משנה למלך אחרון (הרמב"ם) נז

הרב ז"ל בתשובה (ה"נ מהרימ"ט) על נשים הגבירות שנכנסות בחצירות המלכים ומפרי ידיהם עשו גם גברו חיל עושר ונכסים כו' ודבר תימה הוא איך אישתמיטתי' דעת הראב"ד והרשב"א אלא דמשמע לי' לרב ז"ל שלא אמרו כן אלא לגבי יתומים כדכתיבנא וגם צריך לומר דמשמע לי' דלגבי בעל לא דמי ריוח זה למציאה דא"כ אפי' באינה ניזונית סבירא לי' להרא"ש דמציאתה לבעל אלא משמע לי' דטפי דמי ריוח זה להעדפה שהוא בכלל מעשי ידי' וכל שאמרה איני ניזונית ריוח זה הוי לעצמה עכ"ל בקיצור ועיני הקורא יראו דלא נשמט מהרב (ה"נ מהרימ"ט) שום דבר ודבריו בנוים על אדני השכל והאמת דהא בח"א מתשו' סי' ג' הביא לדעת הראב"ד והרשב"א בזה וכתב לחלק דלא אמרו כן אלא דוקא היכא דפירשה ראו מה שהניח לי בעלי משא"כ בסתמא וא"כ הך דח"ג שהביא רבינו יש לומר דמיירי בסתמא ואין בזה מחלוקת ולכן לא הביא לדעתם ותימה על רבינו וכן על נ"מ שנשמט מהם התשובה דח"א ועכ"פ דברי מהרי"ט אינם קשים אלא נוחים וטובים וע"ע בענין זה בשו"ת מקור ישראל ושם בד"ה ועיני ראו מה שכתב בקושית הנת"מ להרא"ש דס"ל דמציאתה לבעלה באינה ניזונית א"כ מאי פריך ברי"פ מציאת האשה ומה העדפה דמעשי ידי' היא קאמר רע"ק לעצמה מציאתה לא כ"ש יע"ש ובס' בגדי שש אה"ע סי' פ"ד דקצ"ט מש"ב

כט) פכ"ב הלכה יו"ד מתה כשהיא שומרת יבם כו' וז"ל מהרי"ק שורש צ"א ומאחר שבדורות הללו כופין לחלוץ יש לומר דכל הנכסים בחזקת יורשי האשה איברא כו' וצ"ע הנה דברי מהרי"ק הללו הביא הרמ"א בסי' ק"ס לפסק הלכה ושם בב"ש הביא הרבה פוסקים החולקים בזה וכן מצאתי בשו"ת זקן אהרן סי' מ"ם אחר שהאריך בזה כתב וז"ל ואפי' למאן דאמר כופין לא אישתמיט חד מנהון דיש לה מתנות קודם שתחלוץ או דפקע כח היבם מחזקתו ליורשה ולחזקת נכסים ומירושתו כו' סוף דבר אפי' למ"ד מצות חליצה קודם במתכוון ואינו מתכוון אין כח ותקנה וחששא קלה כזאת להפקיע כח היבם ולהפקיר ממונו אלא למען דתלי נפשי' בבוקי סריקי ולמיעל פילא בקופא דמחטא עכ"ל והנה עוד הביא הרמ"א בסי' קס"ה בשם הרד"ך דלמ"ד מח"ק אעפ"י שאין כופין לחלוץ צריך ליתן לה כתובתה מיד שהרי דינה הוא כחליצה ובדבר זה ראיתי בשו"ת פני משה ח"ב סי יו"ד די"ט שהשיג עליו וכתב וז"ל והתימה על הרב המפה שכתב