משנה למלך אחרון (הרמב"ם) עט

היכא שיש עבירה בדבר שעיקרו מה"ת וגם בשאר עבירות רשות בידם להכותו וא"כ שוב לא קשה מהא שכתב דיש מ"מ במקדש בלא שידוכי ובמקדש בשוק דזה הוי במקומו ובזמנו רגיל ומצוי ואין לך פריצת גדר ועבירה גדולה יותר מזו כנראה מהמשא ומתן הכתוב בשו"ת שעברו כמה דברים מכוערים ע"י זה שהי' תקלה גדולה לבנות ישראל הצנועות והמיוחסות שיבא אחד פחות ושפל אנשים ויחביא עדים ויושיט לה איזה דבר לשם קידושין ואומר אתם תהיו עדים איך שקדשתי פלונית ויוציא עלי' קול שהיא מקודשת לו ויגיע לה תקלה על ידו ובכגו"ז מכין אותו מ"מ וכמ"ש הה"מ בהל' מלוה פכ"ד ה"ו דכל היכא דאפשר שיגיע תקלה מכין אותו אע"ג דהוא דבר שאין לו עיקר מה"ת ואיהו גופי' כתב בפ"א מהל' שבת דבעינן עיקר מה"ת ( ועי' בפ"ג מהמ"א הט"ו מש"ב) ומ"מ היכא דיש חשש תקלה שאני וס"ל דמכין ולא בעינן עיקר מה"ת ועי' במגילת ספר לאוין ס"ט דט"ו מ"ש בענין זה דמ"מ וע"ע בס' פרדס לרש"י (ד' קושטא דכ"ד) וז"ל פירש רב נחשון גאון ג' פגיעתן רעה והן פטורין מן הקנס וחייבין מלקות כו' דאם אינו כן הרי העבדים חובלין במיוחסין וגם הנשים באנשים (ודבר זה הי' בהעלם משו"ת חוט השני סי' מ"ז יע"ש ובגנזי חיים מערכת מ"ם אות פ"ז העיר עליו בזה יעוש"ב) וע"ש עוד בד' כ"ה וז"ל וששאלתם מי שנחשד בעבירה ויצא עליו קול בכל המדינה ועד אחד מעיד בו והוא כופר מהו להשביעו כך ראינו שאין בכאן שבועה אבל משום חשד המצוי מלקין אותו י"ג (עי במג"א סי' תצ"ו ובה"ט סק"א וברש"י סנהדרין ד"ז ע"ב ד"ה מקל למכת מרדות עד שיחזור בו) שהן מ"מ דהא אמר רב קידושין דפ"א מלקין על לא טובה השמועה (עי' בזה בפני משה ח"ג סי' טוב וראש משביר מוריינו ח"א סי' ב"ן וג"ן מ"ש בענין זה דמלקין על לטה"ש) וכך נהגו בישיבות כו' ואם אין שם חשד מלקין את העד האחד שהעיד עליו בדבר עבירה ממעשה דזיגוד פסחים קי"ג כו' יע"ש ומכאן ג"כ יש לדון שיש מ"מ במקום שהב"ד רואים שיהי' מזה הריסת הדת והשחתת העולם ולכן אפי' אם נאמר דהרמב"ם ספוקי מספקא לי' אי הלכתא כנהרדעי אי לא וכמ"ש מרן או אפי' דפשיטא לי' דהלכתא כנהרדעי עכ"ז אין סתירה מזה דמקדש בלא שידוכי והמקדש בשוק שפסק בהו דמכין אותו מ"מ יען דזה הדבר הי' באותו זמן מצוי ורגיל וכמ"ש לעיל ומשו"ה ס"ל דיש מ"מ בזה משא"כ בזמן הרמ"א ובמדינתו שלא היו עושין כן ואם אירע מי שקידש בלא שידוכי לא מצד