משנה תורה, הלכות עבדים ח
Rambam, Slaves 8 (Mishneh Torah, Slaves 8) · משנה תורה, הלכות עבדים · free full Hebrew text
Open in the reader →הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ לְעַכּוּ"ם יֵצֵא בֶּן חוֹרִין וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ לַחְזֹר וְלִקְנוֹתוֹ מִן הָעַכּוּ"ם עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו וְכוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר וְיוֹצֵא. וְאִם לֹא רָצָה הָעַכּוּ"ם לְמָכְרוֹ אֲפִלּוּ בַּעֲשָׂרָה בְּדָמָיו אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ יֶתֶר. וּקְנָס זֶה אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ וְדָנִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּבֵית דִּין מֻמְחִין. וְאִם מֵת הַמּוֹכֵר אֵין קוֹנְסִין אֶת הַיּוֹרֵשׁ לְהַחְזִיר אֶת הָעֶבֶד לְשִׁחְרוּר:
לָוָה עַל עַבְדּוֹ מִן הָעַכּוּ"ם אִם קָבַע לוֹ זְמַן וְאָמַר לוֹ אִם הִגִּיעַ זְמַן פְּלוֹנִי וְלֹא אֲשַׁלֵּם לְךָ תִּקְנֶה גּוּף עֶבֶד זֶה הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת מִיָּד. וְאִם אָמַר לוֹ תִּקְנֶה מַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא יֵצֵא לְחֵרוּת. גְּבָאוֹ עַכּוּ"ם בְּחוֹבוֹ אוֹ שֶׁבָּאוּ עַל הָאָדוֹן מְצֵרִים וּבִקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ וּפָדָה עַצְמוֹ מִיָּדָן בְּעַבְדּוֹ לֹא יָצָא לְחֵרוּת מִפְּנֵי שֶׁנִּלְקַח מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ:
מָכַר עַבְדּוֹ לְאֶחָד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אוֹ מִגְּדוֹלָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מֵהֶם יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת מִפְּנֵי שֶׁהָיָה יָכוֹל לְפַיְּסוֹ בְּמָמוֹן אַחֵר:
מְכָרוֹ לְעַכּוּ"ם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. מְכָרוֹ חוּץ מִמְּלַאכְתּוֹ. חוּץ מִן הַמִּצְוֹת. חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם נִשְׁתַּחְרֵר אוֹ לֹא נִשְׁתַּחְרֵר. לְפִיכָךְ אִם תָּפַס הָעֶבֶד כְּדֵי דָּמָיו לְרַבּוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת מִיַּד עַכּוּ"ם אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:
אֶחָד מוֹכֵר עַבְדּוֹ לְעַכּוּ"ם עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְגֵר תּוֹשָׁב אֲפִלּוּ לְכוּתִי הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת. מְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר הֲרֵי זֶה סָפֵק לְפִיכָךְ אִם תָּפַס כְּדֵי דָּמָיו מֵרַבּוֹ רִאשׁוֹן כְּדֵי לָצֵאת בָּהֶן מִיַּד הַמּוּמָר אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:
הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא בֶּן חוֹרִין וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ הַשֵּׁנִי לִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר וְאָבְדוּ הַדָּמִים. וּמִפְּנֵי מָה קָנְסוּ כָּאן הַלּוֹקֵחַ לְבַדּוֹ שֶׁאִלּוּ לֹא לָקַח זֶה לֹא יָצָא הָעֶבֶד לְחוּצָה לָאָרֶץ. הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְסוּרְיָא וַאֲפִלּוּ לְעַכּוֹ כְּמוֹכֵר לְחוּצָה לָאָרֶץ:
בֶּן בָּבֶל שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְדַעְתּוֹ לַחְזֹר וְהִכְנִיסָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת הֲרֵי אֵלּוּ סָפֵק אִם הֵם כְּמִי שֶׁמָּכְרָה אוֹתָם לְחוּצָה לָאָרֶץ הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ הַפֵּרוֹת אוֹ אֵינָן כִּמְכוּרִין לוֹ שֶׁהֲרֵי הַגּוּף שֶׁלָּהּ:
עֶבֶד שֶׁיָּצָא אַחַר רַבּוֹ לְסוּרְיָא וּמְכָרוֹ שָׁם אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיָּצָא רַבּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַחְזֹר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם דַּעַת רַבּוֹ לַחְזֹר וְיָצָא אַחֲרָיו וּמְכָרוֹ שָׁם יָצָא לְחֵרוּת וְכוֹפִין אֶת הַלּוֹקֵחַ לְשַׁחְרְרוֹ:
