משפטים ישרים קב

שנה שאלה מעשה בשטר שהי' בו קצת פרעון מאחריו והיה בדיו מחוק הרבה וע"ג היה כתוב פרעון בדיו שחור סך כ"ו ותחלה היה דין ודברים בשטר הנז' מבלי להביט במחק הנז' ואחר שנתפשרו ותפס הלוה שטרו דקדק ומצא שהיא כתיבה ע"ג כתיבה וטען שהיא פשרה בטעות וזה כתבתי: תשובה אחרי שכבר נתפשרו בשטר הנז' נר' שאין להוציא מידו. א' שדין זה במחלוקת שנוי כנז' בסי' מ"ד ס"ו ואדרבה סתמא דדינא דאין לחוש לגרר שמאחוריו ואע"פ שבס"ס מ"ה סתם כדעת הרא"ש דיש לחוש מ"מ להלכה נר' דלא מרעי' לשטרא מספק וכ"ש בנ"ד שכבר תפס די"ל קים לי כסברת הרמב"ן והרשב"א. ב' דאפי' לס' הרא"ש אין כאן כ"א חששא והיכא שכבר תפס מספק אין מוציאין מידו וקי"ל דבספיקא דדינא מהניא תפיסה כדאיתא בטי"ד סי' ס"א סכ"ג ובס"ס שי"ח ובטח"מ סי' ר"כ ס"ג וסי' שס"ב ס"ו יעו"ש. ג' דבנד"ז נר' שגם הרא"ש יודה וזה שדקדקתי בפרעון הנז' ומצאתי שהפרעון אינו אחורי השטר ממש דהיינו אחורי הכתיבה של שטר ויכול היה לחתוך כל הפרעון ולא יזיק לשטר כלל ונאמן בעל השטר במגו שהיה חותך ואף דהוי מגו להוציא היכא דהוי שטרא מעלייא אמרינן מגו להוציא כמ"ש הש"ך בכלל מגו סי' פ"ב כלל א' יעו"ש. וכ"ש בנד"ז שכבר תפס דפרעון כזה שאינו כנגד הכתיבה של שטר לא מקרי פרעון להריע בעל השטר דאפי' בפרעון מאחוריו ממש יש בו מחלוק' אלא שהש"ע בסי' ס"ד ס"כ פסק דאפי' מאחריו ומ"מ כתב שם הסמ"ע דבעי' שיהיה נכתב ע"ג הכתיבה ממש אבל אם אינו נגד הכתיבה ממש והמלוה טוען ברי שלא נפרע נאמן במגו דאי בעי גייז ליה ואף להש"ך שחולק שם ודבריו עיקר יעו"ש היינו משום דלא מרע אינש שטרא דידיה כדאיתא בגמ' אבל בנד"ז ודאי יודה דכאן אינו מכחיש הפרעון לגמרי אלא שטוען שלא היה כלום במקום הגרר ודאי נאמן במגו דאי בעי גייז ליה. מכל זה נר' שהשטר הנז' קיים וכ"ש שאין מוציאין מידו מה שכבר גבה כנלע"ד. רבי"ץ: שנו שאלה ראובן גנב חפץ לשמעון ומכרו ללוי בזול מאד והיה גנב שאינו מפורסם שדינו להחזיר החפץ וליתן דמים ולוי נשתמש בחפץ ובלה אותו: תשובה נר' שינכה דמים שנתן מהבלוי שבלה החפץ ואם הבלוי שבלה הוא יותר מהדמים שנתן צריך לפרוע ויחזיר החפץ בלא דמים דהא מן הדין צריך להחזיר החפץ בלא דמים אלא שמפני תקנת השוק צריך הנגנב ליתן דמים ונמצא שהחפץ ברשות בעליו ולזה כל מה שבלה צריך לפרוע ומיירי בשיש עדים שראו שגנבו ומכרו] ולכאורה נר' דגם זה מפני תקנת השוק א"צ לפרוע מה שבלה ומה שאכל מפירות החפץ כגון אם היתה פרה ואכל חלבה די"ל שאם אתה אומר לו שיפרע מה שיבלה אין אדם קונה חפץ מחברו אבל העיקר נר' דלא היא דלא עשו תקנת השוק אלא לגבי הדמים שנתן שלא יפסיד משלו אבל לגבי שיחזיר מה שאכל אין אדם חושש בזה ולא ימנע מליקח מחמת זה שעל הרוב אינו גנוב ואם הוא גנוב אין לו הפסד מממונו כנ"ל פשוט: שנז שאלה אשה ששלח לה המשודך חפצים ללבוש ולבשתם אם נתחייבה באחריותם ואם נתפרדה החבילה אם חייבת באונסין: תשובה נר' דחייבת באונסין דקי"ל אם מותרין ישתמש בהם לפיכך אם אבדו חייב