משנה תורה, הלכות עבדים ז
Rambam, Slaves 7 (Mishneh Torah, Slaves 7) · משנה תורה, הלכות עבדים · free full Hebrew text
Open in the reader →גֵּט שִׁחְרוּר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִנְיָנוֹ דָּבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵין אֲדוֹנָיו וְלֹא יִשָּׁאֵר לָאָדוֹן בּוֹ זְכוּת. לְפִיכָךְ הַכּוֹתֵב לְעַבְדּוֹ עַצְמְךָ וְכָל נְכָסַי קְנוּיִין לְךָ חוּץ מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי אוֹ חוּץ מִטַּלִּית פְּלוֹנִית אֵין זֶה כּוֹרֵת וְהַגֵּט בָּטֵל וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ גֵּט אֵין הָעֶבֶד מְשֻׁחְרָר וְלֹא קָנָה מִן הַנְּכָסִים כְּלוּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
עֶבֶד שֶׁהֵבִיא גֵּט וְכָתוּב בּוֹ עַצְמְךָ וּנְכָסַי קְנוּיִין לְךָ עַצְמוֹ קָנָה וַהֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין אֲבָל הַנְּכָסִים לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם הַגֵּט בְּחוֹתְמָיו כִּשְׁאָר הַשְּׁטָרוֹת. וְכֵן אִם הָיָה כָּתוּב בּוֹ כָּל נְכָסַי קְנוּיִין לְךָ קָנָה עַצְמוֹ וְלֹא קָנָה הַנְּכָסִים עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם הַגֵּט בְּחוֹתְמָיו שֶׁחוֹלְקִים הַדִּבּוּר וְאוֹמְרִים עַצְמוֹ קָנָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶאֱמָן לְהָבִיא גֵּט שִׁחְרוּרוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּמוֹ אֲבָל הַנְּכָסִים שֶׁאֵין אָדָם קוֹנֶה אוֹתָם אֶלָּא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה לֹא יִקְנֶה אוֹתָם עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם הַשְּׁטָר:
הַמְשַׁחְרֵר שְׁנֵי עֲבָדִים בִּשְׁטָר אֶחָד לֹא קָנוּ עַצְמָן אֶלָּא כּוֹתְבִין שְׁטָר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. לְפִיכָךְ הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לִשְׁנֵי עֲבָדָיו בִּשְׁטָר אֶחָד אַף עַצְמָן לֹא קָנוּ. וְאִם כָּתַב בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת קָנוּ וּמְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁכָּתַב בְּכָל שְׁטָר מִשְּׁנֵיהֶם כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עַבְדִּי. אֲבָל אִם כָּתַב חֲצִי נְכָסַי לִפְלוֹנִי עַבְדִּי וַחֲצִי נְכָסַי לִפְלוֹנִי עַבְדִּי אַף בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת לֹא קָנוּ כְּלוּם שֶׁהָעֶבֶד מִכְּלַל נְכָסִים וַהֲרֵי שִׁיֵּר בּוֹ חֶצְיוֹ וְאֵין זֶה שִׁחְרוּר וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִשְׁתַּחְרֵר לֹא קָנָה מִן הַנְּכָסִים כְּלוּם:
הַמְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ בִּשְׁטָר לֹא קָנָה הָעֶבֶד חֶצְיוֹ וַהֲרֵי הוּא עֶבֶד כְּשֶׁהָיָה. אֲבָל אִם שִׁחְרֵר חֶצְיוֹ בְּכֶסֶף כְּגוֹן שֶׁלָּקַח חֲצִי דָּמָיו עַל מְנָת לְשַׁחְרֵר חֶצְיוֹ קָנָה וְנִמְצָא חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁשִּׁחְרֵר חֶצְיוֹ בִּשְׁטָר וְהִנִּיחַ חֶצְיוֹ. אֲבָל אִם שִׁחְרֵר חֶצְיוֹ וּמָכַר חֶצְיוֹ אוֹ שֶׁשִּׁחְרֵר חֶצְיוֹ וְנָתַן חֶצְיוֹ בְּמַתָּנָה הוֹאִיל וְיָצָא הָעֶבֶד כֻּלּוֹ מֵרְשׁוּתוֹ קָנָה הָעֶבֶד חֶצְיוֹ וַהֲרֵי זֶה חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. וְכֵן עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין וְשִׁחְרֵר אֶחָד מֵהֶן חֶלְקוֹ בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בִּשְׁטָר קָנָה הָעֶבֶד חֶצְיוֹ וַהֲרֵי הוּא חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין:
הַכּוֹתֵב לְשִׁפְחָתוֹ מְעֻבֶּרֶת הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין וּוְלָדֵךְ עֶבֶד דְּבָרָיו קַיָּמִין. הֲרֵי אַתְּ שִׁפְחָה וּוְלָדֵךְ בֶּן חוֹרִין לֹא אָמַר וְלֹא כְּלוּם שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁמְּשַׁחְרֵר חֶצְיָהּ:
שִׁפְחָה חֲרוּפָה אִם רָצָה לְשַׁחְרֵר חֶצְיָהּ הַנִּשְׁאָר וְתֵעָשֶׂה אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה הֲרֵי זֶה מְשַׁחְרֵר בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בִּשְׁטָר שֶׁאַף הַכֶּסֶף גּוֹמֵר שִׁחְרוּרָהּ:
מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין הוֹאִיל וְאֵינוֹ מֻתָּר לֹא בְּשִׁפְחָה וְלֹא בְּבַת חוֹרִין כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר עָלָיו בַּחֲצִי דָּמָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעֶבֶד מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. אֲבָל הַשִּׁפְחָה תִּשָּׁאֵר כְּמוֹת שֶׁהִיא וְעוֹבֶדֶת אֶת רַבָּה יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמָהּ יוֹם אֶחָד. וְאִם נָהֲגוּ בָּהּ הַחוֹטְאִים מִנְהַג הֶפְקֵר כּוֹפִין אֶת רַבָּה לְשַׁחְרֵר וְכוֹתֵב עָלֶיהָ שְׁטָר בַּחֲצִי דָּמֶיהָ:
מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין שֶׁעָמַד רַבּוֹ וְהִקְנָה חֶצְיוֹ לִבְנוֹ הַקָּטָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יָכֹפוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין לְשַׁחְרְרוֹ מַעֲמִידִין בֵּית דִּין לַקָּטָן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס וְכוֹתֵב לוֹ הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס גֵּט שִׁחְרוּר וְכוֹתֵב לוֹ שְׁטַר חוֹב בַּחֲצִי דָּמָיו. וְאִם נִצְטָרֵךְ הַקָּטָן בְּעֶבֶד וְיֵשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין עָלָיו מַפְלִיגִין אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ בְּמָעוֹת שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל קָטָן קָרוֹב אֵצֶל מָעוֹת:
שְׁכִיב מֵרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ וְעָמַד חוֹזֵר בַּנְּכָסִים וְאֵינוֹ חוֹזֵר בָּעֶבֶד שֶׁהֲרֵי יָצָא עָלָיו שֵׁם בֶּן חוֹרִין:
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות עבדים Even Ha'azel on Rambam, Slaves
עבד שהביא גיטו וכתוב בו עצמך ונכסי קנויים לך עצמו קנה והרי הוא בן חורין אבל הנכסים לא קנה עד שיתקיים הגט בחותמיו כשאר השטרות, וכן אם היה כתוב בו כל נכסי קנויים לך קנה עצמו ולא קנה הנכסים עד שיתקיים הגט בחותמיו, שחולקים הדבור ואומרים עצמו קנה מפני שהוא נאמן…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות עבדים Hasagot HaRa'avad on Rambam, Slaves
הכותב לשפחתו מעוברת הרי את בת חורין וכו' עד שזה כמי ששחרר חציה. א"א קשיא רישא אסיפא סיפא קאמר דעובר ירך אמו הוא א"כ רישא אמאי דבריו קיימין אלא רישא דבריו קיימים דעובר לאו ירך אמו הוא וסיפא לא אמר כלום או משום דאינו בא לעולם או משום דאין העבד מקבל גט לחבירו…
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות עבדים Kessef Mishneh on Rambam, Slaves
גט שיחרור צריך שיהיה עניינו דבר הכורת וכו' לפיכך הכותב לעבדו וכו'. בפ״ק דגיטין (דף ח' ע״ב) מייתי הא דתנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהו לא יצא בן חורין ר״ש אומר לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסיי נתונים לאיש פלוני עבדי חוץ מאחד מריבוא…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים Kiryat Sefer on Rambam, Slaves
גט שחרור בעינן שיהיה כורת בינו לבין העבד כגט אשה לפיכך אם כתב לעבד עצמו ונכסיו חוץ מדבר פלוני אין זה כורת ואינו משוחרר.
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבדים Lechem Mishneh on Rambam, Slaves
המשחרר שני עבדים בשטר אחד וכו'. אע"ג דכתב הר"ן ז"ל גבי שחרר חציו ונתן חציו דאם כתב בשטר שחרור עצמו שהוא נותן חציו האחד לאחד ומזכה השטר לאחד בשביל שניהם דהוי חציו בן חורין כיון דליכא שיורא בשטר שחרור וא"כ היכא דכתב חצי נכסי לפלוני עבדי וחצי נכסי לפלוני עבדי…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבדים Migdal Oz on Rambam, Slaves
גט שחרור וכו' עד שיתקיים השטר. הכל פ"ק דגיטין ותחילת פרק המגרש:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות עבדים Mishneh LaMelech on Rambam, Slaves
מי שחציו עבד וחציו בן חורין כו'. (*א"ה משנה בפרק השולח עיין בדברי הרב המחבר פ"ב מהלכות קרבן פסח דין י"ג באורך):
- אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים Ohr Sameach on Rambam, Slaves
הכותב לשפחתו מעוברת הרי את בת חורין כו': עיין השגות, וראה בלחם משנה שתירץ בסברא ישרה דאע"ג דעובר ירך אמו מכל מקום האם היא העיקר ואינה נחשבת לחצי עבד בשביל ששייר את העובר ואין העובר מעכב השחרור בהאם, משום דחיות האם אינו תלוי בולד והולד לא מצי לחיות בלא האם…
- ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות עבדים Tziunei Maharan on Rambam, Slaves
בכ"מ ודבריו אינם השגה אלא פירוש וטעם. בפי"ב מהל' שחיטה ה"י כתב רבינו להדיא דעובר ירך אמו דלא כהראב"ד ע"ש, ולהיות כי הענין הזה הוא מקצוע רב וצריך אריכות גדול לברר הרבה מקומות בדברי רבינו בזה ולא זה המקום לכן אקצר בזה:
- יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים Yekar Tiferet on Rambam, Slaves
גט שחרור וכו'. וא"ת אמאי לא כלל את זו בכלל הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים והלא ענין הגט ג"כ שהוא כורת בינו לבינה, וי"ל דלא שוו לגמרי שהרי המגרש את אשתו יכול להחזירה אם ירצה ואינו כורת בינו לבינה אלא כל זמן שנשאת לאחר אבל דבר הכורת בינו לבין העבד הוא…