משנה למלך אחרון (הרמב"ם) סג

אי נמי שכתבו שם לפרש הא דאמרי' דאיבני סמוך לשקיעת החמה דמיירי בעיו"ט מטעם דאי סמוך לשקיעת החמה דחמיסר שהוא יו"ט הא אין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט וע"ש ברש"י ותוס' מש"ב ומאי קושיא הא אפשר לאוקים דאיבני בחמיסר שהוא יו"ט וע"י עכו"ם ופשיטא דע"י פועלים בשכירות לא שייך הא דכתיב לא לכם ולנו לבנות בית ה') ומהא דאין שבות במקדש יעי' בפסחים דס"ה ע"א ובתוס' עירובין ק"ב ד"ה והעליון אינו קשה יען דקודם שנבנה אפשר לומר דהו"ל כמו שבות דמקדש במדינה דלא התירו כדאמרי' שם בדף ק"ג אך מהיתר שבות במקום מצוה יהי' קשה ועי' בעירובין דס"ח ע"א ולא שני לך בין שבות כו' ובתוס' ב"ק דע"ט ד"ה אומר שכתבו דלבה"ג טפי אית לן למשרי ע"י נכרי איסורא דאורייתא מאיסורא דרבנן ע"י ישראל ועי' בשו"ת הרד"ך בית כ"ב חדר ד' ד"ה והשתא אמינא מש"ב וכן ברמ"א א"ח סי' רע"ו הביא דברי הר"ן בשם העיטור דמותר ע"י נכרי אפי' מלאכה גמורה במקום מצוה וע"ע שם סי' ש"ז סעיף ה' ולפי"ז קשה טובא דהא אפשר לבנותו ביו"ט ע"י נכרים מטעם שהוא מקום מצוה ובודאי גם הגאון חק"ל יודה בזה שהוא מצוה ואפשר משום דאיכא טעמא אחרינא שאין לבנותו ע"י עכו"ם דהא גזרו עליהה שיהיו כזבין לכל דבריהם וגם לענין שילוח מחנות גזרו עלייהו שיהיו עכ"פ כטמאי מתים ואין להתיר תרי איסורי דרבנן במקום מצוה ואולי אפי' לדעת הראב"ד פ"ו מהל' בית הבחירה דסובר דבזה"ז אין כרת לטמא מת הנכנס לעזרה מטעם דקדושת המקדש נתבטלה אפשר דוקא מדאורייתא אבל קדושת דרבנן לא נתבטלה ועוד אפשר דקודם הבנין צריך לקדש מקום הריצפה וכמצינו בבית הראשון כדאמרינן בזבחים דכ"ד ע"א כי קדיש דוד רצפה העליונה קידש כו' אלמא דקודם בנינו מקדשין מקומו וא"ת א"כ מדוע לא מצינו דבנין אולם והיכל לא יבנה כ"א ע"י כהנים דוקא זה אינו דלצורך בנין לא אסרה התורה לטהורי ישראל הכניסה בכל מקום כדתנן בפ"ד דמדות מ"ה שהיו משלשלין את האומנין בתיבות יע"ש דלא התנו שיהיו האומנים כהנים דוקא ובשלהי עירובין תנו רבנן דהכל נכנסין לבנות כו' ואם אין שם לוים נכנסין ישראלים טהורים ובמגילה דף יו"ד שמעתי כשהיו בונין כו' אלא שבהיכל בונין מבחוץ והגם דדבר זה דעכו"ם נחשבים כטמאים מדרבנן הוא מ"מ אין לומר דבמקום מצוה לא גזרו דהא כבר כתבנו דתרי איסורי דרבנן אין להתיר במקום מצוה וע"ד שכתב הט""ז