באחריותם שנח שאלה שלחו מסאלי על ת"ח אחד שהי"ל עסק שעשה יין לקידוש והקהל מכרו זה שלא ימכור שום אדם יין לקידוש כ"א אחד ובזה קפחו פרנסת הת"ח ההוא: תשובה רע מאד הדבר הזה ולולי ידענו נאמנה שהדברים יצאו מחכם העיר לא האמננו לשמועה על עיר ואם בישראל שיצא מתחת יד יחידהם דבר מכוער כזה ושתים רעות עשו א' שקפחו פרנסת הת"ח ובמקום שצריכין להחזיק בידי לומדי תורה אלא אף גם לבטלו מלמודו ובפה מלא אמרו לו מה לנו לעסק תורתך קום וכו' וכלפי שונאיהם אין לך אפקירותא גדולה מזו כי הא דאמרינן ה"ד וכו' מאי אהנו לן רבנן וכו' הא חדא. שנית שבטלו מצות הקדוש ומנעו רבים מלעשות מצוה ואפי' לא היה ת"ח ראוי להחזיק בידו שהשתדל בדבר מצוה להמציא יין לקדוש היום ובעבור אגורת כסף שקבלו מהקונה בטלו רבים ממצות הקדוש ואף כי ירצו לומר שיעמידו אחר בחריקיה הדבר ידוע כי מהיות לעושה זה הנאת מה דבר חשוב יתמיד בזה וישתדל עשוהו משא"כ בזה שעשו שהקונה יש לו עסק אחר של עזר מים שרופים וזה אצלו עראי ועסק המים שרופים הוא העיקר: ובר מן דין מן הדין הגמור אין להם רשות למונעו להת"ח זה מכח הסכמתם שהסכימו בזה בלא חכם העיר בטילה היא דבמלתא דאיכא פסידא לחד התנאי שלהם אינו כלום בלא חכם העיר ואפילו קבלו אנשי העיר התנאי אינו כלום כדאיתא בסי' רל"א סכ"ח ואין התנאי שלהם או של כל בני העיר וכו' ע"כ. הרי שאף שקבלו עליהם התנאי שכל מי שיעבור יענש אינו כלום בלא חכם העיר וכ"ש כאן שלא קבלו כלל שאין כאן תקנה והסכמתם בטילה מכיון שלא היתה בחכם העיר ומכ"ש שמיחו בידם כל חכמי העיר לכן לא תהיה להם זאת לפוקה ויחזירו הת"ח למקומו הא' ויבא שכמ"ה אך זאת יתקנו אם ירצו לזרז הת"ח הנזכר ולהשתדל במלאכתו ולא יבטל כלל וזאת תחשב להם לצדקה מב' צדדין להחזיק בידי הת"ח ועוד סמך למצות קידוש כי רבה ואף כי יפסידו מהעזר דבר מה יחשבו הפסד מועט כנגד שכר מרובה ואין עניות במקום עשירות ועל הא' אנו מצטערים על תקנת העזר של מים שרופים והבשר שהוא שלא כרצונו ושלא כרצון יראיו כאשר ערערו עליה רבים וגדולים והם באים להוסיף עליהם ח"ו ולא נאה לעיר גדולה של חכמים ושל סופרים ואנשיה אנשי מדות טובות ומעולות שינהגו ויקבעו מנהגים גרועים כאלו ח"ו וכ"ש שיתנו כתף סוררת מלשמוע לחכמי עירם ולהמנות ח"ו שונאיהם בכלל מאן דלא ציית לדינא חלילה ולשומעים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב: שנט שאלה משכן הפקדון אם מקרי שולח יד בפקדון או לפחות שואל שלא מדעת: תשובה בש"ך סי' רצ"ב ס"ק ה' הביא משם מהר"א ן' ששון נסתפק אם מעכב הפקדון בשביל חובו מקרי שולח יד בפקדון ולא השיב ונר' דנ"ד ק"ו הוא דמקרי שולח יד בפקדון אך ק"ק דשולח יד אינו אלא בתשמיש שמחסרו וי"ל דה"נ כאלו מחסרו שמשעבדו כולו ומדברי הריטב"א שהביא הש"ך שמ"ב ס"ק ג' נר' דבכה"ג לא מקרי שולח יד כיון דגם השני אינו רשאי להשתמש בו עי"ש שס שאלה שני אחים ירשו מאביהם שררת ב"ה א' ועמד א' מהאחים וסלק עצמו מהשררה וזכה אותה לאחר ולא שייר לעצמו שום זכות