עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמשנה שכיר חלק א

משנה שכיר חלק א פ

Mishne Sachir part 1 80 · משנה שכיר חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

י"ד ועש"ק אז קורין אתמול שהוא י"ג ואם חל ביום ש"ק אז ביום ב' שהוא יוהכ"נ הוא שיתסר אבל שיבסר לא משכחת כלל וא"כ מאי פריך הש"ס משיבסר ע"כ קושייתך והיא באמת פליאה עצומה וכתבת שאין בידיך שום מפורש על מס' זו לעיין אולי כבר דברו בזה - ולפום ריהטא לא מצאתי מענה אך אחר העיון קצת ראיתי כי אחרי המחילה מכבוד תורתך הרמה אצלי מאד לק"מ והקו' מעיקרא ליתא לפע"ד - מפני שנראה לי דעד כאן לא פשיטא לן דבי"ג קורין משים דזמן קהלה לכל ולא צריך לרבי' אלא דוקא אי אמרינן דאלו שני ימים שראו אנשי כנה"ג להוסיף. על י"ד וט"ו הנאמר במגילה בהדיא מקדמין אותן לפני הי"ד וט"ו אז שפיר אמרה הגמרא דלי"ג לא צריך קרא דפשיטא דקורין בה כיון דאף קודם לה יש לקרות ממילא דהסברא נותנת דבי"ג שהוא זמן קהלה לכל ודאי קורין ולא צריך קרא לרבוי ע"כ מקמינן לקרא על י"א - משא"כ אי אמרינן דהני שני ימים הם ניתנו אחר הי"ד וט"ו ולא מקדימין אותם ורק מאחרין אותם א"כ אז נפלה הסברא לקרות בי"ג כיון דהוא קודם י"ד וט"ו ואנן רוצים לאחר אותם ולא להקדים והרי כמה דברים איכא שמאחרין ולא מקדימין כמבואר לקמן ד"ז ודוקא אז כשמקדים לא צריך קרא על י"ג כנ"ל דכיון דאף קודם י"ג קורין כש"כ י"ג שיש בה סברא עדיפא אבל אי מאחרין אז ליכא סברא כלל וממילא דיהי' באמת אסור לקרות בי"ג אם יהי' מאחרין כן נראה לפע"ד לומר בזה נה) וא"כ ממילא דא"ש ולק"מ קושייתך דכיון דאין קורין בי"ג א"כ אם חל י"ד ביום ועש"ק אז יקראו ביום ב' הבא שהוא שיבסר וא"כ שפיר משכחת לקרות בשיבסר ושפיר פריך הגמרא וא"ש ולק"מ - כ"ז עניתי ואמרתי תיכף עת רואי קושייתך אחר העיון קצת טרם עיוני בספרים ואחרי רואי ראיתי שבספר טורי אבן עמד בקושייתך והעלה באמת בתירוץ הקושיא כמו שכתבתי אני דבאופן דאי נימא שיתסר ושיסבר באמת לא היו קורין בי"ג עיי"ש שהכריח לומר כן מכח קושייתך והנאני מאד בכפלים תחלה מה שראיתי שזכית לכוון בקושייתך לדעת הגאון הנ"ל והשני מה שזכיתי ג"כ להיות בן גילו בתירוץ הקושיא עכ"פ הלכנו ת"ל בדרך האמת

- אמנם אחר שדקדקתי בה יותר שובי ונחמתי שאין מזה ראי' כלל לומר כנ"ל משום דלכאורה יוקשה על המשנה גופא דקתני חל להיות י"ד בשני כפרים ועיירות בו ביום - וקשה למה כפרים בו ביום למה לא יהיו קורין ביים א' שהוא י"ג ומה גם לפי הטעם הנאמר בגמרא כדי שיספקו מזון לאחיהם שבכרכים ופרש"י שיהיו פנוים ביום פורים וא"כ שפיר קשה למה לא יקראו בי"ג - וכן בחל להיות ביום רביעי למה לא יהיו קורין בי"ג - אך היא באמת קושיית הפר"ח בסי' תרפ"ו והוא הקשה רק על רביעי למה קורין ביום ב' ולא בג' שהוא י"ג עיי"ש - אמנם לפע"ד יש להקשות כן גם על חל ביום ב' וה' דקורין בו ביום למה לא יהיו קורין בי"ג

