משנה שכיר חלק א צו

אח"כ בא לידי השד"ח בשאלה וראיתי שכתב במערכת ברכות אות כ' וז"ל אכל שנים או ג' דברים מדברים הטעונים ברכה מעין ג' כגון מזונות ויין וענבים דהדין לכוללם יחד בברכה אחת על המחי' כו' ושכח בפתיחה ודילג א' או ב' מדברי' הנ"ל וסמוך לפתיחה נזכר יסיים הברכה על הדברים שהזכיר בפתיחה ואח"כ יברך ברכה בפ"ע על הדברים שדילג ואם בדיעבד כלל בחתימת הברכה כל הדברים ההם אף שבפתיחה דילג מהני החתימה בלי פתיחה כ"כ הרב הפרדס בספר אות היא לעולם ח"א דף ל"ה סי' ל"ב והחזיק על ידו המאוה"ג הרב פתח הדור בסי' ר"ח אות ט"ו עכ"ל השד"ח - אחרי מחילה מכ"ת סתם הדברים בעצתו דיסיים הברכה כך ואח"כ יעשה ברכה בפ"ע ונתן בזה טעות למעיינים דאף לפי פסק הני תרי רבנן הנ"ל לא יכונו הדברים גבי מזונות ויין וענבים דהא פסק הלחם רב והביאו בעל עטרת זקנים והבאה"ט בסי' ר"ח דעל המחי' לחוד פוטרת יין ותמרי דמיסעד סעיד וה"ה ענבים א"כ אף אם יסיים בעל המחי' לחוד יצא ידי יין וענבים ובטח הזכיר תחלה על המחי' דכך היא הדין להזכיר תחלה על המחי' - וא"כ לא משכחת דין הנ"ל רק בשני שאר מינים מז"מ כגון ביין ותמרי אבל במזונות ויין אם יעשה ברכה בפ"ע ודאי דיהי' ברכה לבטלה ובעיקר דין הנ"ל כבר גליתי דעתי העני' בפנים ודו"ק

- סימן ל"ח

החיים והשלו' אל כבוד מחו' הגאון המפרסים צדיק תמים כו' כקש"ת מו"ה יעקב יוסף גינז שליט"א אבדק"ק בוסערמין יצ"ו

