משנה שכיר חלק א פא

- ואם כי להלכה אני על משמרתי אעומדה שאין תקנה לזה וכאשר מצאתי כן בס' ישועות חיים בראש הספר שהביא דברי המחברים הנ"ל ומסיק דלהלכה אין לזוז מדעת הש"ך ופרמ"ג בהפסד מועט כזה. ויותר מצאתי בהגהות חכמת שלמה להגאון מהרש"ק ז"ל שהביא ג"כ דברי היד אפרים הנ"ל והשיג עליו וכתב כיון דחלפים חשובים טככשא"מ תו ל"מ מליחה שנית והנאני שזכיתי לכוון לדעתו הגדולה - עכ"ז מאן דפסק כדברי הגאונים הנ"ל לא מזניחין אותו ויש לו על מה לסמוך - והודעתיו דברים הללו שיהי' לו למוסר השכל ולתוכחה מגולה שאין לבעל הבית לחפש אחר בדקי הרב כי דעת בע"ב לחוד ודעת ת"ח לחוד כמבואר בסמ"ע חו"מ וגברא רבה אמר מילתא כו' ומצאתי בסוף ספר פתחי שערים לגאון א' מרוסיא מדורות הגאונים. רעק"א וח"ס זי"ע שהעתיק צוואת חותנו הגאון הקדוש ר' אפרים שהי' אבדק"ק קאויל מהקדושים של דור הנ"ל שכתב שם בזה"ל ואתם בניי הזהרו והזהרו בכבוד איש ואיש בפרט בכבוד מורה הוראה יהי' מי שיהי' אף אם היא מך מערככם וזכרו בודוי ע"ח שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים סתם ולא פירש מי הוא ומה הוא ערכו כשהקים ה' אותו לרועה כמאמחז"ל ואפילו כו' צריכים לנהוג בו כבוד ובזכות זה כו' עיי"ש בצוואה הנפלאה ותתלהב לבך ביראת שמים ושם באות כ"ט הזהיר עוד הפעם בניי הוו זהירין מגחלתן של ת"ח וכל אשר מקפיד ת"ח וצדיק כו' עיי"ש - ובעוה"ר הרבה והרבה נכשלין בזה וה' ירחם על קרן התורה בב"א - נו

) נאם ידידו המדבר מעומק הלב והמבקש טובתו כל הימים ויתברך ממעון הברכות בשובע שמחות נס"ו

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן כ"ז

אל גאון ישראל וקדושו רכבו ופרשו אור ישראל ושמשו אדמ"ו הגאון הגדול בו"ק וחו"פ כו' כק"ש מרן ר' משה גרינוואלד אבדק"ק חוסט והגליל יצ"ו

אחרי תת שלו' כמשפט תלמוד לרב הרהבתי בנפשי עוז לגשת מול כבוד אדמ"ו לשאול פיו הטהור בנידון הכשר מקוה ע"י חלב או שאר משקין שיורה לי דעה דעת תורה בזה להלכה ולמעשה, אמת שכבר נהוג עלמא קולא בדבר ועמא דבר להכשיר מקוה ע"י משקין - אמנם שמעתי ממגידי אמת שכבוד מרן רבן שכבה"נ בעל ד"ח זלה"ה זי"ע לא אבה בהכשר כזה רק צוה להביא עפר וחול לתוך המקוה עדי יהי' המקוה יבשה וטעמו ונימוקו לא אתפרש לי גם שמעתי שכעת נפלה מחלוקה גדולה בענין בין חכמי גאליציען - נז

) והנה אשתקד עבר עלינו דרך פה רב אחד מפולין ושאלתיו על זה והשיבני שאמת היא מה ששמעתי שמרן מצאנז ז"ל מיאן להכשיר מקוה ע"י משקין רק טעמו לא הוי בידו להודיעני בבירור ההוא אמר שאולי הי' טעמו לחוש לדעת המרדכי בשבועות דסובר דאף במעיין פוסל ג"ל מ"ש ושמא מקואות שלנו מעיינות המה וכדעת המהרי"ק מובא בש"ך רס"י ר"א וכן הוא דעת השלטה"ג בשבועות וגבי מעיין לא מהני כלל שינוי מראה דבמעיין אינן פועל כלום בזה כמבואר בש"ע עכתו"ד הרב הנ"ל