עֶבֶד שֶׁאָמַר לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ לַעֲלוֹת עִמּוֹ אוֹ יִמְכֹּר אוֹתוֹ לְמִי שֶׁיַּעֲלוּהוּ לְשָׁם. רָצָה הָאָדוֹן לָצֵאת לְחוּצָה לָאָרֶץ אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת עַבְדּוֹ עַד שֶׁיִּרְצֶה. וְדִין זֶה בְּכָל זְמַן אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהָאָרֶץ בְּיַד עַכּוּ"ם:
עֶבֶד שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ אֵין מַחֲזִירִין לוֹ לְעַבְדוּת וְעָלָיו נֶאֱמַר (דברים כג טז) "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו". וְאוֹמֵר לְרַבּוֹ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר וְיִכְתֹּב לוֹ שְׁטַר חוֹב בְּדָמָיו עַד שֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ וְיִתֵּן לוֹ. וְאִם לֹא רָצָה הָאָדוֹן לְשַׁחְרְרוֹ מַפְקִיעִין בֵּית דִּין שִׁעְבּוּדוֹ מֵעָלָיו וְיֵלֵךְ לוֹ:
עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח לָאָרֶץ הֲרֵי הוּא גֵּר צֶדֶק וְהוֹסִיף לוֹ הַכָּתוּב אַזְהָרָה אַחֶרֶת לְמִי שֶׁמְּאַנֶּה אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁפַל רוּחַ יוֹתֵר מִן הַגֵּר וְצִוָּה עָלָיו הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג יז) "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ" (דברים כג יז) "בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ" (דברים כג יז) "בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ". זוֹ אַף הוֹנָיַת דְּבָרִים. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַמְאַנֶּה אֶת הַגֵּר הַזֶּה עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין מִשּׁוּם (ויקרא כה יז) "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" וּמִשּׁוּם (שמות כב כ) "וְגֵר לֹא תוֹנֶה" וּמִשּׁוּם לֹא תּוֹנֶנּוּ. וְכֵן עוֹבֵר מִשּׁוּם (שמות כב כ) "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן הוֹנָיָה:
הַקּוֹנֶה עֶבֶד מִן הָעַכּוּ"ם סְתָם וְלֹא רָצָה לָמוּל וּלְקַבֵּל מִצְוֹת הָעֲבָדִים מְגַלְגְּלִין עִמּוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְאִם לֹא רָצָה חוֹזֵר וּמוֹכְרוֹ לְעַכּוּ"ם אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ. וְאִם הִתְנָה הָעֶבֶד עָלָיו תְּחִלָּה שֶׁלֹּא יָמוּל הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְקַיְּמוֹ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה בְּגֵיוּתוֹ וּמוֹכְרוֹ לְעַכּוּ"ם אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ. וְכֵן עֶבֶד שֶׁמָּל וְטָבַל לְשֵׁם עַבְדוּת וְאַחַר כָּךְ הִפִּיל עַצְמוֹ לִגְיָסוֹת וְאֵין רַבּוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ לֹא בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּדִינֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֲרֵי זֶה מֻתָּר לוֹ לִטּל דָּמָיו מִן הָעַכּוּ"ם וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל עַכּוּ"ם מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם:
הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ יָצָא לְחֵרוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר. וְאִם מֵת הָאָדוֹן שֶׁהִפְקִירוֹ הַיּוֹרֵשׁ כּוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר:
עֶבֶד שֶׁבָּרַח מִבֵּית הָאֲסוּרִין אִם נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ רַבּוֹ יָצָא לְחֵרוּת וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְכוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר:
עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה אִם נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ רַבּוֹ רִאשׁוֹן כָּל הַפּוֹדֶה אוֹתוֹ לְשֵׁם עֶבֶד יִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ וַהֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ. וְאִם פָּדָהוּ לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין הֲרֵי זֶה בֶּן חוֹרִין. וְאִם לֹא נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ רַבּוֹ רִאשׁוֹן הַפּוֹדֶה אוֹתוֹ לְשֵׁם עֶבֶד נוֹטֵל פִּדְיוֹנוֹ מֵרַבּוֹ וְחוֹזֵר לְרַבּוֹ. וְאִם פָּדָהוּ לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין חוֹזֵר לְרַבּוֹ הָרִאשׁוֹן בְּלֹא כְּלוּם:
עֶבֶד שֶׁעֲשָׂאוֹ רַבּוֹ אַפּוֹתֵיקֵי לְבַעַל חוֹבוֹ וְשִׁחְרְרוֹ הֲרֵי זֶה מְשֻׁחְרָר וְכוֹפִין אֶת בַּעַל חוֹבוֹ לְשַׁחְרְרוֹ. גַּם זֶה מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִפְגַּע בּוֹ לְאַחַר זְמַן וְיֹאמַר לוֹ עַבְדִּי אַתָּה:
עֶבֶד שֶׁהִשִּׂיאוֹ רַבּוֹ בַּת חוֹרִין אוֹ שֶׁהִנִּיחַ לוֹ רַבּוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ לִקְרוֹת שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִין בְּסֵפֶר תּוֹרָה בִּפְנֵי צִבּוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהֶן אֶלָּא בֶּן חוֹרִין יֵצֵא לְחֵרוּת וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ לִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר. וְכֵן אִם נָדַר נֵדֶר שֶׁכּוֹפִין עָלָיו אֶת הָעֲבָדִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּנְדָרִים וְאָמַר לוֹ רַבּוֹ מוּפָר לְךָ יֵצֵא לְחֵרוּת שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא כָּפָה אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִכְפּוֹתוֹ גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהִפְקִיעַ שִׁעְבּוּדוֹ. מִכָּאן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַמְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ בְּכָל לָשׁוֹן וְהוֹצִיא דְּבָרִים מִפִּיו שֶׁמַּשְׁמָעָן שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ עָלָיו שִׁעְבּוּד כְּלָל וְשֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְדָבָר זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא כָּתַב. אֲבָל אִם לָוָה מֵעַבְדּוֹ אוֹ שֶׁעָשָׂהוּ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס אוֹ שֶׁהִנִּיחַ תְּפִלִּין בִּפְנֵי רַבּוֹ אוֹ שֶׁקָּרָא שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּפְנֵי רַבּוֹ וְלֹא מִחָה בּוֹ לֹא יֵצֵא לְחֵרוּת:
וְאָסוּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת עַבְדּוֹ תּוֹרָה וְאִם לִמְּדוֹ לֹא יָצָא לְחֵרוּת:
הַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הָעַכּוּ"ם וְקָדַם הָעֶבֶד וְטָבַל בִּפְנֵי רַבּוֹ לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין יָצָא לְחֵרוּת. שֶׁלֹּא בִּפְנֵי רַבּוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ לְפִיכָךְ צָרִיךְ רַבּוֹ לְתָקְפּוֹ בַּמַּיִם:
יִשְׂרָאֵל שֶׁתָּקַף עַכּוּ"ם קָטָן אוֹ מָצָא תִּינוֹק עַכּוּ"ם וְהִטְבִּילוֹ לְשֵׁם גֵּר הֲרֵי זֶה גֵּר. לְשֵׁם עֶבֶד הֲרֵי זֶה עֶבֶד. לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין הֲרֵי זֶה בֶּן חוֹרִין:
גֵּר שֶׁקָּדְמוּ עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו וְטָבְלוּ לְפָנָיו קָנוּ עַצְמָן בְּנֵי חוֹרִין:
Meforshim on this section
- חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות עבדים Chidushim of Machaneh Ephraim on Rambam, Slaves
נוטל פדיונו מרבו וכו'. נ"ב נראה דאיירי אפי' כשיודע שהוא גזול ואעפ"כ צריך לתת לו דמיו משום שלא ימנעו מלפדותן:
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות עבדים Even Ha'azel on Rambam, Slaves
מכרו לעכו"ם לשלשים יום מכרו חוץ ממלאכתו חוץ מן המצות חוץ משבתות וימים טובים ה"ז ספק אם נשתחרר או לא נשתחרר, לפיכך אם יתפוס העבד כדי דמיו מרבו כדי שיצא בהן לחירות מיד עכו"ם אין מוציאין מידו. השגת הראב"ד מכרו לעכו"ם לשלשים יום וכו' עד אין מוציאין מידו. א"א אין…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות עבדים Hasagot HaRa'avad on Rambam, Slaves
מכרו לעכו"ם לשלשים יום וכו' עד אין מוציאין מידו. א"א אין בקנסות תפיסה מועלת אלא למי שחסרו ממון:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות עבדים Kessef Mishneh on Rambam, Slaves
המוכר את עבדו לעכו״ם יצא בן חורין. משנה פרק השולח (גיטין דף מ״ג) ופירש״י יצא בן חורין אם ברח מן העכו״ם או שקנסוהו ב״ד לפדותו כדאמרינן לקמן כשיפדנו לא ישתעבד לו וקנס חכמים הוא שהפקיעו מן המצות.