- אולם יפה השיב הקרבן נתנאל רפ"ק באות ב' וז"ל דבאמת אם רצו לקרות בי"ג הרשות בידם אך החכמים הקילו על בני הכפרים להקדימן על יום הכניסה מפני שמספקין מים ומזון וטובה להם שיהיו פנוים ביום י"ג למכור צורכי הסעודה על שמחת פורים עכ"ל הקרבן נתנאל

- ובזה יתורץ נמי קושייתי למה כשחל י"ד ביום ב' או ה' כפרים קורין בו ביום למה לא יקראו בי"ג ועתה לכאורה נראה עוד לחזק קושייתי הלז דהא הגמרא הקשה לקמן כיון דתקנתא דכרכים היא כדי שיהיו פנוים לספק להם לשמחת פורים יקראו ביום הכניסה שלפני' דהוי אחר עשר ומתרץ הש"ס דמיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן - והשתא דביום י"ג קורין אכתי קשה למה לא יקראו בי"ג - אך לפ"ד הקרבן נתנאל הנ"ל א"ש דיותר תקנתא דכרכים הוא שלא יקראו בי"ג דאז הזמן יותר עדיף לזה לספק מזון כדי שיהי' מוכן מיד על פורים וכשיבא פורים יהי' הכל מוכן ומזומן מאתמול וא"ש מא"ד בס"ד - ויהי' מזה ראי' גדולה לדברי רבינו המג"א שכתב דמה שהמהרי"ל לא הי' מגיד השיעור מיירי דוקא בערב פורים דאז הוי זמן ההכנה אבל בפורים שפיר הי' מגיד דכבר הכל מוכן מאתמול ומזה איכא ג"כ ראי' לסברת הק"נ הנ"ל דיותר עדיף לקרות בי"ד מי"ג מטעם זה ודו"ק - וכיון שכן גם דברי הטורי אבן אינם מוכרחין לומר דאם נימא שיתסר ושיבסר אסור לקרות בי"ג דאל"כ לא משכחת שיבסר ז"א דשפיר משכחת שיבסר באופן דאם לא רצו לקרות בי"ג הרשות בידן כנ"ל ואז יקראו בב' שהוא שיבסר וא"ש ולק"מ ודו"ק - ודע דבהגהות חשק שלמה כתב דנעלם מהפר"ח והקרבן נתנאל דברי המדרש תנחומא פרשת בראשית ועיי"ש - ולפע"ד דשי' הגמרא ע"כ לא אזיל בהאי שיטתא דמדרש דאל"כ איך שייך לפרוך ואימא שיתסר ושיבסר עיי"ש ותבין א"כ לפי"ז א"ש דבריהם ועיין שם במפורש ענף עץ אבות ודוק

- ובזה אצא בקידה כלפי כבודך הרמה אלי בנך לנצח המעתיר בעד אריכות ימיך ושנותיך בטוב ובנעימים

- ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן כ"ו

שוכ"ט וי"ר לכבוד ידידי הרבני המופלג הירא דבר ה' כש"ת מו"ה אברהם וואלדמאן נ"י בק"ק טיסא ליק וכעת אחד מנטורי קרתא ומהקצינים דק"ק דעברעצין יצ"ו

ידידי נ"י מצאתי עצמי מחיוב להודיעו קושט דברי אמת בנידון השאלה ששאלני במלח רגלי בהמה בלי חיתוך ראש הטלפים שהורה הרב המורה דקהלתכם נ"י דיש להן תקנה לחתכן ולחזור ולמולחן וכמ"ע נ"י התפלא על הוראה כזו, ולפום ריהטא גם לי הי' לפלא - אמנם האיר ה' עיני ומצאתי כי הוראתו של הרב הגדול הנ"ל בקדושה ויסודתו בהררי קדש היד אפרים בסי' ע"א מביא תקנה זו בשם תורת חסד וכן בספר זכור לאברהם וכן בספר עקרי הד"ט הזכירו זאת התקנה ובאמת גם ממני נעלמו אז בדברי עמו דברים הללו וכאשר אמרתי לו כי לפע"ד לא אדע כלל אם יש תקנה לזה כיון דהוי כנמלח בכשא"מ ובזה ל"מ מליחה שנית כמבואר בש"ך בסי' ס"ט ס"ק ח' וסי' ע' ס"ק מ"ז - והלום ראיתי כי הדברים מבוארים בספרים הנ"ל