משנה למלך אחרון (הרמב"ם) ס

באין מן האפר שבהמותיהן רועות שם ולא ישבו בסוכה כל ימי החג בשלהי ר"ה לא פטר רבן גמליאל אלא עם שבשדות מאי טעמא משום דאניסי במלאכה אבל בעיר לא הרי דגם בר"ה לא באו לעיר ועי' בב"י סי' תקצ"א במ"ש על הרמב"ם ויש לדקדק למה לא חילק בין עם שבשדות לעם שבעיר כדמפליג בגמרא כו' יע"ש בריש מגילה ע"ב א"ר יהודה אמתי במקום שנכנסין בשני ובחמשי אבל מקום שאין נכנסין בשני וחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה ופירש"י מקום שנכנסין במקום שב"ד קבוע והכפרים נכנסים שם ליום הדין כשיש להן הריב הרי כשאין ב"ד קבוע או כשאין להם רוב אין נכנסין בשני וחמישי ועי' בכ"מ פ"א מהל' מגילה ה"ו שכתב בשם הירושלמי והתוס' דבני הכפרים מקדימין ליום הכניסה מפני קרה"ת אכן נראה דדבר זה לא נעלם ח"ו גם מרש"י ואולם הא ודאי דגם רש"י מודה דמפני שהוא יום שקורין בו בתורה שכיחי דאתו לביהכ"נ וכמו דאמרינן שם בקמא ודנין בשני ובחמישי דשכיחי דאתי למקרי בספרא אבל עכ"ז במקום שאין ב"ד קבוע אין קורין אותה אלא בזמנה משום דבני הכפרים אינן באים לשם בשני ובחמישי וע"ע שם בלח"מ מ"ש בדעת הרמב"ם והתוס' יבמות בהא דבני הכפרים מקדימין ליום הכניסה ותראה שאין סתירה לדברי רש"י דמבואר מהם דס"ל שאין צריכים בני הכפרים לבא לעיר לשמוע קרה"ת וע"ע שם ברש"י ד"ה ע"א ד"ה עשרה בטלנין דמשמע קצת שלא היו שכיחי לבא לבהכ"נ מהעם העוסקין במלאכה (ובזה יהיו ניחא הא דאין שוכרין האידנא עשרה בטלנים יען דלענין זה אכשור דרי דכמעט כולן באין לביה"כ) וכדחזינן מהא דיושבי קרנות שתקנו בגינייהו קריאה יתירה וע"ע בש"ע סס"י תרפ"ה יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא לפיכך בני הישובים שאין להם מנין צריכים לבא למקום שיש מנין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא הרי דכל קריאה שאינה מדאורייתא ליכא מ"ד דחייבים לבא לשמוע הקריאה וא"ל מאי שנא מצוה זו משאר מצות שחייבים ליזהר בהם יותר מדאורייתא כדאיתא בעירובין דכ"א בני הזהר בד"ס יותר מד"ת כו' יען שהם אמרו והם אמרו (ועי' בטור סי' קמ"ו מ"ש בשם בה"ג ושם בב"י שכתב דלקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קרה"ת שרי אליבא דכו"ע וכן הי' נוהג ר"י החסיד עכ"ל) וכך תקנו בכאן שלא לחייב ליושבי קרנות ולבני הכפרים לבא אולי טעמם משום מלוה שאפשר