משנה למלך אחרון (הרמב"ם) צב

שם ד"ה כל איש שכתב דהרמב"ם הוציא דין דשני' אינה שותה מהא דתנן בר"פ ארוסה חלוצה לכהן הדיוט אינה שותה ולא ס"ל לרבינו כמ"ש התוס' בר"פ אלו הן הלוקין דחליצה נקט אגב אחריני א"כ הא גם המשנה זו יהי' נגד המ"ד ההוא והראב"ד ואפשר לומר דאע"ג דבביאת איסור מדרבנן לא יצא מכלל מנוקה מעון עכ"ז אינה שותה מצד שעכ"פ מדרבנן אינה ראויה לקיימה ודבר זה תליא בפלוגתא דתנאי בסוכה דכ"ג ע"א בעושה סוכה על גבי גמל דאסור מדרבנן לעלות לתוכה ביו"ט אם זה מקרי סוכה ראוי' לשבעה ועי' בכתובות דל"ו ע"ב בקושית הגמרא הא מדאורייתא ראוי' היא לו ומתרץ כתנאי וקשה מדוע לא תירץ דזה אתי אליבא דר"י בסוכה וכנז' ועי' בדברי רבינו פ"א מהל' נערה דין ה ובה"ט סי' קע"ז סק"ד מ"ש בשם שבות יעקב ואכמ"ל)

איברא בעיקר דבר זה שכתב רבינו שהרמב"ם הוציא דין שני' מחלוצה הוא קשה דהא הוא עצמו כתב בפ"א מהל' נערה בתולה ד"ה גם מה שרצה להכריח דאין הכרח מהא דקתני חליצה דמצינו במקומות רבים דקתני חליצה והוי אשגרת לישן כמ"ש התוס' בר"פ אלו הן הלוקין ומרן בא"ה סי' קט"ז וא"כ הוא סותר לדברי עצמו וצ"ע עוד ראיתי לדקדק בדברי רבינו בד"ה הנז' והנראה אצלי דהראב"ד שפירש דברי השגתו שכתב שם האי דלא כהלכתא משמעתא דריש ארוסה ושומרת יבם דכוונתו לההיא דאמרינן שם מעוברת חבירו ומינקת חבירו לא שותות ולא נוטלות כתובה ודלא כמ"ש מרן הכ"מ דכוונתו לדר' אחא מדרומא דאייתי מתניתא בידי' מבלעדי אישך כו' יע"ש וקשה דא"כ הו"ל להראב"ד לומר האי דלא כהלכתא ממתני' דריש ארוסה ולא משמעתא דהא האי דמעוברת ומינקת תנן שם במשנה וצ"ע

מה) שם הלכה יו"ד ד"ה ולפי הנ"ל דר"נ כבר ידע דמלתא דרשב"א במחלוקת היא שנוי' אלא דס"ל דהלכתא כרשב"א כו' דנהי דחכמים ורע"ק ורי"ש הכי ס"ל מ"מ כיון דר"נ דהוא מרי' דתלמודא ס"ל דהלכתא כרשב"א ולא מצינו מי שחולק על ר"נ בפסק זה למה לא נפסוק כר"נ וצ"ע מלשון רבינו שכתב דהוא מרי' דתלמודא נראה קצת דס"ל כהש"ך בח"מ סי' ס"ו סקכ"ב דהלכה כרב נחמן בדינא נגד כל חולק וכמ"ש התוס' ב"מ דפ"ב סוד"ה לא דכו"ע ולא דוקא נגד רב ששת כמ"ש הרא"ש בפ' הזהב יע"ש ובשו"ת בעי חיי ח"מ ח"א סי' חן דמ"ז דכתב דכשיש כלל אחר מנגד לכלל