משנה תורה, הלכות עבדים ט
Rambam, Slaves 9 (Mishneh Torah, Slaves 9) · משנה תורה, הלכות עבדים · free full Hebrew text
Open in the reader →יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שִׁפְחָתוֹ הֲרֵי זֶה הַוָּלָד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר וְנִמְכָּר וְנִקְנֶה וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְעוֹלָם כִּשְׁאָר הָעֲבָדִים:
אֶחָד הַקּוֹנֶה עֶבֶד כְּנַעֲנִי מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ מִן גֵּר תּוֹשָׁב אוֹ מִן עַכּוּ"ם שֶׁהוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֵינוּ אוֹ מֵאֶחָד מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל לְעֶבֶד וַהֲרֵי הוּא עֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר. וְכֵן מוֹכֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מה) "מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם". וְכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ הֲרֵי הוּא כְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר:
אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁלָּנוּ הֲרֵי הַבֵּן עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם. אֲבָל הָעֶבֶד שֶׁלָּנוּ שֶׁבָּא עַל אַחַת מִן הָאֻמּוֹת אֵין הַבֵּן עֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְעֶבֶד אֵין לוֹ יַחַס:
מֶלֶךְ עַכּוּ"ם שֶׁעָשָׂה מִלְחָמָה וְהֵבִיא שִׁבְיָה וּמְכָרָהּ. וְכֵן אִם הִרְשָׁה לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה שֶׁיֵּלֵךְ וְיִגְנֹב מֵאֻמָּה שֶׁהִיא עוֹשָׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה שֶׁיָּבִיא וְיִמְכֹּר לְעַצְמוֹ. וְכֵן אִם הָיוּ דִּינָיו שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס יִמְכֹּר. אוֹ מִי שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְכָךְ אוֹ לֹא יַעֲשֶׂה יִמְכֹּר. הֲרֵי דִּינָיו דִּין וְעֶבֶד הַנִּלְקָח בְּדִינִין אֵלּוּ הֲרֵי הוּא כְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר:
עַכּוּ"ם שֶׁקָּנָה עַכּוּ"ם לְעַבְדוּת לֹא קָנָה גּוּפוֹ וְאֵין לוֹ בּוֹ אֶלָּא מַעֲשֵׂה יָדָיו. אַף עַל פִּי כֵן אִם מְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל הֲרֵי גּוּפוֹ קָנוּי לְיִשְׂרָאֵל:
הָאִשָּׁה קוֹנָה שְׁפָחוֹת וְאֵינָהּ קוֹנָה עֲבָדִים אֲפִלּוּ קְטַנִּים מִפְּנֵי הַחֲשָׁד וְאִם קָנְתָה אוֹתָם הֲרֵי זוֹ קָנְתָה גּוּפָם כְּאִישׁ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה לִקְנוֹת אֶלָּא עֶבֶד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וּמִתֵּשַׁע וּלְמַעְלָה. וְכֵן אָסוּר לְאָדָם לְשַׁחְרֵר עֶבֶד כְּנַעֲנִי. וְכָל הַמְשַׁחְרְרוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מו) "לְעלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ". וְאִם שִׁחְרְרוֹ מְשֻׁחְרָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִכְתֹּב גֵּט שִׁחְרוּר בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמֻתָּר לְשַׁחְרְרוֹ לִדְבַר מִצְוָה אֲפִלּוּ לְמִצְוָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם כְּגוֹן שֶׁלֹּא הָיוּ עֲשָׂרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הֲרֵי זֶה מְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ וּמַשְׁלִים בּוֹ הַמִּנְיָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנּוֹהֲגִין בָּהּ הָעָם מִנְהַג הֶפְקֵר וַהֲרֵי הִיא מִכְשׁוֹל לַחוֹטְאִים כּוֹפִין אֶת רַבָּה וּמְשַׁחְרְרָהּ כְּדֵי שֶׁתִּנָּשֵׂא וְיָסוּר הַמִּכְשׁוֹל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לְעַבְדּוֹ כְּנַעֲנִי עָשָׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנְךָ אֶלָּא יֵלֵךְ וְיִשְׁאַל עַל הַפְּתָחִים וְיִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְהַחֲיוֹת הָעֲבָדִים שֶׁבֵּינֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּעֲבָדָיו שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לִגְדוֹלִים לִשְׁמֹר מָמוֹנָם וְאִם לֹא יַאֲכִיל לַעֲבָדָיו וְיַשְׁקֵם כָּרָאוּי הֵם יִבְרְחוּ אוֹ יָמוּתוּ וְאָדָם חָס עַל מָמוֹן עַצְמוֹ יֶתֶר מִכָּל אָדָם. אֲבָל עֲבָדִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּתוֹרַת נִכְסֵי מְלוֹג חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִכְנִיס אוֹתָם שֶׁאִם לֹא יָזוּן אוֹתָם יָמוּתוּ וְיִבְרְחוּ וַהֲרֵי אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:
מֻתָּר לַעֲבֹד בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי בְּפָרֶךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדִּין כָּךְ מִדַּת חֲסִידוּת וְדַרְכֵי חָכְמָה שֶׁיִּהְיֶה אָדָם רַחְמָן וְרוֹדֵף צֶדֶק וְלֹא יַכְבִּיד עֵלּוֹ עַל עַבְדּוֹ וְלֹא יָצֵר לוֹ וְיַאֲכִילֵהוּ וְיַשְׁקֵהוּ מִכָּל מַאֲכָל וּמִכָּל מִשְׁתֶּה. חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נוֹתְנִין לָעֶבֶד מִכָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין. וּמַקְדִּימִין מְזוֹן הַבְּהֵמוֹת וְהָעֲבָדִים לִסְעוּדַת עַצְמָן. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (תהילים קכג ב) "כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ". וְכֵן לֹא יְבַזֵּהוּ בַּיָּד וְלֹא בִּדְבָרִים. לְעַבְדוּת מְסָרָן הַכָּתוּב לֹא לְבוּשָׁה. וְלֹא יַרְבֶּה עָלָיו צְעָקָה וְכַעַס אֶלָּא יְדַבֵּר עִמּוֹ בְּנַחַת וְיִשְׁמַע טַעֲנוֹתָיו. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּדַרְכֵי אִיּוֹב הַטּוֹבִים שֶׁהִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶן (איוב לא יג) "אִם אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִבָם עִמָּדִי" (איוב לא טו) "הֲלֹא בַבֶּטֶן עשֵֹׁנִי עָשָׂהוּ וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד". וְאֵין הָאַכְזָרִיּוּת וְהָעַזּוּת מְצוּיָה אֶלָּא בְּעַכּוּ"ם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֲבָל זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבַת הַתּוֹרָה וְצִוָּה אוֹתָם בְּחֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים רַחְמָנִים הֵם עַל הַכּל. וְכֵן בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶּׁצִּוָּנוּ לְהִדָּמוֹת בָּהֶם הוּא אוֹמֵר (תהילים קמה ט) "וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו". וְכָל הַמְרַחֵם מְרַחֲמִין עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג יח) "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ":
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות עבדים Even Ha'azel on Rambam, Slaves
ישראל שבא על שפחה כנענית אע"פ שהיא שפחתו ה"ז הולד כנעני לכל דבר ונמכר ונקנה ומשתמשים בו לעולם כשאר העבדים. השגת הראב"ד ישראל שבא על שפחה כנענית וכו' עד וכל אחד מאלו הרי הוא כעבד כנעני לכל דבר, א"א לא נהיר ומהו לכל דבר. הכ"מ מפרש דהשגת הראב"ד הוא משום דדעת…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות עבדים Hasagot HaRa'avad on Rambam, Slaves
ישראל שבא על שפחה כנענית וכו' עד וכל אחד מאלו הרי הוא כעבד כנעני לכל דבר. א"א לא נהיר ומהו לכל דבר:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות עבדים Kessef Mishneh on Rambam, Slaves
ישראל שבא על שפחה כנענית וכו'. בפרק שמיני דיבמות (דף ע"ח ע"ב) ובספ"ג דקידושין שולד שפחה כמותה.
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים Kiryat Sefer on Rambam, Slaves
ישראל שבא על שפחה כנענית הוולד כנעני לכל דבר כדילפינן ס"פ האומר בקידושין דולדה כמותה מדכתיב בשפחה כנענית שייחד לעבד עברי האשה וילדיה תהיה לאדוניה דהוולד כמותה ולא יצא חפשי עם אביו.
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבדים Lechem Mishneh on Rambam, Slaves
לכל דבר. מה שהשיג הר"א ז"ל דלא נהיר מ"ש רבינו ז"ל לכל דבר אזיל לטעמיה שהשיג על רבינו ז"ל בפרק עשירי מהלכות גירושין דדברי הגאון ז"ל קיימים דיש חילוק בין שפחתו לשפחת אחרים ע"ש:
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבדים Migdal Oz on Rambam, Slaves
ישראל שבא על שפחה כנענית וכו' עד כשאר העבדים: כתב הראב"ד ז"ל וזה בהיפך ממה שאמרו בגמרא וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מפי הראב"ד ז"ל כי דברי ר"מ ז"ל משנה שלימה פ"ג דקידושין (דף ס"ו ע"ב) סוף פרק האומר דתנן וכל מי שאין לה לא על זה ולא על אחרים קידושין…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים Ohr Sameach on Rambam, Slaves
אבל עבדים שהכניסה לו אשתו כו', חייב במזונותיהן: נ"ב מפורש הוא במדרש רבה בראשית פרשה מ"ה על קרא דלה שפחה מצרית, שפחת מלוג היתה והיה חייב במזונותיה ולא היה רשאי למוכרה יעו"ש, וביותר בפסיקתא זוטרתי:
- שער המלך על משנה תורה, הלכות עבדים Sha'ar HaMelekh on Rambam, Slaves
א' מן האומות שבא על שפחה כו'. מ"ש מרן הכ"מ דרבינו מפרש דלענין אם הולד עבד או בן חורין אתמר ולא כפרש"י שפירש לענין לא תחיה כל נשמה שאינו ענין לסוגיות ששם דבריו תמוהים דבפ"ק דסוטה ד"ג מבואר דלענין לא תחיה כל נשמה אתמר ומשמע מינה בהדיא דבאומות הלך אחר הזכר וצ"ע…
- קונטרס תשובה מיראה על משנה תורה, הלכות עבדים Teshuvah MeYirah on Rambam, Slaves
האשה קונה שפחות ואינה קונה עבדים אפי' קטנים מפני החשד ואם קנתה אותם ה"ז קנתה גופם כאיש ויראה לי שאינה אסורה לקנות אלא עבד מבן ט' שנים ולמעלה. ולכאורה הוא תמוה מהיכי תיתי נאסור אף פחות מבן ט' כיון דעיקר האיסור משום יחוד, והרי כשאינו ראוי לביאה לא שייך לאיסור…
- יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים Yekar Tiferet on Rambam, Slaves
ישראל שבא על השפחה וכו'. יש מן הגאונים שאמרו שאם בא על שפחתו שהולד כשר דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ומסתמא שחררה קודם שבא עליה ואין זה דעת רבינו דלא אמרינן חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אלא בגרושתו וחזר ונתיחד עמה בפני עדים ואין לזוז מדברי רבינו כי…
- יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות עבדים Yitzchak Yeranen on Rambam, Slaves
עיין בספרי תועפות ראם דף ל"ט ע"ב.