משנה למלך אחרון (הרמב"ם) מא

לומר כן על ישראל קדושים הם תמידין כסדרן וראי' לזה דנזהרין בגזירת חכמים אפי' בדבר דאיכא להו צערא טובא וניוול גדול. ועי' בהה"מ פ"א מהל' אישות ה"ד דבאיסורא דרבנן כולהו אינשי לא זהירי בי' ואם שיש להעיר בזה מהא דעירובין דכ"א בני הזהר בד"ס יותר מד"ת כו' כל העובר על ד"ם כו'. אבל עכ"פ שאין לומר שהדור פרוץ בשביל ששואלים אם יש היתר בדין דנא ורוצים לקיים דברי חכמים וכל המקיים דברי חכמים נקרא קדוש כדאיתא ביבמות ד"כ ובלי ספק כי גם השואלים הללו קדושים הם ועי' ברש"י שבת דקנ"ג ד"ה מחקו סאה מ"ש בפלוגתת ר"א ור' יהושע וידוע דהלכה כר"י לגבי' כמ"ש התוס' ביצה דטו"ב ד"ה אמר רבא. וע"ע ברש"י סנהדרין דמ"ד ד"ה אתה גרמת. והמעיין היטב בדברינו יודה כי צדקו דברי הגאון הנוב"י בזה והוא אילן גדול לסמוך עליו אפי' באיסור תורה. והנלע"ד כתבתי לפילפולא ולא לדינא כי מכיר אני את ערכי שאיני כדאי להכריע בזה אכן כבר כתבתי לעיל הטעם שנכנסתי בזה ובפרט שאני לא באתי אלא לקיים דברי חכמים אשר ניתן רשות בזה לכל תלמיד. ויעי' בסופ"ט דנגעים א"ל ר' יהודה ב"ב אלמד בו א"ל אם לקיים דברי חכמים הן

ואדרבה לחידוש הוא קצת על הרעש הגדול שעשו אז כמו שהי' בזה איזו נטי' לפריצת גדר ח"ו והלא כתוב בשו"ת הרשב"א סי' רנ"ג דחכם הראוי להוראה יכול לחלוק ולהורות נגד רבים ומי לנו חכם גדול בתורה וביראה ובענוה יותר מהנוב"י אפי' בדורו. (ועי' בתוס' קמא דמ"א ד"ה לרבות דרב מופלג הוי כעין רבו) והגם שבשו"ת בעי חיי חיו"ד סי' קי"ז דס"ג ע"ב ספוקי מספקא לי' דילמא לא כתב כן הרשב"א אלא להחמיר אבל לא להקל מ"מ הא דעת הב"ח והש"ך בח"מ סי' כ"ה דגם להקל אמרינן כן. ועי' בפר"ח סי' תצ"ו בדיני מנהגות ובשו"ת חקקי לב יו"ד סי' ג"ם דע"ב שהאריך בזה ואחרי עיוני היטב בטענת החולקים על הנוב"י ברור בעיני שכמו שאין אדם בעולם שינצל מטעות ושגיאה (וכמ"ש בס' מקוה ישראל הנדפס עם ס' משבית מלחמות) ד"ט ע"ב בשם ר"י אחרון יע"ש) כך אין אדם בעולם שינצל משנאה מחמת קנאה או מטעמא אחרינא והראשון מהלוחמים בחזקה ובגבורה יש לו טעם וסיבה נסתרה ואחריו בדרך ישרה נמשכים חכמים וגאונים בפלפול וסברא לחזקו ולאמצו לדינא וע"ע בשיטמ"ק כתובות ג' במ"ש שאם הי' אותו ב"ד קיים הי' מסכים להיתר מטעם שנשתנה הענין אין זה עקירת דברים.