משנה למלך אחרון (הרמב"ם) עא

גם שם הדבר בספק אצלינו אם זה האנוס הוא מאותם שאביהם נשאו להם נשים נכריות או הוא מאותם שאביהם נשאו להם נשים מהאנוסות עצמם א"כ כי פריש אח"כ ממקום קביעותם מאי הוי מי הוציאו לאיש הזה מהספק דנימא נזיל בתר רובא אלא לעולם בספק קאי וספק אסור והא לך דברי הגה' אשרי בפ' גי"ה ודוקא שפירש משם בדלא חזינן אבל אי חזינן דפירש מן הקבוע אף דלא ידעינן אי משל נבילה אי משל כשרה אסור כו' א"כ כיון דחזינן להאי אנוס דפירש ממקומות קביעות האיסור שיש שנושאים להם נשים נכריות ולא ידעינן אנוס זה האם אמו נכרית או אנוסית הא ודאי דבחזקת איסור בנה של נכרית קאי עד שיתברר לן שהוא מן האנוסית מה שא"א לברורי כדכתיבנא לעיל עכ"ל ומבואר מזה דלא מהני לן כהני חזקה דידן להיות כודאי כהן מטעם דרוב כשרים (אפי' אם הי' ידוע לנו כן מה שאי אפשר לידע זה) וכל דפריש מר"פ דהא זה דומה לנידון דידי' דהא גם בכאן מלבד שיש לנו ספק אם אבותיהם של אלו לקחו נכריות והם נולדו מהם וכמו שפירש"י שם בד"ה בקשו כתבם כנז' אלא עוד זאת דהא גם השתא יש כהנים פסולים וידועים לכמה בני אדם והו"ל פירש לאחר שנולד הספק דלא מהני וע"ע בשו"ת נוב"י שהובא בפ"ת אה"ע סי' ד' סקמ"ה מש"ב ומכל זה נ"ל דגם מהרי"ט לא בא לחלוק על מהרשד"ם אלא כדי להגדיל עון המזלזלים בקדושת כהונה וכדי שלא יבואו ליקח נשים האסורות לכהונה אבל לדינא ס"ל כוותי' דמהרשד"ם ובעסקי בזה ראיתי בס' הנחמד שדי חמד מערכת כ' אות צ"ב שהאריך להביא דברי אחרונים דס"ל כמהרי"ט וכנראה מדעתו דעת עליון שס"ל לדינא כוותי' ועיקר סמיכתו על דברי הגאון שם ארי' (דבזולת המחברים שהביא לא נמצא שום ראי' בכל דבריהם אלא זה מסכים למהרי"ט וזה למהרשד"ם) שס"ל שהם כהנים ודאים מטעם רוב ולע"ד איני יודע מה זו סמיכה ואדרבה חידוש הוא בעיני על גאון הדור כמוהו בקי נפלא שלא העיר עליו לדחות דבריו מהא שכתבנו ועוד כמה מקומות שאין הזמן והמקום גורם להאריך כעת ואולי דטעמו ג"כ כמ"ש בדעת מהרי"ט אכן לדעתי אינו שייך להיות נושא פנים לחומרות ודברי אמת לכסות כי לאו דבל תגרע ובל תוסיף שוין שניהם אמרות טהורות ואדרבה לאו דבל תוסיף יש בו חומרא מצד שיש בו מעשה וכמו שהשיב ר' יהושע לר"א בדם מתן ארבע שנתערב במתן אחת כשנתת עברת על ב"ת ועשית מעשה כו' (עירובין ד"ק) ועוד דחומרא דאתי לידי קולא הוא שיבאו להכשירם