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים Kiryat Sefer on Rambam, Slaves
מוכר עבדו לגוי יצא לחירות דקנס חכמים הוא מפני שהפקיעו מן המצות וכן מוכר עבדו לח"ל קנסו הלוקח שאלו לא לקחו לא יצא לח"ל:
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבדים Lechem Mishneh on Rambam, Slaves
וכופין את רבו וכו'. כתב בכ"מ דהיינו כלישנא בתרא דגמרא דפרק השולח וכן נראה דללישנא קמא אמרינן קונסין אותו עד מאה בדמיו. וקשה דבפרק עשרים מהלכות שבת כתב רבינו ז"ל אסרו חכמים למכור בהמה גסה לעכו"ם וכו' ואם מכר קונסין אותו עד י' בדמיה ואי רבינו ז"ל פסק כלישנא…
- מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות עבדים Mekorei HaRambam LeRashash on Rambam, Slaves
בכ"מ ואני תמה כו' דאדרבה כו' ולגבי לשם ב"ח לא תני הכי. תמוה דלת"ק דס"ל דלא ישתעבד פשיטא דאינו נותן דמיו. וכוונת הר"ן הוא לרשב"ג (דפסק רבינו כוותיה) ב"כ וב"כ ישתעבד כו' דמשמע דונתן דמיו דסיים קאי אתרווייהו. ועי' לח"מ:
- מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות עבדים Melekhet Shelomoh on Rambam, Slaves
עבד זה שברח לארץ ישראל ה"ז גר צדק והוסיף לו הכתוב אזהרה אחרת למי שמאנה אותו [וכו'] נמצאת למד שהמאנה את הגר הרי זה עובר בשלשה לאוין וכו'. והקשה הלח"מ וז"ל יש לתמוה על רבינו אם זה נוסף על גר דאית ליה לאו דלא תוננו מוסיף על הגר הו"ל לומר עובר בד' לאוין הג' אשר…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבדים Migdal Oz on Rambam, Slaves
המוכר את עבדו לעכו"ם עד אין מחייבין אותו יתר. סוף מסכת ערכין ובגיטין פרק השולח:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות עבדים Mishneh LaMelech on Rambam, Slaves
לפיכך אם תפס העבד כו'. כתוב בהשגות אין בקנסות תפיסה. ועיין מה שכתב הראב"ד ז"ל לעיל פ"ב מהלכות גניבה דין י"ב ודו"ק:
- אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים Ohr Sameach on Rambam, Slaves
והכניסה לו אשתו עבדים ושפחות כו': עיין לחם משנה, ודא ברור דהספק לא הוי רק בנכסי צאן ברזל ששמאתן בכתובה והבעל קיבל כל אחריותו בזה ספק למ"ד הדין עמה כו' אבל בנכסי מלוג ממה נפשך אם תאמר דכיון דהגוף שלה לא איכפת מה שהפירות שלו ודאי לא יצאו לחירות, ואם תאמר דכיון…
- שורשי הים על משנה תורה, הלכות עבדים Shorshei HaYam on Rambam, Slaves
מכרו לגוי לזמן או חוץ ממלאכתו או חוץ משבתות וי"ט ה"ז ספק אם נשתחרר לפיכך אם תפס העבד כדי דמיו לרבו כדי שיצא בהם לחירות מיד הגוי אין מוציאין מידו. ע"כ. והראב"ד השיג עליו וז"ל א"א אין בקנסות תפיסה מועלת אלא במי שחסרו ממון עכ"ל. ומרן ז"ל בכ"מ כתב שאין לדברי…
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.