משנה למלך אחרון (הרמב"ם) נט

חש לדברי הירושלמי ומסתמא קי"ל להטור דתלמודא דידן לא ס"ל כן ולדידי חזי לי בס' מכתב מאלי' בשער וא"ו סי' זיין שהעלה לדינא דלא כהטור אמנם לא מכח הירושלמי הלזה אלא מטעם כיון דשליח קבלה לא מצי משוי שליח משום דהוי מילי ומילי לא ממסרן לשליח כן ה"נ אם נתן הבעל את הגט בחצירו של השליח קבלה לא חשיב כאילו נתנו בידו כמו שהוא הדין באשה עצמה דשאני אשה דחצירה אתרבאי משום ידה אבל איש שאין חצירו אלא מדין שליחות כי היכי דשליחות ליכא (מטעם מילי) חצר נמי ליכא יע"ש

והשתא בהגלות נגלות לנו הירושלמי הלזה מבואר דדמיונו אינו עולה יפה לדינא דהא חזינן דהירושלמי לא ס"ל לדמות זה לזה וכיון שכן יש לומר קם דינא כדעת הטור וראייתו מדברי הרמב"ם וכן מהסמ"ג שכתב הכא ומשיגיע הגט ליד שילוחה תתגרש כאילו הגיע לידה ומדלא קאמר או ליד חצר שילוחה משמע דדוקא ליד שילוחה הנה יש לדחות זה דיש לומר דדעתם כמו דעת מרן דליכא מאי דס"ד לאפלוגי בינייהו ולכן לא ביארו זה וגם מינייהו מלכי אישתמיט הירושלמי ובתלמודא דידן לא מצאו מקום לחלק דאיכא לספוקן בזה ויש לומר עוד דהגם שהרמב"ם והסמ"ג ראו דברי הירושלמי עכ"ז לא חשו לבאר זה משום דקי"ל דמתלמודא דידן ליכא מקום לאפלוגי בינייהו אכן ממרן ודאי אשתמיט זה כמובן וכמ"ש רבינו וכן נראה עיקר כמ"ש בתירוצא בתרא יען דעל פוסק אחד אפי' שהוא אחד המיוחד וכאחד מן הראשונים אפשר לומר עליו אשתמיט מני' דבר זה כי אין אדם בעולם שינקה מן השגיאה וכמ"ש בס' מקוה ישראל מתלמידי מהרשי"ק בנו של הגאון מהרמ"פ) ד"ט ע"ב וז"ל וכמה פעמים תפסו על רש"י שהי' נר ישראל וסקר בסקירה אחת כל הגמרא יע"ש אבל לומר על רבים גדולי הפוסקים דאשתמיט מינייהו ח"ו לא תהא כזאת בישראל ודבר זה כמעט אסור לאומרו ובפרט לחדש מכח טענה זאת דינים מחודשים כמו שראיתי בס' אחר נדמ"ח שיצא לדון דין חדש אשר לא שערום הראשונים שכתב דבני הכפרים חייבים לבא בכל שני וחמישי למקום שיש מנין כדי לשמוע קה"ת והוא נגד הגמרא ונגד דעת הפוסקים כמו שאבאר בס"ד בקמא דפ"ב מעשרה תקנות שתקן עזרא שיהו קורין במנחה בשבת משום יושבי קרנות ופירש"י יושבי חניות כל ימות החול עוסקין בסחורה ואין קורין בשני ובחמישי תקון בגינייהו קריאה יתירה

בסוכה דמ"ג ע"א גמירי דמאפר אתו ופירש"י למדתי מרבותי שהן