משנה למלך אחרון (הרמב"ם) מו

דבאומדנא דמוכח נתבטל המקח מ"מ שאני הקדש וכדאמרי' שם בבתרא דלגבי הקדש גמר ומקני. והצ"ע של רבינו נשאר על מכונו וצריך נגר ליישב זה וכמ"ש רבינו

יח) הלכות אישות פ"ב הכ"א ד"ה שוב ראיתי כו' באופן שהמקומות אשר רמזנו לעיל אשר מתוכם יראה דהני דפרק יוצא דופן בעינן מעת לעת דשעות הם תמוהים בעיני מכח סוגיא דיבמות דל"ד בשיפעות מתוך י"ג לאחר י"ג וצ"ע. ולע"ד צ"ע על רבינו שלא העיר בהא דאמרי' במגילה ד"ה אמר ר' אבא אמר שמואל מנין שאין מונין ימים לשנים כו' ורבנן דקסרי אמרי מנין שאין מונין שעות לחדשים כו'. ופירש"י בהא דשעות לחדשים כגון האומר הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד חדש זה והוא חדש חסר ובא משחשכה ליום כ"ט אין אומרים עדיין הוא בתוך החדש שהרי חדשה של לבנה הוא כ"ט יום ומחצה ע"כ. וראיתי לעמוד בפירש"י למה ברישא בהא דאין מונין ימים לשנים פירש דנפקא מינה לענין נדרים ולא פירש רישא וסיפא באופן אחד

ואשר נראה לי ליישב זה יען דבלשון נדרים הולכין אחר לשון בני אדם וכמ"ש בזה בש"ע סי' ר"כ סע"ד. ועי' מ"ש רבינו בזה בפ"ד מהל' שבועות ה"א ד"ה ודע וא"כ הוה אמינא דמשו"ה נקט רש"י נפקותא דנא משא"כ לענין שאר דברים לא ס"ל דאין מחשבין שעות להכי נקט לענין גט להורות דבכל מילי אפי' באיסור אשת איש אין מחשבין שעות לחדשים. והא דלא פירש כן ברישא משום דרוצה לאשמועינן אגב אורחא דגם בלב"א שנה אינה ימות החמה שס"ה ימים אלא י"ב חדשים ואיך שיהי' בזה עכ"פ מבואר מדבריו דס"ל לרבנן דקסרי דבכל מילי (דלא מפורש בהו דבעינן מעת לעת דשעות ולאפוקי קדשים ובתי ערי חומה) אין מונין שעות ואפי' גבי גט להוציאה בזה מאיסור אשת איש. וא"כ הי"ל לרבינו להביא דגם סוגיא היא נגד הסוברים דבעינן מעל"ע דשעות. ואין לומר דמשו"ה לא הביא זה יען דהרמב"ם בפ"ח מהל' קידה"ח ה"א מפרש בה פירוש אחר דליכא נפקא מינה לדין זה אלא לענין שאין עושין ר"ח מקצת היום מחדש שעבר ומקצתו מהבא. ומדחזינן דהפוסקים השמיטוהו ש"מ דס"ל כהרמב"ם דליכא נ"מ מינה לדין דאכתי קשה דהא רבינו גופי' כתב שם דמשמע לי' גם בדעת רש"י שסובר כן דבעינן מעל"ע דשעות וא"כ הו"ל סתירה מדברי רש"י דהכא שסותר א"ע ממסכתא למסכתא דבערכין