משנה שכיר חלק א עט

תקנת קרבן וא"ש בישוב הדברים בעזה"י

- עוד אחת יש לי לומר מה שיש לכאורה להקשות על דברינו שכתבנו בטעם רבה דמתיר לשחוט השמינה דהוא משים דהכחושה פסולה משום הקריבהו וכבר הבאתי דגם הגאון בעל תשובות יד יצחק כתב כן בשתי מקומות בספרו ח"א סי' רנ"ח וח"ב סי' ק"ב - א"כ למה אמרו שם שחט שמינה ואח"כ שחט כחושה חייב שחט כחושה ואח"כ שחט שמינה פטר כו' והלא לדברינו כיון דיש שמינה הכחושה פסולה להקרבה א"כ גם בשחט כחושה תחלה הי' צריך להיות חייב מפני דלא היתה ראוי' כלל לשחוט ולא שחט בהיתר והיא לכאורה קושיא גדולה על דברינו אבל י"ל עפי"מ דקיי"ל דהיכא. דלא שב מידיעתו פטור מקרבן א"כ י"ל דעל כן היכא דשחט כחושה תחלה היא פטור מקרבן אף דלא נתנה שבת לדחות אצלה נגד השמינה - משום כיון דאם נמצא השמינה כחושה בבני מעים אז ליכא פסול בכחושה דמעיקרא כמבואר שם בסוגיא א"כ ל"ה שב מידיעתו דאף דידע דהכחושה אסורה לישחוט מ"מ אילו ידע דהשני' ג"כ יהי' כחושה ממילא ל"ה שב מידיעתו ע"כ היא פטור אם שחט כחושה בראשונה ועיי"ש בתוס' ד"ה נתכפרה בשני' ואעפי"כ שרי לשחוט השמינה לכתחלה כיון דאם לא יהי' כחוש אז פסול הראשונה ומשום חשש פסול שרי לשחוט השני' אבל שב מידיעתו ל"ה אולי יהי' כשר, ע"כ היא פטור אבל אם שחט תחלה השמינה ממ"נ לא צריך להשני' ע"כ ממ"נ הוא חייב וא"ש ודו"ק - וכעת נחזור לראשונות מאחר שבארתי הטעם דאומרים הבא שמינה לכתחלה לא משום הדור מצוה היא רק משום גזרה כמו שכתבתי באופן א' או מטעם חשש פסול דוהקריבהו שכתבתי באופן הב' א"כ לא מוכח כלל ראיית הח"צ והשאג"א דיהי' רשאי משום הדור מצוה לחלל שבת דהתם טעמא אחרינא איכא בי' - וכן ראיתי בברכי יוסף סי' ט"ו שכתבו דרייאת הח"צ יש לדחות ולא כתב במה ורק כתב דבמקום אחר כתבו ואין ספריו בידי לראות במה דחה אותו ואולי כיון לדברינו וכן הגאון בעל יד יצחק הנ"ל דחה בהנ"ל ראייתו - ועתה אוסיף עפי"ד ליק ומהר"מ אלשקר שהבאתי למעלה דשבת הותרה אצל קרבנות וכחול דמיא א"כ כיון דשבת כחול דמיא אצל קרבנות מהיכי תיתי לא נעשה דבר משום הדור מצוה והא לא דמיא אלא כעושה בחול דליכא בי' מידי - ואח"כ בא לידי בשאלה שו"ת שואל ומשיב מהד"ג ומצאתי בסי' כ"ט שדחה ג"כ בזה דברי הח"צ והשאג"א מדברי התשב"ץ הנ"ל ולא הזכיר שכן ג"כ מבואר בתשובת מהר"מ אלשקר והנאני שכונתי לדעתו הגדולה וממילא דשם במנחות איכא טעמא אחרינא דשרי לעשות כן אין ללמוד לנדון שאלתינו דיהי' רשאי ליטול המזוזות הראשונות כדי לקבוע תחתיהן יותר מהודרות וא"כ ספיקתי במקומה עומדת אך עיין בברכי יוסף סי' הנ"ל שהאריך בזה הענין ומשם תלמד לכאן ודו"ק

