משנה שכיר חלק א סה

רק מדרבנן דאל"כ דאי הוי עליו קדושת הגוף איך פקעה קדושתה אלא ודאי שהוא רק תשמיש מצוה כסוכה ולולב שנזרקין לאחר מצותן ובזמן מצותן אסור ליהנית ממנו וכשדעת כולן למוכרן עבר מצותן והוי כמפריש ז' אתרוגים לז' ימים עכ"ל הרמב"ן וכ"כ הר"ן דחכמים הטילו קדושה על ביהכנ"ס משום דאומרים בה קדושה ועיי"ש ועפ"י האמור ע"כ צריך לומר דהדרשות שמובא בספר יראים ובתו"כ הנ"ל המה אסמכתא בעלמא ודו"ק

- שוב מצאתי בשד"ח מערכת בית אות מ"ג שהביא מהרבה פוסקים דקדושת ביה"כ הוי דאורייתא ודרשא דספר יראים הנ"ל דרשא גמורה היא א"כ תמיהתי הנ"ל על העולם במקומה עומדת

וצע"ג

- (ב) הנה מדי עמדי בענין זה אנהירנא לעיין בדברי הפרמ"ג בסי' קנ"א בא"א סק"ה וראיתי שכתב דסעודה שיש בה שוכרות אסור אפילו בביהמ"ד וכ"כ שם במחה"ש ועיי"ש

