משנה למלך אחרון (הרמב"ם) מח

שקידש מקודם יכול לברך ברכת אירוסין לאחר זמן ומביא ראי' מברכת המזון שמברך כל זמן שלא נתעכל המזין שבמעיו כו' בנידון זה נמי כל זמן ששם ארוסה עלי' מברכין וראי' זו איני מכיר דשאני בהמ"ז דמברך על מה שנהנה וכ"ז שלא נתעכל עדיין הוא נהנה כו' וצ"ע. ואם כי טענת רבינו נראה טענה ישרה מ"מ הא כתב הרא"ש בפ"ק דכתובות והו"ד בב"י סי' ל"ד וז"ל על מה שכתב הטור ור"נ הורה שאם לא בירך בשעת אירוסין יברך אותה עם ברכות של נשואין כתב עלה דהרא"ש כתב וכן מסתבר וכן מצאתי בנמוקי הר"ר יונה ודימה אותו לברהמ"ז דמברך כל זמן שלא נתעכל. וכן ה"נ כו' דכיון שאין ההיתר נגמר אלא ע"י חופה יכולין לברך בשעת הנשואין ע"כ והלא ס"ל לכל אלו דראי' זו היא נכונה ומסתברא וכיון שרבינו לא הזכיר לדבריהם יש לומר שאם הי' רואה זה הי' נותן דעתו בקיום ראי' זו וגם הרב המגיה שציין על דברי רבינו לעיין בש"ך יו"ד סי' י"ט לא נתעורר בזה שראי' זו כתובה בהרא"ש. ועי' בשו"ת פרי הארץ ח"ב אה"ע סי' א' מש"ב. ובשו"ת ראש משביר מוריינו אה"ע סי א"ך שהאריך הרבה בנידון זה ולע"ד נראה לומר דראי' זו של הרא"ש והריב"ש הוא אליבא דמאן דס"ל דברכת אירוסין אינה ברכת המצות שמברכין עליהם מקודם אלא ברכת שבח והודאה הוא מטעם שכתב הרא"ש שם בכתובות דאפשר בפילגש ובחידושי הריטב"א שם כתב על דברי הרמב"ם דס"ל לברך מקודם ולאו מילתא היא דבברכת המצות צריך להקדים הברכה למעשה וזו אינה ברכת המצות ואליבא דמאן דס"ל דזו אינה ברכת המצות ויכול לברך אח"כ מטעם דהיא ברכה של שבח והודאה ודאי דשייך לברך כל זמן ששם ארוסה עלי' ולא נגמרו הנשואין כמו בבהמ"ז דכ"ז שלא פסק העיכול מברך משא"כ להרמב"ם דס"ל לברך מקודם מטעם שהוא ברכת המצות ודאי דלא דמי לברהמ"ז וכמ"ש רבינו ובהכרח לומר כן דהא הרא"ש כתב שם על ראי' זו דמסתברא ובתשו' שהביא מרן בב"י שם והוא בכלל כ"ו דין א' כתב והמברך אחר קידושין טועה הוא ומחזירין אותו. אך לפי מ"ש ניחא דהוא גופי' ס"ל כהרמב"ם דצריך לברך מקודם מטעם שהוא ברכת המצות ושם בכתובות כתב דבריו על דעת הפוסקים שהביא שם דס"ל דזו היא ברכת השבח ויכול לברך אח"כ ולדידהו דומה זה לבהמ"ז דאם שכח יכול לברך כ"ז שלא נגמרו הנשואין

כא) שם פ"ד ה"ו המקדש בעד אחד כו' התם נמי קשה דלא הי'