- ואגב אכתוב עוד מה שראיתי דבר תמוה כספר חק נתן מנחות דף מ"ח דדוקא עמוד וחטא בשביל שתזכה במעשה אמרינן הייני לקיים מצות עשה אבל בשביל שתזכה למנוע מן החטא לא אמרינן והגאון ר' מרדכי זאב ז"ל בספרו מאמר מרדכי בסי' ק' מביאו להלכה ולי הדבר מאד לפלא הלא אדרבא זכות יותר גדול היא במניעת הל"ת שהוא בקי"ע ר"ל העבירה הוא בקו"ע משא"כ העבירה דעשה היא בשוא"ת נד) ואולי לא אמר הח"נ דבריו רק גבי התירו לו לרדותו דגם הל"ת הוא בשוא"ת - וא"כ ליכא ראי' לנידון מפרשי הים שם בסי' ק"י דמיירי מל"ת שהוא בקו"ע ועיי"ש ודו"ק

- ועוד אציע קושיא בהאי ענינא במתני' דבכורות מובא בפסחים דף י"א בכור שאחזו דם החכמים אוסרים להקיז וכן הלכה משום דאדם בהיל על ממונו ואי שרית להקיז יעשה מום עיי"ש - וקשה לי מה בכך שיעשה מום ואדרבא למא לא מתירין לו זאת למה לא אמרינן עמוד וחטא בבכור כדי שתזכה בבכור כמו שהתירו שם במנחות לעבור על איסור לאו משום הפס"ק א"כ למה לא התירו גם כאן משום הפס"ק וצ"ע - אם לא נימא כשי' התוס' דלא אמרינן זאת רק אחר שחוטה ולא מחיים אבל כבר ביארתי בפנים דדברי תוס' לאו גזה"כ היא והיא מילתא דמסתבר דדוקא היכא דאיכא תקנה לא התירו מחיים אבל היכא דליכא תקנה התירו גם מחיים משום הפס"ק א"כ גם כאן דאם לא יתירו לו ילך לאיבוד שפיר קשה וצע"ג בעיני נא להאיר עיני בזה ובזה אשום קנצי למילין ואבקש פני מרן שליט"א שיאבה ליקח לו מועד לישפוט מישרים בדברי שערכתי על שלחנו הטהור ויורני דרך תשובה כי כמה נפשי לדבריו הקדושים ורצוני להתבסם באור תורתו

- הלא כה דברי אדם מועט לעולם הכותב וחותם במחוי קידה כלפי מרן שליט"א והמברכו שעוד ינוב בשיבה טובה לתפארת ישראל ועיניו תחז במהרה בבנין אריאל המקוה בראש ההרים ובקיבוץ ישראל הנפזרים אכי"ר

עבדו המתאבק בעפר רגליו הטהורים

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן כ"ה

בחדש אדר שלמא אשדר לפרי עץ הדר כבוד אדוני אבי מורי אלוף נעורי רבי המובהק הגדול בתורה וביראה ותיק וחסיד צדיק במעשיו איש חמודות פאר המדות כש"ת מו"ה יצחק טייכטהאל שליט"א יושב בשבת החכמני בק"ק האלאס בארץ הגר יע"א עוד ינוב בשיבה בנחת ושובה ויזכה לראות זו ביאה וזו שובה לציון וירושלים בב"א

אהובי א"א עטרת ראשי נרך יאיר לנצח אותיותיך שמחוני להשמיעני כל טוב כן יוסיף ה' חיים ושלום לך ולכל הנלוים עליך מעתה ועד עולם א"ס - וע"ד הקושיא שהצעת לפני בריש מס' מגילה דפריך הגמרא ואימא שיתסר ושיבסר וע"ז הקשית איך פריך הש"ס משיבסר הא לא משכחת כלל שיקראו בו ביום בשום פעם למשל אם חל י"ד ביום א' א"כ הוי י"ב שהוא ט"ו יוהכ"נ ויקראו ג"כ בט"ו מה תאמר שידחו ליום ה' אז הוי י"ח ואם חל י"ד ביום כ' אז קוראים בו ביום ואם חל י"ד ביום ג' אז קוראין ביום אתמול שהוא י"ג ואם חל