משנה שכיר חלק א פז

ובזה אצא ואומר שלו' כ"ד ידידו דו"ש ושלום תורתו ע"ע

- פק"ק בוסערמין יצ"ו תרס"ו לפ"ק

ה"ק יזכר שלמה טייכטהאל

סימן כ"ט

שוכ"ט סלה למר גיסי הגאון צדיק תמים במעשיו איש אמונים לה' ולתורתו ויראתו קודמת לחכמתו כו' כקש"ת מו"ה בן ציון סניידערס שליט"א אבדק"ק ראאב יצ"ו

הואיל ונתאחר מכתבי אזכיר בשולי המכתב בנידון שנתוכחנו אשתקד בעת היותי בביתו בענין אם יש לאכול בשר לאחר סעודת חלב בלי הפסק ברכת המזון כי אני אסרתי לזוגתי הרבנית תחי' ומר גיסי נ"י הראה לי במג"א סי' תצ"ד דשרי, ואני אמרתי כי במקור הדין בה' בשר בחלב משמע דאסור וכעת מצאתי בספר הקדוש באר מים חיים על התורה רה להגה"ק בעל סידורו של שבת ז"ל בפ' וירא בפסוק ויקח חמאה וחלב שכ' ג"כ לאסור וכתב דכן הוא ההלכה ברורה ובמג"א שם ה' שבועות הוא ט"ס ועיי"ש - והנאני מאד שזכיתי לכוון לדעתו הגדולה - וכן מצאתי בפרמ"ג סימן פ"ט שפ"ד סק"ו

- אולם קשה לי מאד ממג"א סי' קצ"ו גבי ברכת הזימון דמשמע משם דשפיר יכול לאכול עמהם מי שאוכל חלב עם שנים שאכלו בשר אף בלי ברכת המזון דאל"כ מ"ש מגבינה קשה ועיי"ש - א"כ משמע מדברי המג"א דכאן שלא כדברי הבאמ"ח ופרמ"ג הנ"ל וצ"ע - שוב עיינתי בספר דרכי תשובה סי' פ"ט וראיתי שגם היא הרגיש בדברי הבאמ"ח הנ"ל והביא ג"כ מדברי כנה"ג כדבריו - אולם קשה לי עליהם מדברי המג"א דסי' קצ"ו הנ"ל דמוכח שלא כדבריהם וצ"ע - ס

) ופלא על הגאון הצדיק בעל דר"ת ז"ל דכל רז לא אניס לי' שלא הזכיר כלל מדברי המג"א הנ"ל

- ואם יש אתך דבר מה בזה תאבה נא להודיעני

כ"ד גיסך הדבוק באהבתך כל הימים והדו"ש וש"ת נס"ו

פ"ק פישטיאן תרפ"ב לפ"ק יצ"ו

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן ל

בעזה"י ג' נשא מ"ד למב"י סתר"י לפ"ק בוסערמין יצ"ו

כבוד אהוב נפשי האברך המופלג בחריפות ובקיאות צדיק תמים ויראת השם חופף עליו כל היום כש"ת מו"ה אליעזר גרינפעלד נ"י אבן יקר בעיר קאלוב יע"א מגדולי תלמידיו של אדמ"ו מאונסדארף ז"ל

(א) ע"ד שהעיד על דברי אדונינו המג"א בסי' ר' ס"ק ב' שכתב דמדברי רש"י ברכות דף נו"ן ע"ב בד"ה ולא אמרן שכתב שם וז"ל חבורות שפירשו אלו מהן ואזמין עלייהו דהני כגון אם היו ד' בכל חבורא ולשאר בכל אחד כדי זימון והפורשים הללו היו צריכין לצאת לשוק קודם שגמרו החברים את סעודתן עכ"ל רש"י ז"ל - ומדברים אלו דייק המג"א דלמה לי' לרש"י להאריך ולומר למה יצאו ועל מה יצאו מה נפ"מ לדידן לאיזה ענין יצאו ע"כ שפט מזה המג"א דרש"י סובר כשי' רב האי גאון דטרם שגמרו השנים סעודתן אינו חל חובת הזימון ומותר לשלישי לברך ולצאת לעצמו וע"כ כתב רש"י דהיו צריכין לצאת כדי להודיעני שהם בהיתר יצאו עכ"ד המג"א - וע"ז תמה מעלתו נ"י אם כן הוא כדברי המג"א בדעת רש"י דהשלשה אלו נפרדו מחבורותיהן בהיתר בעת שלא הי' חל עליהן חובת זימון א"כ למה אינן רשאין לחלק בעת שנתועדו יחדיו אלו השלשה הלא מאין יבא להם תורת זימון כיון דממקום שבאו ליכא לחייבם בזימון ושם באותה מקום שנתועדו לא אכלו כלום כמו שביאר רש"י ז"ל בהדיא וע"כ דברי המג"א נפלאו בעיניו ע"כ קו' בקצרה

- ולי א"ש מאד בעזה"י ולק"מ דהנה באמת כבר הקשה הב"ח בסי' ר' על שי' רה"ג הנ"ל מהא דקיי"ל ג' שישבו לאכול וברכו ברכת המוציא ועדיין לא אכלו שיעור ברכה אין רשאין לחלק וכן כתב רב האי גאון בעצמו וזה לכאורה סתירה למה שכתב דאין חובת הזימון חל עד גמר הסעודה - וכתב הב"ח לתרץ דבאמת חובת הזימון אינו חל רק בשעת גמר הסעודה אמנם בעת הזאת בא החיוב זימון למפרע מכח מה שהתחילו לאכול ביחד אף דאח"כ נתפרדו ובטל צירופם מ"מ נמשך חיובם מלמפרע וזה דוקא באופן דלא יצאו לחוץ ולא בטלו את קבועתן במקום הראשון והיו יחד בעת גמר סעודתן ורק צירופם בטל היינו שהפך כל אחד פניו וסעד לעצמו אז אינן רשאין לחלק אבל אם יצא לחוד באמצע הסעודה ולא הי' שם בעת גמר הסעודה בודאי לא חלה עליו כלל תורת זימון עכתו"ד הב"ח מובא בקצרה במג"א עיי"ש

- והנה הב"י בסי' קצ"ג הקשה אהא דאמר בגמרא דהמתני' דאמר שלשה שאכלו כאחת אינן רשאין לחלק קמ"ל באופן שבאו ג' מג' חבורות ואתי לאשמיענן דגם הן אינן רשאין לחלק - הקשה הב"י ע"ז הלא זימון ליכא רק על פת ופת צריכה ברכה במקומה - ותי' דמיירי דהג' חבורות היו בבית אחד ורק אכלו בזויות שונות ובא מהם ג' ונתקבצו יחד ושפיר הוי ברכה במקומה כיון דמיירי בבית אחד דל"ה שינוי מקום עיי"ש בב"י - והשתא לדברי הב"י דמיירי שהיו בבית אחד ולא יצאו לחוץ ממילא דל"ק כלל קושייתו כמובן דהא כבר הבאתי בשם הב"ח למעלה דהיכא דנשארו בבית אף דבטל צירופים מ"מ נמשך חיובם בגמר סעודה למפרע על ישובם יחד וע"כ אינן רשאין לחלק וא"כ סרה תמיהתו מאין נמשך חיובם כיון דלא יצאו לחוץ וכדברי הב"י הנ"ל דמוקי כל דין זה באופן זה וא"ש

- גם לתי' הב' של הב"י א"ש בפשיטות טפי שכתב דבאמת חלה עליהם חובת הזימון מכח מה