משנה למלך אחרון (הרמב"ם) פא

בס' עמודי אש סי' כ' אות ל"ד שכתב על דברי רבינו וז"ל ונוראות נפלאתי שכתב דזה תלוי בהפירושים הנאמרו בה בגמרא והמעיין ברש"י ותוס' גיטין כ"ט וברא"ש שם ושו"ת הריב"ש סי' שט"ז יראה דלא תלוי כלל זה בזה דהך דינא אם רשאי ליקח ממנה ויחזור ויתננו לה לא תלוי כלל בפלוגתת רש"י ותוס' ודברי המשל"מ נפלאו ממני וצ"ע ולע"ד אין כאן שום פליאה וזה מישך שייכא בההיא וכמ"ש בש"ע סי' קמ"א סעיף נ"א ויש אומרים שכשאומר לו טול ממנה חפץ פלוני כו' אינה מגורשת כיצד יעשה יטלנו הראשון מידה ויחזור ויתננו לה והרי דבשינה מדעת משלחו מהני אח"כ לחזור וליתן לה כיון שנתמלא רצון המשלח ונכונים דברי רבינו בבתרייתא ובקמייתא

לה) פ"ז ה"ו ואם אין השליח הרא"ש בריש גיטין כתב כו' ואפשר דהרא"ש נתכוון כו' ואי בערעור מה זה שכתב לגירסתו ואם בא הבעל וערער הרי זה ספק ממזר והלא עד השתא בערעור הבעל קאי וצ"ע לענ"ד י"ל דעד השתא קאי בערעור הבעל קודם שנשאת ומועיל ערעורו שלא תנשא דהוי כספק מגורשת אבל אכתי לא הוה ידענא דאם נשאת וערער אח"כ שיועיל ערעורו שיהא ספק ממזר לזה אמר ואם בא וערער ה"ז ספק ממזר וראי' לזה החילוק מדברי חידושי הרשב"א בריש גיטין אחר שהעלה דבגמרא דידן מבואר שאם אמר בא"י בפני נכתב דמהני לבטל ערעורו אפי' בא הבעל וערער קודם שנשאת כתב עלה דמירושלמי אינו מתחוור זה אלא דוקא כשערער כשנשאת אבל לינשא לכתחילה כשמערער לא שמענו יע"ש והרי חזינן הכא דלא מהני ערעורו כשנשאת ומהני מקודם ולזה הוה אמינא דמאי דקאמר ספק מגורשת מצד שבא הבעל ומערער דזה אינו מועיל אלא קודם שנשאת שלא תינשא (וספק לאו דוקא אלא ר"ל כעין ספק מגורשת) לזה בא לאשמועינן דמהני ערעורו גם לאחר שנשאת ואפי' לשוי' לולד ספק ממזר ואפשר דרבינו ס"ל בדעת הירושלמי דלא כהרשב"א וכבר הובא בספרי האחרונים דיש חולקים על הרשב"א בהבנתו בזו הירושלמי

לו) פ"ה הי"א בד"ה שלא תלכי לבית אביך לעולם וכתבו התוס' בפ' המביא תניין וז"ל תימה הא אם מת אביה או מכרו לא חשיב בית אביה כו' ומה שכתבו בתחילת דבריהם או אם מכרו אשגרת לישן הוא והמדקדק היטב בדברי הר"ן יראה בעיניו איך עיקר הקושיא אינה אלא מחלוקת מת דוקא כו' עד ד"ה וראיתי להר"ן כו' וא"כ קשה