משנה למלך אחרון (הרמב"ם) סד

ביו"ד סי' צ"א דתרי קילי לא מקלינן בשביל הפ"מ

איברא דבתוס' נידה דס"ז ד"ה משום סרך נראה דפליגי בזה ר"מ ור"ת יע"ש וביו"ד סי' קצ"ט סעי' זיין דפסק כר"ת דלא מקלינן אפי' במקום מצוה וכמ"ש בפי' הרב בעירובין פ"ג מ"ג דחרי שבותין בהדדי כגון טלטול הסכין וחתיכת החבלים מקלקל הוא ואיני אלא מדרבנן] גזרו בבין השמשות ומדברים אלו למד הגרע"א בתשו' סי' קנ"ט דתרי שבותין בהדדי לא התירו במקדש ובני"ד הוא שני שבותין הבאים ביחד שבות דאמירה ושבות דטומאה שגזרו על העכו"ם לכן אי אפשר לאוקמי דאיבני ביו"ט אפי' אם נימא דשבות במקום מצוה מותר יען דדוקא חד שבות הוא דמותר ולכאורה הי' נ"ל עוד טעם (לדעת היש מפרשים דתוס' הנז') על הא דלא הותרה בזה שבות אמירה לעכו"ם עפ"י דברי מרן הכ"מ בסו' הלכות בית הבחירה דלא הותר שבות במקדש אלא במקום דלא אפשר בלאו הכי ולכן לא בדקו הכלי שרת שיהי' כלן במקומן בלילי שבת וי"ט בנרות שבידם אלא בנרות הדולקים מע"ש יען דזה אפשר לעשות מע"ש ויע"ש במשל"מ מש"ב וא"כ ה"נ הואיל דאפשר לבנותו אחר יו"ט לא הותר שבות אך זה אינו דלא דיוי להתם דתרי טעמי דאמרי' בבתרא ד"ג בענין איסור סתירת בהכ"נ משום פשיעותא ומשום צלויי שייך ג"כ הכא דהא האי יו"ט ליכא מקום להקריב אם לא יגמר בנינו ע"י עכו"ם וגם מי יימר דאחר יו"ט יהי' אפשר לבנותו דילמא מתרמי אונס ופשעי ואפי' למאי דמסקינן התם דלא חיישינן לפשיעותא גבי מלכותא דלא הדרה בה ובהרמב"ם הלכות מלכים כתב המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל ומבואר דבנין ביהמ"ק יהי' ע"י מלכותא מלכות בית דוד דודאי לא הדרי מ"מ הא מצינו בירושלמי פ"ה דמעשר שני הובא שם בתיו"ט מ"ב א"ר אחא זאת אומרת שבית המקדש יבנה קודם למלכות בי"ד וא"כ חזר חששא דפשיעותא וליכא תירוצא אלא מטעם שכתבנו דתרי שבותין בהדדי לא הותרו במקדש

ואגב גררא אמרתי להביא ראי' מתלמודא דידן לדעת הירושלמי מתענית דטו'"ב ע"ב דלרבנן כהנים אסורין לשתות יין מטעמא דשמא יבנה בהמ"ק ובעינן כהן ראוי לעבודה וליכא והלא מובטח לישראל שאין אליהו בא בע"ש מפני הטורח שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו ויום שלפני ביאת בן דוד יבא אליהו לבשר דאתי משיחא