ע"ד שחידש כבוד מחו' נ"י שקטן שעבד במקדש אין עבודתו פסולה והאריך לבאר דבריו להוי ידוע לכהדרגנ"י שלא שמיע לי כלומר לא סבירא לי כוותי' וכמו שאבאר בס"ד בראיות ברורות ומוכרחות - דהנה תוכ"ד מחו' נ"י הוא משום דלא מצינו ששינה הכתוב לעכב עבודת הקטן ע"כ מזה דן דאין עבודתו מחוללת - הנה מלבד דלשון הש"ס בחולין כ"ד דקאמר מכאן אמר ר"א קטן פסול וכו' מורה דאף בדיעבד פסול דכן הוי משמעות תיבת פסול אם כי מזה עוד אין ראי' כ"כ דעיין בתוס' חולין כ"ז ע"א ד"ה השוחט דהביאו מהתוספתא דתני לשון פסול על לכתחלה עיי"ש א"כ כ"כ אפשר לדחוק ולומר דתני לשון פסול דוקא על לכתחלה - אמנם יש לי ב"ה ראיות ברורות ע"ז דקטן שעבד עבודתו מחוללת - ולכאורה הי' נראה לה"ר ממה דקיי"ל דשבת נדחה אצל קרבנות ולפי דבריו שעבודת קטן בדיעבד כשרה א"כ למה דוחה שבת נעבוד ע"י קטן וכה"ג איתא בסו"פ ר' ישמעאל במנחות דמאן דסובר נקצר ביום כשר קצירת העמור א"ד שבת אף דמצוותה בלילה מ"מ כיון דביעבד כשר ביום א"ד שבת ועיי"ש ומהאי טעמא העלה הש"ך ביו"ד סי' רס"ב סק"ב דאם מל תוך ח' צריך להטיף דם ברית דאי לימא דמילתו כשרה א"כ למה דחתה שבת ועיי"ש - א"כ ה"ה לענין עבודה אי נימא כדברי מחו' הגני' דעבודת קטן בדיעבד כשרה א"כ למה תדחה עבודה שבת יעבוד קטן אלא ודאי מוכח דעבודתו פסולה ולכאורה היא ראי' נכונה - אמנם אחר העיון יש לדחות ראי' זו חדא שהרמב"ם לא סבירא לי' שיטת הש"ס דמנחות הנ"ל וכמו שהוכיח הח"צ בסי' קס"ו במישור ועיי"ש (ובמקו"א כתבתי גם אני הצעיר מקור לדברי הרמב"ם מדוע לא הלך בשי' הש"ס הנ"ל - משום דהסוגיא במנחות דף ס"ד בשחט כחושה דאומרים לו הבא שמינה לכתחלה הוי היפך הסוגיא דסו"פ ר"י הנ"ל דהא הכחושה בדיעבד כשרה ואפ"ה מחללין שבת על מצוה דלכתחלה והרמב"ם פסק בה' שגגות כהאי סוגיא דדף ס"ד ע"כ לא פסק כהאי דסו"פ ר"י והוא הערה נכונה בעזה"י ולפי"ז יהיו הני תרי סוגיות הנ"ל סותרים זא"ז והיא הערה חדשה) גם דברי הש"ך שהבאתי בלאו"ה תמוהים שדימה הך דמל דתוך ח' להך דנקצר ביום הא לא דמי כלל דשם גבי העומר ל"ה רק מצוה לכתחלה אבל הכא במילה היא מבטל מ"ע דביום השמיני דהוא מ"ע בפ"ע דליה רק ביום השמיני והיא פליאה נשגבה על מאורן של ישראל מרן בעל הש"ך - ואחר החיפוש מצאתי שהפרמ"ג בה שבת סי' של"א הרגיש בזה על הש"ך ועיי"ש וא"כ לפי"ז ממילא נפלה ראייתי מדברי הש"ס דסו"פ ר"י הנ"ל - ועוד אמינא לדחות ראייתי הנ"ל דהנה יש להקשות לכאורה על שי' רש"י בחולין י"ב מובא בלח"מ פ"א מה' פה"מ ה"ו ועיי"ש דסובר דקטן שוחט בקדשים אם מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו א"כ לפי"ז קשה למה שחיטת קדשים דוחה שבת ישחוט קטן ובאופן שיהי' מחשבתו ניכר מתוך מעשיו דלשם קדשים הוא שוחט סו) ואין לומר כיון דבלאו"ה יצטרך לחלל שבת בשאר עבודות וכיון דנתנה שבת לדחות אצל שאר עבודות נתנה נמי לדחות אצל שחיטה וכה"ג איתא שם במנחות סו"פ ר"י הנ"ל ועיי"ש - ז"א דהא שם אמרינן דמשו"ה לא ממתינין להקטיר חלבים עד שתחשוך משום דכבר דחתה השחיטה את השבת וכיון שנתנה שבת לדחות אצל השחיטה דחתה נמי אצל הקטרה ועיי"ש - והשתא אי נימא דהשחיטה יהי' ע"י קטן א"כ ממילא גם הקטר חלבים יהי' בלילה ונמצא שלא יהי' שום חילול שבת כלל סז) ועוד נראה דיש לחלק בין אם כבר הודחה שבת פעם אחת דאז שפיר הסברא נותנית דידחה עוד הפעם אבל משום דעתיד לידחה נימא דגם קודם ידחה זהו נגד הסברא כמובן עיין ברש"י שם סו"פ ר"י ותראה דיש מקום לחילוק זה אך הכא בנידון דברינו לא צריך לחילוק זה כי לפי הנ"ל לא יהי' שום חילול שבת כנ"ל א"כ לכאורה היא קושיא אלימתא לדעת רש"י הנ"ל למה ידחו הקרבנות שבת הא אפשר בלאו חילול שבת באופן שישחוט קטן וכנ"ל

- אמנם באמת לק"מ עפי"מ דקיי"ל דשחיטת קדשים בעי שליחות כידוע וא"כ א"א לשחוט ע"י קטן כיון דאין שליחות לקטן וא"כ א"ש ולק"מ מה שהקשיתי על רש"י ז"ל - וא"כ לפי"ז גם ראייתי הנ"ל אינו ראי' מה שאמרתי דאם עבודת הקטן בדיעבד כשרה יעבוד הקטן בשבת ז"א דהא אפשר דכהנים שליחא דידן כמו שנסתפקו בש"ס בזה וא"כ א"א ע"י הקטן כיון דל"ה בר שליח - אבל בקרבן דידי' אפשר דשפיר אם עבד עבודתו כשרה וליכא ראי' כלל מעבודת שבת כנ"ל

- ועפי"ד הנ"ל יש לומר ישוב נכון בדברי רש"י בסוגיא דשליחות שכתב מנלן דשליחו של אדם כמותו בשחיטת קדשים ודייק מינה הפ"י שם