבוד לית ביה דינא דגא"א ומזה נראה יותר דבנד"ז אם א' אין לו נחושת יוכל הא' לעבוד בכל כחו ויטול הכל חנם אין כסף שיאמר לו המלך נתן לנו רשות לעבוד בוא ועבוד גם אתה או מכור חלקך למי שיעבוד לסוף לא מצאו כולם נחושת והוצרכו לשחד שר א' אולי ימחול להם המלך והא' אמר שהוא רוצה לישאר בחלקו ויצפה לרחמי שמים אולי ימצא נחושת ולכן לא יתן חלקו בשוחד וידעתי שרוצה לאישתמוטי לבד ופסקתי שחייב ליתן מהא דקי"ל דעלילה שבאה על קהלה אחת כל הקהלות שיש לחוש שיעבור עליהם כוס צריכים ליתן ע"כ. ובאמת שהדבר לכאורה קשה היאך נחייבם מספק וכ"ש להוציא ממון ונראה דאיירי בודאי או קרוב לודאי. המשל העליל עליהם מצד היהדות לגרשם מארצו שודאי ככה יעשה לכל הערים שתחת ממשלתו דמאי שנא הם מאחרים ועל זה פסק שאעפ"י שעדיין לא הגיעה להם הרעה כיון שקרוב שתגיע להם צריכים ליתן בשוחדות לבטלה דהו"ל כהא דאמרינן כופין בני העיר לבנות לעיר חומה דלתים ובריח ואין אחד מהם יכול לומר איני רוצה בזה דאצפה לרחמי שמים כיון דברי היזקא ודאי לא מדעתו אומר כן באופן דכל נזק הבא לכמה בני אדם ורוצים לשמור קודם שיבא חייבים כולם ולא יוכל להשמט שום אחד מהם ולזה גם בנ"ד דברי היזקא חייבים כולם ליתן: מט שאלה ראובן מכר חצרו לגוים ונשארה לו חזקה כמנהג ושוב בא שמעון וקנה החצר מאת הגוים ועברו י"ב חדש דקי"ל שזכה הלוקח בגוף ונשאר לראובן רביע החצר גוף וחזקה ושוב עמד שמעון ומכר החצר לגוים שנשארה לו חזקה: תשובה נראה פשוט שאין לראובן זכות בחזקה כ"א רביע החצר גוף וחזקה ונ"מ המשל אם הבית נשכרת בסך יו' והגוי נוטל חמשה אוקיות נשאר חמשה אוקיות יטול ראובן ב"י ר' ושמעון ב"י ר' שהחזקה שנשארת אחר שמעון אין לראובן בה זכות שלא נשאר לו כ"א רביע החצר דוקא (א"ה עיין לקמן תשו' ע"ד): . שאלה ראובן היה שוכר מן הגוי בית שיש בו חזקה לשמעון ודר בה כמה שנים עמד שמעון ואמר לו תן לי שכירות חזקת בית זה כמה שנים: תשובה נראה דיכול ראובן לטעון בחלקי אני משתמש דהיינו בחלק שהייתי שוכר מן הגוי הייתי משתמש וגם מזה נראה דאם בית של שמעון ולוי והשכיר חלקו בפירוש ליהודה דיכול יהודה לומר בחלקי הייתי משתמש וגם שמעון יאמר חלקי הייתי שוכר: נא החזקות דסקאקי"ן אעפ"י שאין בהם דין מצרנות דין שותף אית בהו מהריק"ש בשם הרדב"ז סימן קמ"ה וזה ימים כתבתי בהיפך אלא שראיתי למהריב"ל ז"ל חולק: ולענין אונאה לכאורה נראה שיש בהם דטלטל מיקרי ועיין ש"ך ס"ס קע"ה. אך נראה דכשם שמיעטו הקרקעות דבעינן דבר המטלטל גם החזקות אינם מטלטלים דאין בהם אונאה וזה עיקר לענ"ד: נב שאלה קי"ל במי שיש לו חזקת קרקע מכח מכי' הגוי ועבר ישראל ולקח מן הגוי חוזרת תוך שנה בדמים שנתן לגוי יש לשאול אם נתנה לו הגוי מתנה מהו: תשובה לכאורה דמי להא דסי' רל"ו בבא בעקיפין דאם נתנה לו בתים צריך להחזירה בחנם אך נראה דשאני התם דהגוי בא בעקיפין וזה הו"ל מבריח ארי אך בכאן שהגוי באמת הוא שלו אם נתנה במתנה לישראל יש לדמות להא דסי' קע"ה ס"ז קנאה הלוקח במנה והיא שוה ק"ק אם היה נותנה כן לכל אדם וכו' אכן אם נסתלק הגוי מעצמו כגון שנאבד לו שטר שבו קנאה וכיוצא והחזיק בה ישראל אחר זכה בעל החזקה מיד: נג שאלה ראובן היה לו חצר בשותפות בנו חנוך שירש מפאת כתוב' אמו ונדחק ומכר מחצית החצר ליהודה ובשטר המכר כתוב שמכר כל זכות שיש לו ולחנוך בנו במחצית החצר ושוב עמד ומכר המחצית השני הוא ובנו ללוי ועתה בא בנו ומערער על יהודה לאמר כי אביו מכר מה שאינו שלו הדין עמו או לא: