משנה שכיר חלק א עג

לכתחלה אף דבדיעבד מהני מעשיו שליח לא מצי לעשות מח) וכן כתב לי באמת הגאון בעל יד יצחק מטאלטשיוע ז"ל בתשובה א' אחר שהצעתי לפניו קו' על המח"א הנ"ל מדברי המהרש"ל ומש"ס בבק"י הנ"ל וכ' בזה"ל אבל במינוי השליחות צריך שיהי' מצי עביד השתא בשעה שמשוי שליח וכן משמע לשון הש"ס נזיר י"ב כי משוי שליח במילתא דקיימא קמי' כ"ו ולכן כיון דלכתחלה לא מצי עבוד לא משוי שליח דהא רצינו להשוות השליח על לכתחלה וזאת איהו לא מצי עביד עכ"ל

- אולם יש לדחות הני קושיות מש"ס דב"ק הנ"ל עפי"ד הנו"ב מהד"ת חלק אה"ע סי' ס"ט דביאר דברי הש"ס שם דהוא מכח דמגרע בזה את זכות הכהנים אחרים עיי"ש ול"ה משום דכ"מ דאיהו ל"מ עביד ל"מ שליח עיי"ש - א"כ לפי"ז יש לקיים תירוצו של הרב ר' צבי הנ"ל - אך באמת פשטא דש"ס הנ"ל אינו מוכח כן וכן הבינו בפשט הגמרא דבב"ק הנ"ל כמה מגדולי קדמונינו עיין מל"מ פ"ב מביאת מקדש ה"ו שהעלה מכח הש"ס הנ"ל דדוקא באיסור דאו' שייך האי כללא דכ"מ דאיהו כו' ולדברי הנו"ב לא הועיל כלום עיי"ש

- ואחזור כעת על חידוש דין הראשון שהעלה דבמצוה ל"ש האי כללא דכ"מ דאיהו ל"מ עביד שליח ל"מ ואוסיף עוד ראי' דגם במצוה שייך זאת מש"ס דנדרים וקידושין דאמר ר"ה הני כהני שליחא דרחמנא נינהו דאס"ד שליחא דידן מי איכא כא מידי דאנן לא עבדינן ושליח משוינן והא שם מצוה הוא וגם בלא מצוה הם משותפים בקרבנות צבור וכנ"ל אפ"ה שייך גבייהו האי כללא א"כ מוכח בהדיא שלא כדברי הרב הנ"ל ודו"ק (ובאמת נפלא מאד בעיני על מרן הנו"ב הנ"ל שכ' בביאור דברי הש"ס דבב"ק הנ"ל לתלמידו הגאון מו"ה דוד דייטש ז"ל שהקשה על סברת רבו שהעלה דהאי כללא דכ"מ דאיהו ל"מ עביד קאי על השליח היינו שהשליח יהי' מצי עביד השתא ועיי"ש והקשה לו מש"ס דב"ק הנ"ל ותי' לי' רבו דשם ענין אחר הוא עיי"ש איך לא זכר השר דבדברי ר"ה הנ"ל ע"כ אין הפשט בהאי כללא כמו שאמר הוא וצ"ע

) - ובעיקר קו' הג' מהר"מ בנעט ז"ל וספר משנה לחם הנ"ל עיין במהר"מ שיק אה"ע סי' קכ"ט וביו"ד סי' ר"ב שהעלה בזה דבר נכון ואמת דדוקא באם לא מצי עביד מצד הענין עצמו אז לא משוי שליח אבל אם הוא שייך באותה דבר ומצי עביד רק עתה דבר אחר גורם לו שלא מצי עביד לא איכפת כלל וכ' שיש מקום לסברא זו בש"ס קידושין הנ"ל עיי"ש אלא שהקשה לעצמו מש"ס דבב"ק הנ"ל ע"כ הניח סברא הנ"ל בצ"ע - אך לפי דברי הנו"ב הנ"ל שכתב דשאני התם דמגרע בזה כח כהנים אחרים ע"כ לא משוי שליח א"כ לק"מ על סברת מרן מהר"מ שיק ודבריו כראוי מוצקים והוא ענין אמת ומקצוע גדול בענין זה וממילא דלפי"ז ל"ק כלל קו' מהר"מ בנעט ז"ל ודו"ק

