משנה למלך אחרון (הרמב"ם) מז

די"ח ד"ה מעת לעת ס"ל דבעינן מעל"ע דשעות בכל השנויין שם והכא במגילה ס"ל דבכל מילי אין מחשבין שעות לחדשים. (ועי' בס' משה ידבר דכ"ו ע"ב דס"ל דדברי רש"י הללו דמגילה מוסכמים להלכה). ופשוט דלא עדיף שנה מחודש וכמו דבחדש לא בעינן מעל"ע דשעות מהלימוד דכתיב עד חדש ימים כן בשנה ג"כ לא בעינן מעל"ע דשעות ואיברא לענ"ד אין שום משמעות בדברי רש"י בערכין דס"ל כן. דזה שכתב שם אותו יום ואותו שעה לשנה הבאה הוא אליבא דדינא דשעות פוסלות בקדשים מלימוד שה תמים יהיו דדרשינן בזבחים דכ"ה כל הוייתו לא יהא אלא תם ובן שנה. אבל מבן שנתו לא ילפינן אלא דבעינן מעל"ע (ולא שעות) ולכן כתב רש"י שם ולא אזלינן בתר מנין עולם להורות דדוקא על ימים קפדינן ולא על שעות. וזה שכתב ומאותו שעה הוא דוקא אהני דמפורש בהו דבעינן מעל"ע דשעות מלימוד קראי כגון קדשים וכדומה. אבל לא דס"ל דכל השנויין שם בעינן בהו מעל"ע דשעות דהא בשם ליכא שום ילפותא לענין שעות אלא רק לענין שלא למנות בתר מנין עולם

ולענין הקושיא שהקשה רבינו מה יענו הסוברים בשנה האמורה בבן ובבת דבעינן מעל"ע דשעות דמסוגיא דיבמות מבואר דלא בעינן שעות כל זה אינו קשה אלא לפי קושיתו דלעיל דמאחר דפליגי בזה ר' יהודה ור"ש והלכה כר"י איך ס"ל כר"ש. אמנם כבר מצינו תמוה כזה ביו"ד סי' קי"ט וקפ"ט שתמה הט"ז על הב"י שכתב דר"י ור"ש הלכה כר"ש. אבל מצינו עוד גדולי הראשונים דס"ל כן עי' בס' יראים סי' ג"ל שכתב וקי"ל כר"ש לגבי ר"י. וא"כ אפשר דהסוברי' דבעינן מעל"ע דשעית ס"ל כדעת הסוברים דהלכה כר"ש והנה בעיקרא דדינא הביא רבינו סיוע מהב"ח. והמג"א דס"ל כדעתו דלא בעינן בשנים של בן ובת מעל"ע דשעות. אבל בשו"ת מהר"י ברונא סי' קצ"ז פסק דצריך מעל"ע דשעות וראייתו מסוגיא דיבמות הנז' וחידוש הוא דמסוגיא חדא יורה זה בהיפוך מזה. ועכ"פ שוב אין ראי' מכאן לרבינו אמנם הראי' שכתבנו מרבנן דקסרי הוא ראי' נכונה יציבא וקיימא

יט) שם פ"ג ה"א פה נשאר רבינו בצ"ע על מהרשד"ם ועל הרב עצמות יוסף. ועי' בס' חוקי חיים דקל"ה שהאריך בענין זה בטוב טעם ודעת וכתב ליישב זה על נכון יע"ש

כף) שם פ"ג הכ"ג ואם קידש כו' הריב"ש בסי' פ"ב כתב דאעפ"י