משנה שכיר חלק א סו

(ג) הנה דברי המג"א הנ"ל בשם מהרי"ל שכתב דבאופן שאם לא נבנה מתחלה לביהכנ"ס מהני תנאי אפילו בישובן צ"ע לי לפ"ד התוס' במגילה דף כ"ט ע"א שכתבו דמשו"ה לא מהני תנאי בא"י משום דקדושתה לעולם קיימת אבל בחו"ל תפקע קדושתה. והנה המג"א הקשה מהא דאמרו שם במגילה דעתידות בתי כנסיות של חו"ל ליקבע בא"י א"ה גם קדושת ביהכנ"ס של חו"ל לא תפקע ולמה מהני תנאי בחו"ל ותי' המג"א דהיינו דוקא אם הן בישובן אבל אם נחרבו שוב לא ילכו לא"י א"כ שפיר מהני עכתי"ד, והשתא לפי"ז קשה למה יגרע כחן של אותן בתי כנסיות אשר לא נבנו מתחלה לשם ביהכנ"ס כיון דהשתא הן קדוש בקדושת ביהכנ"ס והן בישובן א"כ סופן ליקבע בא"י ויתקיימו בקדושתן קדושת עולם וא"כ למה יהני גבן תנאי לדברי מג"א הנ"ל. אך מצאתי בפרמ"ג בשם אלי' רבה שכתב דאם לא נבנה מתלה לשם ביהכנ"ס אף בא"י מהני תנאי וא"כ ממילא לק"מ כמובן ויהי' עכ"פ מזה ראי' גדולה לדבריו ודו"ק

- ובאמנה גוף דבר זה קשה לי להבין מדוע יהי' ככה למה יהי' קל אם נבנה מתחלה שלא לשם ביהכנ"ס כיון דבסוף סוף עתה כבר קדושת ביהכנ"ס עלה א"כ למה יהני בה תנאי יותר מביהכנ"ס שנבנה מתחלה לכך ובפרט דכל הטעם שאין מתנין בא"י כמו שכתבו תוס' שהבאתי לעיל כיון דקדושת עולם עלה א"כ השתא הכא נמי כיון דנעשה ממנו ביהכנ"ס אשר יעמוד חי בקדושתו לעולם למה יהני בו תנאי וצ"ע

- והנה הפרמ"ג בסי' קנ"ג ס"ק כ"א הביא בשם א"ר דהטעם הוא משום דל"ד למקדש דנבנה בתחלה בסתם גם זאת נפלאת בעיני מדוע לא דעי למקדש הלא קיי"ל בונין בחול ואח"כ מקדישין אותו לשם קדושת עזרה וע"כ הוי כמו שנבנה סתם, ידעתי גם ידעתי שיש לחלק ואין דומה כ"כ למקדש אף דנבנה בחול מ"מ שפיר קשה דהלא מוכח מתוס' דכל הקפידה הוא אם לא תפסוק קדושתה וא"כ השתא דגם בזה לא תפסוק הקדושה, א"כ קשה מאד למא יהני בה תנאי יותר מביהכנ"ס שנבנה מתחלה לכך וצ"ע

- גם בעיקר דברי המג"א שכתב דדוקא בישובם תלוי הקדושה ואז ילכו ויקבעו בא"י ולא בחורבנן צ"ע לפע"ד כי נראה לכאורה דעיקר תלוי בקדושת הקרקע ולא תלוי כלל במחיצות וכעין סמך לדברי מדברי השל"ה ב"ה עניני תפלה שכתב שם לפרש מאמר חכז"ל בברכות אמרו לו לרבי יוחנן דאיכא סבי בבבל תמה ואמר למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב אבל בחו"ל לא כיון דאמרו דמקדמי ומחשכי בבי מדרשא אמר הייני דאהני להו כדאמר ריב"ל לבנוי קדימו וחשכו ועיילו לבי שנישתא כי היכי דתרכו חיי ע"כ ולכאורה איך מתורץ קו' רבי יוחנן מן הקרא דלעיל - אמנם א"ש עפ"י אגדת חכז"ל דעתידין בתי כנסיות ליקבע בא"י א"כ שפיר הוי על האדמה עכ"ד השלה"ק ושוב ראיתי שגם בספר עוללת אפרים ומהרש"א בחידושי אגדות כתבו כן