- ועתה אדון ביחוד מה שהביא לנו הכותב הנ"ל בשם הגאון האדיר ר' מאיר דן נ"י בעהמ"ס היקר והנחמד כלי חמדה דהעלה דבמצוה הוי תמיד כאית לי' שותפות בגוה מכח הערבות ובאמת כבר הבאתי למעלה דמרן הפלא"ה קדמו בסברא זו בספרו פנים יפות פ' אמר - ולולי דמסתפינא מרבות' הנ"ל הי' נראה לומר שלא כדבריהם והוא דבמצוה ל"ש לומר כלל האי מילתא דאית לי' שותפות מט) בגוה וטעמו של דבר נראה לי בס"ד דבאמת הא דמהני שותפות לשליחות אף להס"ד דליתא לדין שליחות כלל הוי הסברא כיון דאית לי' שותפות בגוה ומהני מעשיו עכ"פ מה שנוגע לחלקו ע"כ מהני נמי לחברו מגו דזכי לנפשי זכי נמי לחברו עיין ב"מ דף ח' - וכבר העלה הקצות החושן בסי' שמ"ח דמגו דזכי לנפשי ל"ש רק בדבר קנין שרוצים לקנות ולזכות בו אמרינן מגו דזכי לנפשי וקנה לו לעצמו זכה נמי לחברו וחברו נמי קנה את הקנין אבל בדבר שאין תלוי בקנין רק בעשיית מעשה לחוד לא שייך סברא זאת דנימא דבמה שעשה העושה לעצמו יחשב כאלו עשה המעשה בשביל חברו ועיי"ש שכ' דעל כן אין יכול למשוך חוב על חברו ע"י עשייתו שעשה איזה מעשה עיי"ש - וכמו כן נראה לי לומר נמי גבי מנוה דתלוי ג"כ במעשה שיעשו אותה וימשיך על עצמו בעשי' זו זכות גדול לא שייך סברא הנ"ל וכמו דאינו יכול להמשיך חוב מכח עשייתו כ"כ אינו יכול למשוך עליו זכות המצוה על חברו בעשי' דידי' כיון דתלוי ג"כ במעשה כדכתיב ועשיתם אותם וחברו לא עשה שום מעשה ע"כ לא שייך לומר מגו דזכי לנפשו זכי לחברו וכיון דנפל האי סברא גבי מצות השם כנ"ל א"כ ממילא נפלה ג"כ סברת דאית לי' שותפות בגוה כיון דמעלת השותפות הוי רק מכח מגו הנ"ל וכיון דגבי מצות ל"ש המגו כנ"ל ממילא דלא מהני לן מידי השותפות דאית לי' בגוה והוי כאלו לית כאן שותפות כלל כן נראה לפע"ד היפך דברי הגאונים האדירים הנ"ל - ואל תשיבני מש"ס קידושין דמשני שאני התם דא"ל שותפות בגוה ושם מיירי ממצוה - י"ל דא"ש דשם הוי ג"כ קנין דהא קיי"ל דכ"ז שהפסח חי יכולין למשוך ממנו נמצא בשחיטה זו נגמר הקנין להנימנין עליו ע"כ שפיר שייך בי' סברת א"ל שותפות בגוי' וא"ש וכן הא דקאמר הש"ס אח"ז מהא דויקחו שה דמיירי ג"כ מקנין שפיר שייך זאת אבל במצוה דעלמא דלא נגע כלל לשום קנין נראה לי ברור דלא שייך האי סברא לדברי הקצות הנ"ל ודו"ק

- ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן כ"ד

למי כל חמדת ישראל לראש גולת אריאל ה"נ מרנא ורבנא הרב הרבנים גאון הגאונים שר התורה חד חד בדרא בוצינא קדישא נהורא נפישא דנהיר ומאיר לארץ ולדרים בכל פינה ועברים ה' יחייהו לדור דורים לנזר ופאר ישראל הנפזרים כק"ש מרן ר' שמואל ענגעל שליט"א אבדק"ק ראדאמישלא חונה כעת בעיר ה' קאשויא יצ"ו

אחרי תת שלו' כמשפט ואחרי קידה כלפי מרן הדרגנ"י ארשה לי לבא קדמי' בשאלה הלכה למעשה ואגב אציע חוו"ד הפעוט כמוני נא לעבור בתרי אמרי ויורני דרך תשובה מאהבה ויהלמני צדיק חסד וזה החלי בעזר צורי וגואלי -