משפטים ישרים קלה

חלק שני שאלות ותשובות א שאלה הר' דוד אדהאן הוציא שטר משכונא על חזקת הבית השנית לשמאל הנכנס בחצר הנק' ע"ש הנגיד כה"ר שמואל טובי נ"ע נגד בנו של הנגיד הנז' הוא כהר"ר שמואל טובי כמו שא"ל אחד המיוחד שבבדי"צ והן עתה עמד לפנינו כהר"ש הנז' והשיב כי השטר הנז' פרוע הוא זה כמה שנים עזה"ד והוא שמלבד השטר הנז' היה נושה בו שטר משכון אחר מסך ת"י כ"י עם השט"מ של הבית הנז' שסך שני השטרות הנז' תקק"ם ע"י ופרע לו שני השטרות הנז' אלא שמחל לו בסך מ"י משני השטרות והחזיק הר"ש הנז' בקרקעו זה כמה שנים יותר ויותר משני חזקה באופן שהשטר ההוא פרוע קרן ופירות ולראיה שכך א"ל הרשט"ו הנז' ח"פ ביום שני כ"ב לאדר ש' אשמ"ר לו לפ"ק וקיים: תשובה הלכה רווחת שהמערער על קרקע שלו שהחזיק בו אדם אחר ואכל פירותיו וטוען שקנאו מהמערער שאין בדבריו כלום דקרקע בחזקת בעליה עומדת ואם החזיק בו ג"ש זכה בו כידוע ומפורסם זה בדברי הפוסקים. והנה בשטר מש' על בית או חצר לאכול פירות ועבר זמן זמנם זמניהם דבע"ה אוכל פירות ועמד זה המלוה והוציא שטר משכו' ומערער על הלוה כי יתן לו קרן ופירות של זה כמה שנים בזה נפל מחלוקת בין ב"ד שלפנינו שהרב א"א ז"ל כתב כי לא תועיל החזקה נגד המשכונא כי הוא כשט"ח בעלמא שלא תבטלנו החזקה שיאמר שלא חששתי למחות כיון שאין לי על הקרקע אלא משכונא בעלמא אכן הרב כמהריט"ו ז"ל חולק וסובר דק"ו הוא אם בקרקע שהוא של בעליו לגמרי אם החזיק בו אחר וטוען שלקח מהני וזוכה בו כיון שהחזיק ג"ש כ"ש וק"ו בקרקע שאין לו עליו אלא שטר שתועיל החזקה אם מוחזק ביד בעליו ואוכל פירות וטוען שפרע והחזיק בו ג"ש דמהניא ביה והשטר בטל עכ"ד ז"ל ודבריו ז"ל נכונים. ושוב מצאנו זה מפו' בשו"ת מהר"ר חיים ט"ו זלה"ה דקמ' בדברי מהרי"ט ז"ל וכן נר' מהפסק שהעתיק משם מהר"ר יעב"ץ וכן אנו דנין והולכים מעשים בכל יום שכיון שהשט"מ עומד לפנינו וראינו כי סרה יד המלוה מהקרקע והלוה מחזיק בשלו ואוכל פירות בשופי דמהניא חזקה ומה זו שתיקה ששתק המלוה והלוה אוכל פירות הקרקע ושותק אם לא שפרעו. ולכן פסקתי בנד"ז שהשטר משכו' שביד דוד בטל אחר שזה ממ' שלשים שנה ובעל הבית מחזיק ואוכל פירות ביתו לפני המערער והוא שותק. ומ"מ נראה שחייב בעה"ב שבועת היסת שפרע דזו במחלוקת שנויה לגבי חזקת קרקע כנז' ברסי' ק"מ אדרבא נראה דעת הסמ"ע סוף סק"נ שאין עליו אלא חר"ס מ"מ בנד"ז שחולקים על הממון דדל קרקע מהכא הרי המלוה טוען שנושה בו ממון וזה אומר שפרע צריך שבועת היסת אחר שיקבל חרם דוד הנז' וקיים: אחר זה הראו לי תשובת הרשב"א בתשו' הנדפסות מחדש סי' קס"ד לכאורה כדברי הרב א"א ז"ל וז"ל ראובן משכן ביתו לשמעון בשטר וירד בו שמעון ודר בו שנה ואחר דר ראובן ג"ש ויותר והוציא שמעון שט"מ על ראובן שיפרענו וראובן טוען שכבר פרעו ושעשה לו שטר מחילה ונאבד ממנו. ועוד טען שדר בו שני חזקה ולא ערער ואמרת שהשבת אתה שהדין עם שמעון וכו' וזה שטען שדר בו שני חזקה לא אמר כלום שאין שני חזקה אלא בזה אומר לקחתי וזה אומר לא מכרתי: תשובה כדין אמרת וכו' גם מה שטען שאכלה ג"ש גם היא אינה טענה כמו שאמרת עכ"ל וזה לכאורה היפך מה שכתבנו: אך כד דייקינן שפיר נראה דעיקר כמו שכתבנו דע"כ לא אמר הרב ז"ל אלא למשכנתא בנכייתא שכך היו נוהגים בימי הרשב"א כמ"ש בטי"ד רס"י עק"ב וז"ל ובמדינות אלו נוהגים היתר במשכנתא בנכייתא אפילו יכול לסלק רשב"א וכו' וכן נראה מתשו' זו שכתב השואל והוציא שמעון שט"מ שיפרענו שהדין בו שיוכל המלוה לכופו ללוה לפרוע בכל זמן אבל במש' דסורא שלא יוכל לתובעו כלל אלא לכשירצה הו"ל מכירה גמורה וכי היכי דאם מוציא שטר מכירה על בית אחת שראובן קנה משמעון ושמעון דר שני חזקה דודאי מהני ליה חזקה ה"נ דזה מוציא שטר משכונא וזה מביא עדי חזקה שזכאי משהחזיק דשטר משכונא זה הו"ל כשטר מכירה שחזקה במקום: שטר עומדת וק"ו הוא אם לוקח שצריך להיות שטרו בידו כמנהג כל הלוקחים אמרינן שע"י החזקה היא מעידה שקנה ואירכס ליה השטר כ"ש בזה שא"צ אלא ליקח שטרו דשטרא ביד מלוה מאי בעי מכח החזקה אמרינן שפרעו ושכח והניח שטרו בידו או האמין בו וכיוצא. וז"ל הפסק שכתבתי משם מהר"ר יעב"ץ ז"ל ראובן תבע לשמעון בשטר שבידו שכתוב בו ששמעון משכן חנות אחת בסך מה לזכות לו בתשרי התפ"ו וכתוב ע"ג שאפוט' לוי הקנה השטר באופן המועיל לראובן בתשרי תפ"ז ושמעון חזר ומשכן החנות הנז' ליהודה התפ"ח ונשאר המשכו' בידו שני חזקה ונלב"ע ונשארה ביד יורשיו עד היום תצ"ז עכשיו מוציא ראובן שטר וטוען ששמעון גזלה ומשכנה: והשיב הרב ז"ל וז"ל דבר ברור הוא שהמשכון קיימת ביד ראובן ומה שהלך שמעון ומשכן ביד אחרים אינה כלום ובעל המשכו' צריך להחזיר