משנה למלך אחרון (הרמב"ם) לד

ור"ל אפי' שיש לנו ספק אם התירו גבי' איסור מלאכת גילוח מ"מ יש לנו לפסוק לקולא מטעם דס"ל דמלאכת ח"ה אינו אלא מדרבנן משא"כ להסוברים שהוא איסור תורה ניחא שלא פסקו לקולא דהא נשאר בו ג"כ איסור מלאכה וכסברת הנוב"י והנה נא ידעתי כי הרבה גדולי הדור חלקו על סברתו. ובפרטות ראיתי כעת להגאון אב"ד דעיה"ק חברון תובב"א בעל המחבר הנודע בישראל בספריו היקרים שד"ח בחלק אסיפת דינים מערכת חה"מ דס"ד שהביא דברי החולקים. ובתוכם דברי הגאון המפורסם הח"ס שכתב וז"ל. והגאון בנין אריאל (וה"נ הגאון מהר"ש מאמשטרדם בן אחות הגאון יעב"ץ) השיב עליו תשובה ניצחת דהא באנשי משמר נמי תנן כי האי גוונא ונימא נמי אם גילח ערב משמרתו יהא מותר לגלח במשמרתו ומתני' סתמא קתני והתם ליכא למימר משום איסור מלאכה. ועוד ראיה שאנשי משמר אסורים לגלח במשמרתם אפי' שגילחו ערב משמרתם דאי סלקא דעתך לא נאסרו אלא כשפשעו ולא גילחו ערב משמרתם. א"כ במו"ק די"ז ע"ב דבעי למימר כהן ששלמה לו משמרתו ברגל יגלח ברגל. וקשה אמאי כיון שפשע ולא גילח ערב משמרתו לא נתיר לו לגלח ברגל. אלא ע"כ צריך למימר אפי' גילח ערב משמרתו אסור לגלח במשמרתו דלא פלוג רבנן אע"ג דליכא איסור מלאכה וה"ה בחה"מ כו' יע"ש. ולע"ד אהמ"ר אין ראי' מכאן דהא חכמים לא קנסו למי שלא גילח ערב משמרתו אלא שלא יגלח במשמרתו. אבל לא קנסו אותו גם על ימים שאחר משמרתו ושפיר קבעי הגמרא למימר דאם שלמה משמרתו ברגל יגלח ברגל דהא ערב הרגל אניס הוא. ועוד מאי דמיון האי דינא לאנשי משמר אפי' אם נימא דגבי אנשי משמר אפי' אם גילח ערב משמרתו אסור לגלח במשמרתו עכ"ז י"ל דמי שגילח ערב הרגל מותר לגלח בחה"מ וטעמא רבא איכא בזה לחלק דהא אנשי משמר מותרין בחמישי וששי. וכיון שגילח ערב שבת שהוא ערב משמרתו שוב אין צריך לו עוד לגלח עד יום חמישי משא"כ בדין גילוח ערב הרגל שיש להמתין עד שיעבור כל הרגל מלבד דאיכא צערא עוד זאת הלא גם כבוד יו"ט האחרון איכא ורק הואיל שאין בזה צורך גדול לא ראו חכמים להתיר בזה איסור מלאכה וא"כ היכא דלא שייך לאסור מטעם מלאכה כגון ע"י פועל עני המבואר בסי' תקמ"ב. אבל אינו דומה זה לאנשי משמר דהתם ליכא צורך כלל וגם כבוד יו"ט ליכא. ומשום זה לא פלוג