משנה למלך אחרון (הרמב"ם) עב

לעבודה וגם שלא לחוש להדר אחר הרבה כהנים בפדיון הבן ויעי' בשו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' קנ"ה הו"ד בפ"ת יו"ד סי' ש"ה מש"ב וס"ל דגם בן הכהנת והלוי' יש לפדותו מטעם ספק וכמו דאזלינן בכל ספק דאורייתא לחומרא יע"ש ומאחר שכן דיש לומר דלדינא קי"ל כמהרשד"ם א"כ טעם מניעת הקרבה בזה"ז מחמת כהן מיוחס היא מניעה גדולה

אך אם נמצא כהן מיוחס ע"י כתב בקיום ב"ד הא ודאי דלא חיישינן עוד לדקדק אחריו והוא כהן ודאי וכשר לעבודה דקי"ל ב"ד בתר ב"ד לא דייקי כדאמרי' בבתרא דקל"ח ע"ב והובא בסמ"ע וש"ך סי' י"ט וע"ש בפ"ת סק"ג מ"ש בשם מרן הב"י בדעת הרשב"א דלא כהמבי"ט והרדב"ז

איברא הוא לא ראה מ"ש בזה בשו"ת כרם שלמה ח"מ סי' א' שהוכיח מכמה תשו' הרשב"א דלא כהבנת הב"י אלא כהמבי"ט ורדב"ז דהאידנא חיישינן לב"ד טועין ועכ"פ מידי פלוגתא לא נפקא זת"ד שם אמנם לענין נידון דידן אין סתירה מדבריו דיש לחלק ולומר דלא פליגי אלא בדבר הצריך להיות בקי בדינים ובשיקול הדעת בגמרא ובפוסקים דבזה"ז שנתמעטו הלבבות ולא מצינו מי שהוא בזה המדרגה לכן חיישינן שמא טעו בדין משא"כ בדבר שאינו צריך חכמה יתירה כמו בני"ד בודאי דלכו"ע ס"ל דלא חיישינן לב"ד טועין גם בזה"ז מאחר שכתב יחוסם הולך מב"ד אל ב"ד שקיימו יחוסם כדת וכהלכה ודבר זה אינו מהנמנע דהא מצינו להגאון סדה"ד שהי' לו כתב יחס עד ר' יוחנן הסנדלר עי' סדר תנו"א באות יו"ד אצל ר"י הנז') וכן למהרש"ל כמ"ש בשו"ת שלו וחם אמנם דעל כתבי היחס הללו אין לסמוך לענין דאורייתא דהא אין להם קיום ב"ד וגם הבעלים בעצמם לא דקדקו לבאר היטב אם הוא מגזעו מצד האב או מצד האם כדמצינו פלוגתא ביחס דהגאון סדה"ד אם הוא מגזע מהרש"ל מצד האב או רק מצד האם אבל מ"מ מי שנחוץ לו דבר זה כמו הכהנים בודאי דקדקו יפה בזה לעשות כתב דנא בכל תוקף כדת ודין

ודאתאן לידן יחום מהרש"ל ראיתי לעמוד בהשמועה שכתב בשה"ג שהרש"ל שאל על משפחתו של האר"י והשיב האר"י שהוא אינו ממשפחתו דלפי ידיעתי ביחס דנא איני רואה שזה השמועה יהי' אמת ועובדא ידענא בהיותי בעיר קושטא' בנסיעתי עתי מחו"ל לארה"ק מצאתי שם זקן אחד בישיבה של חכמי ספרדים ותארו כתאר אחד