משנה למלך אחרון (הרמב"ם) מ

מזמן חתימת התלמוד כמ"ש עליו בתשו' הריב"ש סי' שצ"ד

ובאשר שאני הכותב ממשפחתו כידוע שמשפחת מהרש"ל המכונה לוריא הוא ממשפחת רש"י ועי' לקמן בסי' ל"א שם ביארתי מעט ביחוס דנא. לכן נכנסתי בעובי הקורה להצדיק את הגאון הנוב"י בפרט במלתא דמסתבר טעמי' דאיך אפשר לומר דגזרו רבנן לאסור גילוח בחה"מ אף למי שגילח ערב יו"ט מטעם חשש שיכנס מנוול לרגל דמה פעלו בגזירה זו הרי עכשיו שגזרו לאסור יצטרכו כלם להיות מעט מנוולים ובלא גזירתם רובא דרובא מקיימים מצות חכמים לגלח בעי"ט הראשון ובשביל חשש מיעוטא דמיעוטא יסבלו כלם צערא דמניעת גילוח תשעה ימים ולפעמים עשרה משא"כ לסברת ר"ת ניחא והנוב"י בא לתרץ דברי ר"ת ולומר דגם הוא לא ס"ל להתיר אלא כ"א ע"י פועל עני וכמ"ש לעיל ראי' לדבריו מדברי הה"מ והב"י ולפי מה שנתבאר לעיל דהאידנא נתבטל החששא שלא יגלח מעי"ט ור"ל דוקא גילוח הזקן ולא הרא"ש כמובן וכל ההיתר אינו קאי כ"א בשביל זה) א"כ לדברי תשו' הרא"ש וסייעתו יהי' מותר הגילוח בחה"מ ע"י כל פועל אם נאמר כהחולקים על הנוב"י דלא נשאר איסור מלאכה בגילוח דחוה"מ משא"כ אם נאמר כהנוב"י דנשאר איסור מלאכה זה שגילח בערב יו"ט אינו מותר לגלח בחה"מ כ"א ע"י פועל עני. וא"כ הנוב"י לא בא להקל אלא להחמיר. ומה שטענו עליו שהתיר דבר התמוה לרבים עי' בש"ך יו"ד סי' רמ"ב דאם מביא ראיות מותר. ועוד יאמרו נא יראי ה' מדוע זה תמוה יותר מכל הני שחשבנו לעיל דאחר שנתבטל הטעם ועברה החששא הותרו הדברים ולא חשו לזה שיאמרו עד היום הי' אסור בטפוח ורקוד ומכירת עגלים וסייחים לנכרי ועכשיו מותרים וע"כ לומר דאין זה בכלל דבר התמוה לרבים יען דטעם ההיתר ידוע להם

וע"ע ביו"ד סי' פ"ג דעכשיו פשט המנהג לקנות ביצי דגים אפי' מן הנכרים ובלבד שיהיו אדומים משום שנתוודע שאין באדומים ומים שום טמא ואיך נתפשט מעצמו המנהג להיתר דבר כזה העומד באיסורו מימות עולם. ואפי' הטור שאסף כל הדעות לא הביא סברא זו ובודאי דאחד מגדולי הדור הורה כן להיתר ועכ"פ הא ודאי דהחכמים הניחו להם שיתפשט המנהג ולא חשו לזה שיאמרו דמה שהי' אסור מקודם עכשיו מותר. יען דטעם היתר ידוע לעולם והן ה"נ בנידון דהנוב"י. עוד טענו אליו דבדור פרוץ ראוי להחמיר לדעתי העניה אינו מהראוי