משנה למלך אחרון (הרמב"ם) מט

צריך לטעם זה דתיפוק לי' משום דנמצא א' מהם קרוב או פסול דעדותן בטילה ונמצא דאין כאן אפי' עד א' וצ"ע זה אפשר לתרץ בפשיטות דהריב"ש ס"ל כדעת התוס' והרא"ש שהובא בש"ע ח"מ סי' ל"ו דלא נתבטל העדות אלא אם בא לב"ד והעיד דתרתי בעינן כיון להעיד ובא לב"ד והעיד. וע"ש בפ"ת סק"ו מש"ב וע"ע ברמ"א אה"ע סי' מ"ב ובפ"ח סק"ח וע"ע בשו"ת ויקרא אברהם אדאדי חאה"ע סי"ז

כב) שם ה"ו המקדש בפסולי עדות כו' ויש לתמוה שהרי הוא ז"ל כתב בפ"א מהלכות אלו גבי קידושי כסף דאע"ג דדברי סופרים קרי להו רבינו מ"מ דין תורה גמור אית להו כו' א"כ מאי נפקא מינה לדעת רבינו אם קרובי אם נקרא דברי סופרים כו' וצ"ע. עי' בלח"מ שם מ"ש לחלק בין דבר הנלמד בג"ש כגון קידושי כסף הגם דנקרא דברי סופרים מ"מ אין חילוק ממנו לדברי תורה משא"כ עדות קרובי האם דנלמד באם אינו ענין דינם כדין המקדש בפסולי עדות מדבריהם שהם קידושי כסף. ולפי"ז איכא נ"מ טובא אי קרובי האם נקרא ד"ס דד"ס דהכא לא הוי פירושו כמו ד"ס דגבי קידושי כסף והנה חילוק דנא של הלח"מ נתקבל בעיני הפוסקים עי' בשו"ת הגרע"א סי' צ"ד שהובא בפ"ת סי' מ"ב שדחה לדברי השב יעקב בזה שיצא לדון דבקדושי כסף ועדית קרובי האם אין לחוש לקידושין מטעם ממה נפשך אי הוי פסילייהו דאורייתא מטעם דהנלמד בי"ג מידות הוי ד"ת א"כ הא קידש בפסולי עדות מה"ת ואם הנלמד בי"ג מדות לא הוי ד"ת א"כ גם קידושי כסף אינו ד"ת ולא הוי אלא מקדש בקידושי דרבנן ופסולי עדות דרבנן דאין חוששין לקידושין כמ"ש ברמ"א שם והגרע"א דחה לדבריו מכח החילוק דהלח"מ דק"כ הוי ד"ת יען דנלמד בג"ש משא"כ קרובי האם יע"ש. ולעד"נ דיש לקיים דברי השב יעקב דהא הרמב"ן בסה"מ שורש ב' הבין בדעת הרמב"ם דלא כהלח"מ דכתב שם וז"ל ויצא מדבריו שהמתקדשת בכסף אינה בסקילה. ובמחב"ר א"ח סי' י"ג כתב וז"ל והגם דמרן הכ"מ ברי' הל' אישות הביא ראי' להרמב"ם די"ג מדות נקראים ד"ס כו' יש לומר דגם מרן ידע דלא קשיא מינה להרמב"ן ובחון לשון הזהב של מרן שכתב ומצאתי סעד לדברי רבינו כלומר דסעד הוא אבל אינו ראיה עכ"ל

ובעמדי בזה ראיתי בירושלמי פרק זה בורר ה"ט בהא דאמרי' שם כתיב לא יומתו אבות על בנים כו' דפירש שם במה"פ בד"ה תני ר' ישמעאל ושפטו העדה דפליגי רע"ק ור"י אם קרובי