- ולבי אומר לי שאי אפשר כלל שזה יהי' הסיבה מה שהניע את לב מרן ז"ל שלא להכשיר ע"י משקין משום שדברים אלו מופרכים מאד ואין להם שחר כי מה אנו רוצים לשנות מראיתו לא את ג' לוגין שנפלו במקוה והני ג"ל לאו דין מעיין עליהם דמזה הטעם סובר המרדכי דפוסל אף במעיין משום דאינן נעשין מעיין דאילו הי' עליהן דין מעיין שוב ליה פסלו כלל ומזה הטעם באמת רוב פוסקים אינן סוברין שיטת המרדכי בזה משום דהם סוברים דג"ל שאובין שנפלו במעיין דין מעיין עליהם וכפשטא דלישנא דמתני' בפ"א דמקואות גבי למעלה מהן מי מעיין ועיי"ש וכיון דלדעת המרדכי אינן נעשין מעיין רק עדיין הם מ"ש א"כ למה לא יהני בהם שינוי מראה אלא ודאי דלא זה הי' הטעם של מרן בעל ד"ח זלה"ה זי"ע - נח

) ותרתי בלבי דאפשר הי' טעמו לחוש לדברי הריטב"א בפ"א דמכות דף די דפוסק כרבי חייא שם דבשיעורא לחוד פוסל אם הי' שלשה לוגין מים שאובים אף דנפלו אח"כ לתוכן יין ונשתנה מראיתו למראה יין אפ"ה כיון דאיכא שיעורא פוסל את המקוה וא"כ לשיטת הריטב"א פשיטא דלא מהני הכשר זה דשינוי מראה - והנה אף דלא קיי"ל כהריטב"א דהא הב"י לא הביאו לא בספרו הארוך ולא בשלחן הערוך גם מרן בעל המפה לא הזכירו כלל ודאי משום דלא היו חשו לדבריו מ"מ לכתחלה לא הי' רוצה מרן בעל ד"ח ז"ל לעשות מעשה נגד הריטב"א ובפרט שהריטב"א שם הביא דעת כמה גדולים דסברי כוותי' וע"כ בחומר ענין כזה שבו תלוי טהרת כל ישראל שפיר צריכין אנו לחוש לרב גדול כמותו - ובאמת גדלה תמיהתי עד להפליא על העולם שהקילו בזה דלמה להו לעשות בתחלה מקוה שיהי' פסול לדעת הריטב"א ודעמי' - ואולי אפשר לזכותן דסמכו על דברי השלטי גבורים בפרק המוכר את הבית שהאריך שם בענין זה וכתב דדבר קשה הוא שיפסול המקוה ע"י חזרת ג' לוגין מים שאובין בעת שאיבת המקוה דהרבה תנאים התנו בו דצריך שיהי' דוקא מג' כלים ולא יותר גם צריך שיפול מהשני בעוד נפילת הראשון וזה דבר רחוק מאד ועיי"ש וא"כ אפשר משום דבלאו"ה הוא חשש רחוק משו"ה הקילו לעשות אף שלא כדעת הביטב"א - והנה כעת מצאתי בתשובת ד"ח ח"ב סי' צ"א שרמז באמצע דבריו להכשיר ע"י חול ועפר וכמו שהבאתי בשמו אמנם טעמו ונימוקו לא הבנתי מדבריו כי דבריו שם נאמרים ברמיזא להרב השואל עכ"פ נודעתי מזה בבירור כי יפה שמעתי והאמת הוא כן שלא הי' דעתו נוחא להכשיר באופן אחר

- והנה הלום ראיתי בתשובת דבר משה להגאון מהארעדענקע חלק ראשון סי' ע"ז (נכד ותלמיד מרן בעל חוו"ד ז"ל) שהאריך הרבה בדבר הכשר מקוה ע"י משקין ודעתו ג"כ דלא מהני מב' טעמים חדא דלא מצינו היתר זה דשינוי מראה רק לענין שאם נשתנו מראיתו אינו נפסל, אח"כ ע"י ג"ל מ"ש אבל זאת לא מצינו דאף אם כבר נפסלה