משנה למלך אחרון (הרמב"ם) ע

דברי הרמב"ם בפ"כ מהל' איסורי ביאה דכהנים שבזה"ז אין אוכלים בתרומה דאורייתא ודברי הריב"ש בסי' שצ"ד דכהנים שבזמנינו אין להם כתב היחס ואינם אלא כהני חזקה ועי' במג"א סי' ר"א סק"ד ובש"ך יו"ד סי' שכ"ב מש"ב רש"ל ובה"ט אה"ע סי' וא"ו סק"ב בכהן שנשא חלוצה בשוגג שפסק בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' צ"ג דלדעת מהרשד"ם אה"ע סי' רל"ה אין כופין אותו להוציא דכהני זמנינו כהני ספק נינהו אמנם בשו"ת מהרי"ט סי' פ"ה וקמ"ט האריך לחלוק על סברת מהרשד"ם וס"ל דכהנים ודאים הם ובחזקתם עומדים לכל דבר והרמב"ם שכתב שם דאינם אוכלים בתרומה דארייתא זה אינו אלא מדרבנן דמדאורייתא אוקמינן להו אחזקתייהו כדאמרי' בכתובות דכ"ד גדולה חזקה כו' אמר להם הרי אתם בחזקתכם במה הייתם אוכלים בגולה כו' יע"ש במהרי"ט ובאמת ללישנא קמא דאמרי' שם ואלא מאי גדולה חזקה מעיקרא אכול בתרומה דרבנן והשתא אכול בתרומה דאורייתא הוא ראי' נכונה לדעת מהרי"ט אך למסקנא לא יש שום ראי' דבחזקתם עומדים למילי דאורייתא ועוד הא גם ללישנא קמא לא אהני להו חזקתייהו ליוחסין מטעם דהך חזקה אינה חזקה דאורייתא דהא נמצאת בה ריעותא כדפירש"י שם בד"ה בקשו כתבם שהתחתנו בגוים ולא הוי אלא ספק ומי יודע כמה מהם התחתנו שמא לא נשאר רוב כשרים שנלך בהם השתא אחר הרוב וגם הא הו"ל קבוע וכמחצה על מחיה דמי ואפי' אם נאמר דמדאורייתא לא חשיב קבוע אלא כשהאיסור ידצע וניכר וכמ"ש התוס' בפסחים ד"ט ד"ה היינו תשע חנויות ובנזיר דו"ב ד"ה אסור בכל הנשים מ"מ הא גם כאן ידוע הוא לאיזה בני אדם וניכר להם כהן פסול ולדעת הרבה פוסקים אפי' בניכר לאדם אחד מקרי ניכר האיסור והוי קבוע ולא בעינן שיהא ניכר לכל העולם ועי' בפמ"ג שפ"ד סי' ק"י ולא דמי לנחל איתן שכתב הר"ש מקינון הובא שם בפמ"ג ובחוו"ד הטעם שאינו אוסר בחרישה וזריעה לכל העולם מחמת קבוע יען דאינו ניכר מקומו מקום העריפה לשום אדם ולא הוי דומיא דט' חנויות ומה תאמר עוד להכשירם היכא דפריש מטעם כל דפריש מרובא פריש גם זה אינו דהא לא ידוע לנו בבירור גמור שיש רוב כשרים

ועוד פוק וחזי בשו"ת עדות ביעקב דרכ"ג ע"ג שכתב וז"ל ומעתה בני"ד באנוס שברח למקום ישראל ושב בתשובה) לא שייך למימר כל דפריש מר"פ כיון דהספק נולד במקום הקביעות עצמו דהא