משנה למלך אחרון (הרמב"ם) עח

שמתא במקום דאמרו דמנגדינן לי' וכן להיפוך דכיון דלא קי"ל איזו עדיפא וגם שיש ביד ב"ד לענוש באיזה שיראו בעיניהם ולפעמים גם בשניהם (ואפי' בעבירה דליכא בה כ"א מ"מ כגון מקדש בלא שידוכי) וכמ"ש הב"י בא"ה סס"י כ"ו בשם התשב"ץ ראוי לנדותו ולהכותו על זה יע"ש לכן לא דקדקו בזה ויהי' מיושב בזה תמיהת מרן על הטור

והנה התמיהה שכתבנו על מרן היא ג"כ תמיה' על רבינו דבפ"ג מהל' אישות הביא לדברי מרן הב"י בסי' של"ד הנז' והקשה עליו איך אמר דהרמב"ם ס"ל דספיקא הוי אי מנגד רב אי לא ולכן ס"ל דאזלינן לקולא ולא מנגדינן למען דחיילא עלי' שמתא למ"ד יום דא"כ באחריני נמי הי"ל לפסוק כן ואלו הרמב"ם פסק בפ' הנז' דהמקדש בלא שידוכי והמקדש בשוק מכין אותו מ"מ ומדוע לא הקשה עליו ביותר מזה מהא דהרמב"ם פסק בהל' טו"נ דמכין אותו מ"מ למען דחיילא עליו שמתא למ"ד יום

ובפרט דקושית רבינו ממקדש בלא שידוכי והמקדש בשוק י"ל דזה אינו מטעם דס"ל דלית הלכתא כנהרדעי ובכולהו מנגיד רב אלא דס"ל דעל כל דבר עבירה שיש בה פריצת גדר לד"ת או לתיקון העולם יש בזה מ"מ וכמו שנראה ממ"ש בפ"א מהל' אס"ב ה"ח ואם הכו אותם ב"ד מ"מ כדי להרחיק מן העבירה הרשות בידם ושם בהי"ד ואם הי' הזכר בן ט' או פחית שניהם פטורין וראוי לב"ד להכות הגדול מ"מ וכתב שם הה"מ דענין מ"מ כבר ביאר בהל' שבת פ"א דשם כתב וז"ל ומ"ש והעושה איתו בזדון מכין אותו מ"מ הוא מפני שעובר על ל"ת של דבריהם בדבר שיש לו עיקר מה"ת ויש לזה סמך בהרבה מקומות ומהם רי"פ תולין לוקין מ"מ מדרבנן ופ' כירה דף מ"ב מ"מ מדרבנן והרי דהיכא שיש עבירה בדבר שעקרו מה"ת יש סמך לחייבו מ"מ והרשות ביד ב"ד להכותו ואף אם לא הזכיר זה בגמרא וכמ"ש מדברי הה"מ בפ"א מהל' גניבה הלכה יו"ד על דברי הרמב"ם וראוי לב"ד להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגניבה כדי שלא יהיו רגילים בה דכתב עלה וז"ל זה לא מצאתי מבואר אלא נראה פשוט כדי שלא יארע תקלה וע"ע שם ברמב"ם ספ"ח שכתב וז"ל וכל מי שנמצא עמו משקל חסר או מדה חסרה יש להם רשות להכותו כפי כחו ולקנסו כפי ראות ב"ד לחזק הדבר וכל מי שמפקיע את השערים ומוכר ביוקר מכין אותו ומבואר מכל זה דגם במקום דלא נזכר בגמרא נגידא או שמתא חיובא על הב"ד להכותו