משנה למלך אחרון (הרמב"ם) פז

ש"מ דמיתסרא ולא ידעתי מה יענו התוס' בזה שהבאתי פרט משקינא לה דרך איברים וצ"ע ויש לדקדק על דברי רבינו לסברתו דאצטריך קרא למעט בדבר שאין האשה נאסרת א"כ יקשה תרי קראי למעוטי קינוי קטן וקינוי דרך אברים למה לי אבל הא בע"כ לומר דהאי קינוי על דרך אברים הוא כמ"ש התוס' ביבמות נ"ה ע"ב דהכי פירושו שאמר לה איני חושדך אלא דרך איברים דלא חשיב קינוי דבעינן שיקנא לה אל תסתרי עם פלוני מטעם חשד בדבר האוסרה ולהכי צריך קרא אע"ג דלא שייך קינוי כ"א היכא שסתירתה אוסרתה לאפוקי שומרת יבם דגם אם זינתה מותרת ליבמה בהא ס"ל להתוס' דלא צריך קרא) יען דהוה אמינא כיון דסתירתה אוסרתה שוב תליא רחמנא בקפידא דבעל משא"כ היכא דסתירתה אינה אוסרתה כ"ע ס"ל כהתוס' דלא צריך קרא למעט דהא רש"י גופי' בסוטה דכ"ה ד"ה פריצותא כתב וז"ל וכיון דלא מיתסרא עלי' בהכי פשיטא דלאו קינוי והגמרא תירץ דהוה אמינא דבקפידא דבעל תליא רחמנא וכל זה דוקא היכא שהסתירה אוסרתה ושפיר הקשו התוס' על רש"י ודברי רבינו צ"ע אך אכתי קשה קושית רבינו מקטן דלמה לי קרא למעוטי הא בסתירתו אינה נאסרת אך יש לומר באמת מהאי קרא דמיעט לקטן ידעינן דאין קינוי אלא במי שאוסרה ומיעוטא דקינא לה דרך אברים צריכים דיחשוד אותה בסתירתה בדבר האוסרה ועל התוס' בלא"ה לא קשה ממעוטא דקטן דס"ל כמ"ש הרעו"ב בפ"ד דסוטה מ"ד יע"ש בתוס' הגרע"א דהאי קטן הוא למעלה מבן ט' פחות מי"ג שנים ולא הביא סימנים דאע"ג דביאתו ביאה עכ"ז אין מקנין על ידו

מג) שם פ"א הי"ד וראיתי בתשו' הרשב"א כו' מ"מ הי"ל להביא דברי רבינו ורש"י ולחלוק עליהם לא לכתוב הדין בסתם כאלו היא הלכה מקובלת שאין בה מחלוקת וצ"ע עוד יש לתמוה כו' שיש חילוק בזה לענין פלגינן דיבורי' וצ"ע הנה על צ"ע הראשון יש לומר דמצינו כיוצא בזה בדוכתי טובא ובספרים רבים ולע"ע בא על דעתי מ"ש הלבוש בסי' תקפ"א דקי"ל בתשרי נברא העולם ולא הזכיר לדברי התוס' ר"ה דכ"ז ד"ה כמאן שכתבו תימה הא קי"ל כר' יהושע וכמו שהשיג עליו המג"א בסי' תקצ"ב סק"א יע"ש תירוצו ועכ"פ אנו רואים שכתב זה בסתם כאילו אין מחלוקת היכי קי"ל בזה ועל הצ"ע האחרון י"ל ע"פ דברי הנוב"י והקצוה"ח דהנה הנוב"י בקמא אה"ע סי' ע"ב הקשה על החילוק של הרשב"א בין אומר אשתך זנתה עמי