משנה למלך אחרון (הרמב"ם) כא

גודל ההכרח שהי' לו בזה. משא"כ בפסקים לא שייך כל זה. ולכן נראה שהם עיקר. וכמ"ש הגאון מהור"ר חח"מ שליט"א. וכן הוא דעת מהר"א כ"ץ שבשו"ת מהרי"ל סי' ע"ב וא"כ גם בזה מיושבים דברי מרן מהצ"ע של רבינו

ד) שם פ"ח ה"ו כיצד מאבד כו' וא"כ יש לתמוה על הטור בסי' קמ"ו כו' וצ"ע עי' בספר קרבן אליצור דס"ל מ"ש כישוב קושיא דנא: ה) הלכות תפילין פ"א הי"ג ותמהני דאי בגר תושב כו' דכל שאינו כו' ופשיטא דלא עדיף ג"ת מאשה ועבד וצ"ע נראה דנעלם מרבינו דברי הד"מ בא"ח סי' ט"ל והובא שם בבה"ט דאע"ג דג"ת פסול לכתיבת ס"ת אפי"ה בתפילין ומזוזות אין לחוש והרי דעדיף וקושית רבינו מהא דכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה יע"ש בפת"ע שכתב דהד"מ מיירי בג"ת שקבל עליו כל מצות לבד מאיסור נבלה וא"כ ישנו בקשירה והה"נ מיירי מרן הב"י וכמו דאמרינן בע"ז רס"ד ע"ב איזהו גר תושב כל שקבל עליו בפני ג חברים שלא לעבוד ע"א דברי ר' מאיר וחכמים אומרים כל שקבל עליו ז' מצות שקבלו עליהם בני נח אחרים אומרים אלו לא באו לכלל ג"ת אלא איזהו ג"ש זהו גר אוכל נבילות שקבל עליו לקיים כל מצות האמורות בתורה חוץ מאיסור נבלות והרי דאחרים ס"ל דאינו נקרא ג"ת אלא באופן שכתבנו בשם הד"מ: והגם דלענין הלכה נראה דלא קי"ל כאחרים דהרמב"ם סו"פ עשירי מעכו"ם ופי"ד מאס"ב ה"ז פסק כחכמים וכמ"ש בכ"מ וכן כתב הטור והש"ע ביו"ד סי' קכ"ד גר תושב דהיינו שקיבל עליו ז' מצות ובפ"ח מהל' מלכים הלכה יו"ד כתב עוד שצריך לקבל בפני ג' חברים וע"ש בכ"מ הטעם שפסק לזה ובגיטין דז"ן ע"ב תנא נעמן ג"ת הי' פירש"י שלא קיבל עליו שאר מצות אלא ע"א וכן משמע מדבריו בסנהדרין דצ"ו ע"ב בהא דנאמן ג"ת הי' וכן עוד במציעא דקיא במשנה ג"ת יש כ' משום ביומו תתן שכרו פירש שקיבל עליו שלא לעבוד ע"א ואוכל נבלות וטריפות ואפשר לומר דגם רש"י דס"ל דג"ת היינו בקבל עליו שלא לעבוד ע"א היינו דווקא לענין רפואתו שיהא מותר לרפאותו כדחזינן גבי נעמן שנתרפא על ידי אלישע הנביא וכמ"ש הב"ח ברי' סי' קכ"ד לענין מגעו ביין דשרי בהנאה משא"כ לענין להחיותו כמו הא דמיירי בע"ז דס"ד יש לומר