- הנה מזה משמע יותר דבקרקע תלוי הקדושה דהקרקע גופא תקבע בארץ הקדושה וכיון דתלוי בקרקע היינו אם באו וקבעו עלי' להתפלל ולומר דבר שבקדושה מהכ"ת תפקע קדושתה ע"י החורבן. וכן נראה עוד לומר לפ"ד המהר"מ שיק טל תרי"ג מצות מצוה רנ"ה שהקשה מדוע לא נתחלל מקום המקדש ע"י הפריצים שבאו בה וחללהו כמו דאמרו גבי מזבח וכליו וכתב לתרץ כיון דגוף המקום מקודש מששת ימי בראשית עד עולמי עד לא היו יכולין להפקיעו כמו שאמר אברהם עליו אשר יאמר היום בהר ה' יראה ומשו"ה שפיר קדשה לע"ל ולא נתחלל ע"י הפריצים עיי"ש נשמט מן הדא דעיקר קדושת העזרה הי' תלוי בקרקע א"כ ודאי דגם קדושת ביהכנ"ס וביהמ"ד תלוי בקרקע כיון דהכתיב הקיש אותה למקום המקדש כדכתיב ואהי' להם למקדש מעט עיין מגילה דף למ"ד וא"כ דברי המג"א ב"ע לפע"ד (ואגב אעורר דקו' המהרמשי"ק מצאתי בתשובת הרמ"ע מפאנו ז"ל סי' כ"ה שנשאל על זה למה קיי"ל דקדשה לע"ל למה לא נימא דבאו בה פריצים וחללוה ותי' שם כיון דאנשי יון לא היו יכולין לאסור אלא אם יצא תחלה לחולין וזכו בהם דאל"כ אין אדם אוסר דבר שא"ש ודוקא מזבח דיש בו תפיסת יד יצא לחולין אבל קרקע דאינו נגזלת לא יצא לחולין משו"ה ל"ה שלהם וא"כ ממילא לא היו יכולין לאסרו כיון דאין אדם אוסר דשאש"ל עכ"ל ועיי"ש והוא עולה בקנה א' עם דברי המהרמשי"ק ז"ל). אח"כ מצאתי בח"ס או"ח סימן למ"ד שהתעורר במה שכתבתי וכתב דהקדושה היא רק על כותלי ביהמ"ד ולא על הקרקע ובזה ביאר דברי המהרי"ל אשר הביא המג"א בס"ק י"ז ועיי"ש אמנם כבר כתבת שמדברי השל"ה ועוללת אפרים מוכח שעיקר קדושה תלוי בקרקע וצ"ע

ודו"ק

- (ד) הנה בהא דאמר רב אסי במגילה דף כ"ט ע"ב דבתי כנסיות של בבל על תנאי הן עשויין נראה בזה בס"ד פרפרת נאה ונרויח בזה לבאר שי' רש"י שסובר דמהני תנאי אף בישובן - ונקדים תחלה דברי הש"ס בחולין דף צ"ב דאיתא שם מ"ה צדיקים הן שהעולם מתקיים בהם ושלשים מהן בארץ ישראל וט"ו מהן בחוץ לארץ ואמר אביי דרובייהו משתכחו בבי כנישתא תותי אפתא ופרש"י ורובייהו דצדיקי בארץ ישראל עכ"ל - ולכאורה יש להעיר מנא לי' לרש"י לומר כן דאביי רק מרוב צדיקי ארץ ישראל משתעי דלמא על כל מ"ה צדיקים קאי דרובייהו משתכחו בבי כנישתא דתותי אפתא - ונראה בס"ד דהנה אביי דאמר דמשתכחו בבי כנישתא למד זאת מהך קרא ואשליך אותם אל בית היוצר והוי כמו שהי' כתוב אוצר כמו שפרש"י שם בזכרי' ועיי"ש, והיינו מקום טמור ונעלם שאינו מתגלה לכל כאוצר החתום ומדכתיב בית ה' מוכח דהאי בית האוצר בי כנישתא היא דהיא בית ה' ושם צדיקים מתחבאים כדי שלא יתגלה צדקתם

- והנה כבר הבאתי לעיל מאמר חכז"ל בברכות דרבי יוחנן תמה על מה דאיכא סבי בבבל כיון דאמרו לי' דמקדמי ומחשכו בבי כנישתא אמר הייני דאהני להו וגם ריב"ל אמר לבניו שיקדמו ויחשכו בבי כנישתא כי היכא שיזכו לאריכות ימים, ובשם לבוש ראיתי לפרש דהכונה מקדמי ומחשכו ר"ל שהיו מתעכים מבקר השכם עד שעה בלילה בביהכנ"ס ויען דרגילין היו להתעכב הרבה בביהכנ"ס עמדה להם זכות זה וזכו לאריכות ימים ועפי"ז ודאי דהרבה מבני בבל היו שכיחין ורגילין בבי