משנה שכיר חלק א צג

סימן ל"ז

בעזה"י אור ליום ג' במדבר תרע"ב לפ"ק האלאס יצ"ו

שוכ"ט סלה לכבוד אהובי ידידי הרב הגאון החריף ובקי כו' בנש"ק כקש"ת מו"ה חיים צוקער נ"י אבדק"ק האלאס יע"א

אחדש"ה באהבה, מדי התגוררי פה בצל א"א הרב המופלג שליט"א אציע לפניו שאלה אחת בדבר הלכה למעשה בא' שאכל שני מינים מז' מינים שצריכין ברכת מעין שלש באחרונה והדין נותן שברכה אחת פוטרתן ע"י שיכלול את שתיהן בברכה אחת איך הדין באם שכח בתחלת הברכה ולא הזכיר רק אחת מהן ובאמצע הברכה נזכר וחתם בשתיהן אם יצא באופן זה משום שתיהן עכ"ד השאלה

- ואציגה ג"כ את דברי תשובתי שהשבתי בזה בס"ד - הנה נראה לדמות דבר זה להא שכ' המג"א בסי' תפ"ז באם חתם בשל יו"ט ולא הזכיר בתחלה יצא דהכל הולך אחר החיתום עיי"ש - א"כ בנ"ד נמי כיון דחתם בשתיהן יצא - אך הגאון מו"ה בן ציון ז"ל שהי' אבדק"ק נאנאש יע"א השיבני דלא דמי להתם משום דשם ליכא ברכה בפתיחה רק בחתימה ע"כ אם סיים כראוי יצא אבל הכא בברכה דמע"ש דאיכא בה ברכה בפתיחה אם לא זכר בתחלה הוי כמו שלא פתח בברכה א"כ שינה ממטבע שטבעו החכמים כמו דקיי"ל במקום שאמרו להאריך אין רשאין לקצר עכ"ד הרב ז"ל ולפע"ד אחרי המחילה אין מקום לדברי החילוק הנ"ל כלל וכלל ונעלם ממנו דברי הרשב"א בחידושיו לברכות דף י"א שביאר שם בארוכה כל דיני ברכות איזה ארוכה ואיזה קצרה למהוי שינוי ממטבע החכמים וכתב בפירוש דברכת שמנה עשרה דין ברכה ארוכה אית להו דמעיקרא הכי תקנוה שהברכה ראשונה יהי' פותחת בברכה וכל אינך ברכות כיון דסמוכות לה לא יהיו פותחין בברכה ומשך שייך ברכה ראשונה לכולן והוי כמאן דכל הברכות היו פותחין בברכה ועיי"ש שביאר באופן נאות מאד וכן נשנו הדברים בחידושיו דף מ' עיין שם

- וא"כ לדברי הרב הנ"ל דאם לא הזכיר בתחלה הוי כמו שלא התחיל בברכה וכמו שנחסר הפתיחה ושינה ממטבע דמי א"כ יוקשה טובא למה יהי' סגי בסי' תפ"ז בחתימה לחוד הא גם שם בעינן פתיחה וכדברי הרשב"א הנ"ל ולא כמו שרצה החכם הנ"ל לומר בחילוקו אלא ע"כ כיון דהזכיר לבסוף לא נגרע גם הפתיחה למפרע וגם עלה הי' קאי - ועוד זולת דברי הרשב"א הנ"ל יש להעיר על סברתו במה שכתב כיון דלא זכר בתחלה הוי כמו שלא פתח בכרכה א"כ יוקשה קושיית התוס' ורא"ש בברכות מ"א שהקשו לפי"מ דקיי"ל כרב דכל ברכה שאין בה מלכות ל"ה ברכה א"כ איך יוצאין בברכות שמ"ע ותירצו כיון דבברכה ראשונה איכא מלכות דאלקי אברהם הוי במקום מלכות א"כ הוי כמו שבכל הברכות יש מלכות דברכה ראשונה סובבת על כל הברכות שאומרים אח"כ ועיי"ש מובא בב"י סי' רי"ד - וא"כ השתא לדבריו דבאם לא זכר בתחלה את דבר שהי' ראוי להזכירו נפלה עי"ז כל תחלת הברכה א"כ אכתי מה יהני בחתימה לחוד הא ל"ה בה מלכות - ועוד בה שלישי' דדבריו אינם מובנים כלל במה שאמר דהיכא דלא זכר בתחלה מה שהי' ראוי לו לזכור הוי כמו שלא פתח בברכה כלל ושם ביו"ט שאני דסגי בחתימה לחוד דברים הללו נפלאים וזרים מאד א"כ איך יוצא כלל ידי תפלה הא לדבריו כיון דלא הזכיר תיכף בתחלת שמ"ע את יו"ט הוי כמו שלא אמר כלל תחלת השמ"ע כמו שאמר ג"כ כן גבי ברכת מע"ש דכיון דלא הזכיר תיכף בתחלה הוי כמאן דלא פתח בברכה א"כ גם שם צריך לומר כן וא"כ איך יהי' יוצא בברכת יו"ט לחוד כיון דלא אמר ג' ברכות ראשונות וברכת שמ"ע מעכבין זא"ז כמבואר בהדיא בתוספתא דמנחות פ"ו דתפלה מעכבין זא"ז ר"ל כל י"ח ברכות כמבואר במפורשי התוספתא שם (ועיין בתשובת מהרש"ם ת"ח סי' א' ובמה שכתבתי עליו למעלה בסי' ל"ה - ואם כי בה' ר"ה מבואר דדוקא תפלת ר"ה מעכבות זא"ז ומשמע דבכל השנה אינו מעכבת - אך באמת כבר הקשיתי ע"ז מהא דקיי"ל דאם לא הזכיר טל ומטר או שאר טעות בשמ"ע דצריך לחזור כל השמ"ע ולמה לא יהי' סגי בהאי ברכה לחוד כיון דאין מעכבות הברכות זא"ז - ואח"כ מצאתי בש"ע התניא שעמד בזה בה' תפלה ותירץ דדוקא לענין אם אינו יודע כל הברכות רק אחת מהן או שתים ואינו יודע כולן לענין זה יש חילוק בין ר"ה לכל השנה דבר"ה מעכב ולא יאמר אפילו מה שיודע ובכל השנה יאמר מה שיודע אבל לענין סידור הברכות אף בכל השנה מעכב עכ"ד

) - וא"כ הכא נמי אם דע"י שלא הזכיר בתחלה הוי כמו שלא פתח בה בברכה א"כ חסרין ג' ברכות הראשונות ומעכב גם ברכת יו"ט ואין לך שינוי מטבע יותר מזה - אלא ודאי מוכח מכ"ז דבמה שלא זכר בתחלה אם זכר בסוף לא נגרע תחלת הברכה ובעת שזכר לבסוף איגלאי למפרע דעלה הי' קאי תחלת הברכה וע"כ שפיר יוצא ביו"ט בחתם לבסוף וא"כ כ"כ בנ"ד גבי ברכת מע"ש כיון דבסוף חתם בשתיהן איגלאי למפרע דתחלת הברכה גם עלה הי' קאי וא"כ שפיר יוצא בברכה זו משום שתיהן כן נר"ל בפשיטות

- איברא דיש להעיר ע"ז לכאורה מסי' נ"ט דמבואר שם דאם אמר אשר בדברו מעריב ערבים ולא אמר יוצר אור לא יצא וכ' שם המג"א דמיירי אף באם סיים כדינו יוצר המאורות אפ"ה אינו יוצא בזה והטעם כיון דתחלתו ואמצע הי' שלא כדין לא יצא ול"ד להא דסי' ר"ט דאם סיים כדין יצא התם מטבע קצר היא אבל הכא תיקנו ממטבע ארוך והיא שינה ממטבע שטבעו החכמים עכ"ד - וכתב שם הלבוש"ר בביאר דברי המג"א בזה"ל היינו לקח כוס שכר בידו ואמר בא"ה כו' בפה"ג ותוך כ"ד אמר שהנ"ב דיצא אע"ג דל"ה רק החתימה לבד כראוי ותי' דהכא אם לא הי' רק הסיום לבד כראוי הרי שינה ממטבע שטבעו החכמים דהמטבע הוא ארוך הייני פתיחה וחתימה והוא קצרו שלא אמר רק החתימה לבד עיי"ש בבלבוש"ר

- הנה מדברי הלבוש"ר משמע לכאורה כדברי הרב ז"ל הנ"ל דבזה שלא אמר בתחלה כראוי הוי כמו