משפטים ישרים קלד

אבודה הוי ר"ק ויוצאה בדינים זהו הנלע"ד. ולראיה ח"פ בניסן ש' חפצ"ת לפ"ק וקיים רפאל בירדוגו נר"ו: על פי העדיות שביד מכלוף הנז' שמעולם לא נשא ולא נתן בממון כהיה גובה מהגוים ב"ח הנז' רק תיכף לגבייתם ידיו תביאנה אותם לראובן הנז' לפרעון חובו הרי הוברר הדבר ברור נכון שמעולם לא נהנה ולא הרויח מממון החובות לא בשעת זקיפת העיס' הנז' ולא אחרי כן וכיון שכן הדבר פשוט וברור שאין שום מקום לעיס' הנז' לחול וכל מה שגבה ממנו לשם ריוח ר"ק הוא ויוצא בדיינים ויש לו לנכותם מקרן העיס'. ולראיה ח"פ בזמן הנ"ל וקיים פתחיה ס"ט. משה אלבאג ס"ט. משה טובי ס"ט: הדין דין אמת כמ"ש החכמים הפוסקים הנ"ב שאין מקום לשם עיס' לחול כלל שהרי מעולם לא נשא ולא נתן בממון העיס' כלל לא בשעת החיוב ולא אח"כ כמבואר במס' עדיות שביד מכלוף הנז' שכל מה שהיה בא לידו לידי גוביינא היה תיכף מקיים בו מצות פרעון וא"כ כל מה שגבה בעמוד והחזר קאי דר"ק היא ויוצאה בדיינים וכמ"ש החכמים ישצ"ו ודבריהם אמת וצדק ולראיה ח"פ וקיים חיים דוד ס"ט: דברים פשוטים הם דנדון דידן ר"ק היא ויוצאה בדיינים וכמ"ש החכמים ישצ"ו ולראיה על דבר אמת חתמנו פה פא"ס יע"א להפקת רצון השואל והשו"ב וקיים יהודה ס"ט שמואל אברהם זמרא ס"ט: תלז מבואר הוא בסי' רל"ה סט"ז קטן שערב פטור מלשלם אף לכשיגדיל וכ' הסמ"ע ס"ק מ"ה דבקל נתפתה להיות ערב ואין בו משום תקנת כדי חייו עכ"ל. ולזה השטר שהוציא מכלוף על זה הבחור שערב בעד אביו אין לגבותו דשעה שכתבו עליו השטר שהוא באייר השע"ר היה הבחור לא הגיע כלל לי"ג שנים ויום א' כמו שאמרה אמו ואף שאין עדותה עדות שהיא אשה והיא אמו מ"מ מידי ספיקא לא נפיק ועל המוציא מחבירו עליו הראיה ויד בעל השטר על התחתונה בכל ספק שיפול בשטר כנז' בכמה מקומות בסי' מ"ב ס"ח ובסי' רי"ד סי"ב באומר בית מביתי דנותן לו קטן ובסמ"ע סי' כ"ח סמ"ב עי"ש דלעולם יד בעל השטר על התחתונה וכ"ש בזה שהמתחייב לא נודעו שנותיו בזמן שנתחייב דאין כאן חיוב: ועוד נראה דאפילו נודעו שנותיו צריך עדים שראו לו שתי שערות דשנים בלא שערות לא מהני מידי וכמ"ש בסי' ל"ה לגבי עדות קטן פסול להעיד וכו' עד שיביא שתי שערות אחר י"ג שנים גמורות וכו' וכן לגבי קידושין אמרינן בפרק מי שמת בודקין לקידושין ופירש רשב"ם וז"ל אף על פי שהוא בן י"ג שנים לא סמכינן אשנים לאחזקינהו כגדולים ובעי שער להחשב קידושין ודאי אלא בודקין אחריו אם הביאו ב"ש אז יחשבו קידושין ודאי עכ"ל. ובאה"ע סי' קס"ט סי"א אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים וכו' אלא על פי עדים כשרים להעיד אם בדקום ומצאו להם שתי שערות עכ"ל וזה פשוט א"צ לראיה דשנים ושערות בעינן בכל מקום זולת לגבי קדיש וקדושה דסגי בשנים ובנדון זה אין כאן עדות לא על השנים וכ"ש על השערות דקי"ל דחזקה אין העדים חותמין על השטר אלא א"כ נעשה גדול. כבר שאלתי הסופר שכתב השטר וכתב וחתם שאין לו שום ידיעה מזה ולא העידו עליו שום עדים שהיה גדול בשנים וכ"ש שלא הועד עליו שהביא שתי שערות רק סתם קבל קנין לפניו וכ"ש העד הב' שבשטר דלאו בר הכי כלל ולא שייכא חזקה זו אחר שהעדים לפנינו ואומרים שלא חתמו על השטר אלא באומדנא שהוא גדול ובלא"ה כבר כתב הריב"ש ז"ל דהאידנא אין לסמוך על חזקה זו כלל. גם נראה דלא אמרו חזקה זו אלא על העדים של מכר קרקע שכן דרך העדים לדקדק על המכר שהוא קיים לדורות אבל על שטר חוב בעלמא לא אמרינן חזקה זו כיון שהוא חיוב עובר ועוד על הרוב חיוב הקטן חזק כשיהיה לצורך עצמו משום כדי חייו לזה לא נחתי לדקדק על גדלותו וזה נראה ברור באופן שמכל צד נראה שהערבות שנתערב הבן בעד אביו בטילה היא וקיים רפאל ס"ט: תלח מצאתי כתוב משם הרב הגדול הרב המחבר זלה"ה במעשה שהיה בראובן שהיתה קרקע ממושכנת בידו ומסר שטר משכונה לשמעון ושמעון מסרו לאשת יהודה ושוב גירש ראובן את אשתו ועמדה אשתו הנז' לטרוף כתובה מנכסיו שמכללם גם השטר משכונא הנז' לפי שהיתה כתובתה מוקדמת למסירה הנז' וביני ביני שיורידוה ב"ד למשכונה עמדה אשת יהודה הנז' ומחלה לבעל הקרקע בדמי המשכונה הנז' וקרעה שטר משכונה הנז' וחזר בעל הקרקע וחידש לה שטר משכונה אחר לזכותה ופסק שכבר פקע כח אשת ראובן הנז' מעל המשכונה הנז' ואין לה מה לטרוף וגם מדין מזיק לא תתחייב האשה המוחלת הנז' כיון שהיא לוקחת ושלא מחלה דוגמת יורש שמכר לגוי וכחילוק הסמ"ע בסי' ק"ז ע"כ והסכימו עמו הרב המבי"ן זלה"ה. בנו של הרב המחבר זלה"ה והרב אביר יעקב זלה"ה וכמהר"מ אלבאג זלה"ה: