משנה למלך אחרון (הרמב"ם) פח

לאומר זניתי עם אשתך דבזה לא אמרינן פ"ד דלא אפשר למפלג יען דכשתסלק תיבת זניתי לא נשאר שום משמעות ולכן לא אמרינן בזה פ"ד דאין לפרש דעשה זה בשוגג דהא אין קישוי אלא לדעת ובאנסוהו א"א לומר דהא זה ביהרג ועל יעבור ועלה הקשה הנוב"י דהא אם הי' זה באונס לא עבר אלא על מ"ע דונקדשתי ובעד זה לא מפסל לעדות ותירץ בקצוה"ח לקושייתו דאף דלא מפסל לעדות מ"מ בזה שאומר שעבר על מ"ע דונקדשתי משים עצמו רשע ואין אדם מע"ר אפי' בדבר דלא מפסל לעדות והביא ראי' מכתובות די' ט מדברי ר' מאיר יע"ש ובתוס' רי' ב"מ ד"ג ע"ב שהקשו בדין אמרו לו שנים אכלת חלב דיכול לומר מזיד הייתי דאיך יהא נאמן בזה הא אין אדם מע"ר ותירצו דדוקא לפסול עצמו אינו נאמן אבל הכא הוא בא לעשות תשובה ואינו רוצה להביא חולין לעזרה ויעי' בפ"ת יו"ד סי' א' סק"ו בנידון דשו"ת ג"ש) וא"כ י"ל בנידון הרשב"א הי' בהודאה בדרך תשובה דלא אמרינן בזה אין אמע"ר וא"כ שוב ליכא למימר כתירוץ קצוה"ח וממילא דליכא ג"כ בזה לחילוק של הרשב"א לענין פלגינן דיבורי'

ועוד י"ל בפשיטות דהרשב"א ס"ל כמ"ש בדעתו הנוב"י שם והובא בפ"ת אה"ע סי' קט"ו סקל"ב דלא אמרינן לחילוק זה אלא לענין קטלא ולא לענין לאוסרה על בעלה יע"ש ובעיקר דחיית הנוב"י לחילוקו של הרשב"א יעי' בכ"ס אה"ע סי' כ' שהשיג טל הנוב"י אכן לענין חילוקו בין קטלא לענין לאסרה על בעלה לא זכרו ולא השיגו וכנראה שהוא חילוק נכון וא"כ מיושבים דברי הרשב"א מטענות רבינו. והנה ראיתי שם בכ"ס שהביא קושית התומים בסי' ל"ד על הרשב"א שכתב דא"א לומר שהי' באונס דמ"מ הוא משים עצמו רשע בזה דיהרג ועל יעבור הוא והקשה התומים הא יש לומר שהי' אומר מותר וכתב עלה הכ"ס לדחות דבריו דהא כל אחד יודע איסורא דא"א ואם דמצינו במהרי"ק שורש קס"ז באשה שזינתה שסברה שמותר לזנות דאסורה לבעלה מטעם דכתיב ומעלה באשה ומבואר שם דס"ל דספק זה שמא לא ידעה שאסור לזנות נכנס בגדר הספק עכ"ז על הרשב"א לא נוכל להקשות מכח זה דבאמת הסברא נוטה דכו"ע יודעים איסורא דא"א יע"ש ואהמ"ר מכת"ר קשים דבריו דמה לו לסייע להתומים מדברי מהרי"ק ולומר דהרשב"א לא ס"ל הא דמהריק"ו הלא יש להתומים סיוע מגמרא ערוכה במכות ד"ז ת"ר בשגגה פרט למזיד כו' אימא פרט לחומר מותר ושם ברש"י סבור שמותר להרוג את ישראל והרי דאעפ"י