- ועמדתי ע"ז לפום ריהטא משתומם כשעה חדא כי בעיני ראיתי בכמה קהלות קדושות קטנות וגדולות גם פה עירנו עושין סעודות גדולות שיש בה שיכרות טובא בביהמ"ד כמו סעודת סיום הש"ס וסעודות חתונה בלי מוחא וחזינא לרבנן קשישאי דיתבו בהדי סעודתא ושתקו ולא אמרו מידי וגם בפולין ראיתי לעשות סעודת מצוה סעודה שיש בה שיכרות ושותים שכר בבתי מדרשות ולא שמעתי לפצות פה ע"ז ובאמת לא ידעתי פשר דבר דהרי לפ"ד הגדולים הנ"ל לא יאה למיעבד כן ועל בתי מדרשות שבמדינתינו גדלה תמיהתי יותר מבתי המדרשות שבמדינת פולין וטעמא דלי הוא משום דבאמת טעמא דשרי ליהנות בביהמ"ד הוא משום דהוי ביתא דרבנן כדאיתא במגילה ד' כ"ח ע"ב וכדכתב שם הר"ן עיי"ש, וכ"ז בביהמ"ד כזה דלומדים שם בקביעות כמו הני בתי מדרשות שבמדינות פולין שעיקר קביעת הלימוד הוי בביהמ"ד לכל אחד ואחד אבל בבתי מדרשות שלנו פה מדינת הגר דידוע דלא נבנה ללמוד בו בקביעות דיחשב ביתא דרבנן ולא נבנה רק להתפלל בו בימות החורף בימים הקרים וגם במקומות שמתפללין בו בכל עת אבל אין לומדים בו בכל עת זולת שיעורין קבועין בשעות קבועים ולא ללמוד בו בכל היום ובשעה חדא או שתים שלומדים ומתפללין בו שפיר אפשר ליזהר בו לנהוג בו קדושה ולא שייך לומר ביתא דדברן אלא היכא דדר בו ולומד בו בכל היום, א"כ ודאי דצע"ג וטובא איך הקילו לעשות סעיד ת ומשתות ולנהוג בו קלות ראש וצע"ג בעיני מאין לקחו ההיתר לזה ודברתי אודות הביהמ"ד דפה עם אדומו"ח הגנ"י אב"ד דפה ואמר לי שביהמ"ד דפה לא נבנה מתחלה ע"ד בית המדרש רק בתחלה הי' בית לימוד להתינוקת היינו בתחלה נבנה וגם הי' "איינע שוהלה" ורק אח"כ כשהי' "השוהלה" צר מהכיל כל התינוקת והי' בונים "שוהלע" אחרת עשו מבנין זה ביהמ"ד א"כ על מקומינו לק"מ דכבר כתב המג"א בסקי"ז וכן הפרמ"ג בסי' קנ"ד דבאופן שאם לא נבנה מתחלה אפילו בישובן מהני תנאי ע"כ שפיר הקילו פה קהלתינו בכנ"ל אבל במקומות שנבנו מתחלה לבית המדרש שפיר צ"ע איך הקילו להקל בכבוד ביהמ"ד אפילו אם התנו בתחלת בנינו כבר כתבתי לעיל דאפילו תנאי לא מהני לענין סעודה שיש בה שוכרות ועוד דכבר קיי"ל דבישובן לא מהני תנאי וא"כ ביהמ"ד דהוי בישובן ובם לא שייך לומר ביתא דרבנן כיון דאין לומדים שם כל היום ע"כ באמת הי' צריך להיות לאסור בזה וצ"ע מה טעמא לא נהיגי כן - ונזכרתי לעיין בר"ן סופ"ק דפסחים דהביא בשם הירושלמי דבתי כנסיות ובתי מדרשות צריכין בדיקה שכן נכנסין בו בעיבוריות ובראשי חדשים פי' סעודות שהי' עושין למנין קדוש החדש ולעבור השנה ולדידן נמי משום תינוקת שנכנסין שם ופתן בידם עכ"ל והטור בסוף סי' תל"ג הביאו ולכאורה קשה למה לי' להר"ן לומר טעם אחר ממה שכתב הירושלמי ועיין בהגהות מהרל"ח שם שהרגיש ג"כ בזה וע"כ מוכרח לומר כנ"ל דסעודה גדולה אסור בביהמ"ד וודאי דהחכמים דנכנסו לשם משום עיבור או קידוש חדש ודאי היו נזהרין בזה ובהדיא הביא המג"א בסי' קנ"א סק"ה דלא היו עולין בה רק פת וקטניות עיי"ש ועיין במחה"ש דסעודה גדולה אסור אף לדבר מצוה ע"כ אנו אין אנו סומכין על זהירותינו ואוסרים בה סעודה כל עיקר וע"כ מוכרח הי' לומר טעם אחר מפני התינוקת כן נראה בביאור דברי הר"ן וטור, עכ"פ מזה יש סמך גדול לדברינו דאין לעשות סעודות כל עיקר בביהמ"ד ואם כי בש"ע סי' קנ"א סעי' ד' כתב ואפילו לצורך מצוה אחרת כגון כשנקבצים לעבר השנה בב"ה מותר לאכול שם עכ"ל - נמי י"ל דכונתו הי' דוקא כגון אלו החכמים דהיו נקבצים לעבר השנה דנעשה בגדולים ובזהירים שידעו להזהר עיין סנהדרין י"א אין מעברין את השנה אלא במזומנים וכמו שהיו באמת נזהרין שלא להקל ראש אבל לשאר אדם בינינים אין להתיר כלל לאכול שם וכן דייקו לשון הש"ע דלאו בכל ענין יש להתיר לדבר מצוה דאל"כ למה לי' לומר כגון יאמר סתם דלצורך מצוה מותר וע"כ כהנ"ל דאף לצורך מצוה לאו לכל אדם יש להתיר רק לחכמים גדולים הזהירים במצות וע"כ מוכרח לומר כן דאל"כ יוקשה עליו קו' מוהרל"ח למה לי' להר"ן טעם חדש כנ"ל וע"כ דגם היא כיון רק כנ"ל, ועיין ג"כ במג"א שם בסי' קנ"א סק"ב ותראה שמה שחלקתי לעיל בין בתי מדרשות שבפולין לבתי מדרשות למדינתינו על אדני הש"ס ופוסקים הוטבעו ע"כ מכל זה יתחזק תמיהתי על העולם שהקילו לעשות סעודות בביהמ"ה ולדעתי אין לזה שום היתר ודו"ק

- והלום מצאתי בשו"ת שואל ומשיב מהודרא שתיתאה סי' ג' ששמש של ביהכ"נ שלו עשה ברית מילה בעזרת נשים דשם ובבוא לשם גער בם לפי שהוא התנה בעת הקמת האבן של ביהכנ"ס שיהי' קדושת ביהכנ"ס עליו בכל דבר וע"כ אסור לאכול על הברית בביהכנ"ס והביא שם מה שמבואר בש"ע כשיקבצים לעבר השנה בב"ה מותר וכתב המג"א דסעודת מצוה מותר אבל המג"א ביאר שם בשם הגהת סמ"ק דדוקא עבור השנה דאין עולין בה רק פת וקטניות וא"כ בברית מילה דיש לחוש לשיכרות אסור ועיין פרמ"ג שם שביאר בהדיא דכ"מ שיש לחוש לשכרות אסור עכ"ל הרי דגם הוא מסיק כן להלכה א"כ באמת תמוה מדוע שותקין הרבנים הגדולים על מה שמנהג העולם להקל בזה ודו"ק - ועיין עוד כתשובת מהר"י אסאד חו"מ סי' רכ"ד ודו"ק -