משנה שכיר חלק א סד

א"ש דתיכף בולם פיו והוי ביהס"ת וע"כ דכל הני גאונים לא אזלי בשיטתי' וא"כ לדידהו ע"כ מוכרח לומר כהחילוק שחלקתי בפנים ואל תתמה איך אפשר לומר כן דאף אם הגביה אצילי ידיו ופתח הקמט ונגע בו שרץ דיהי' טהור דהא ע"כ נגע בו בגלוי וזה הוי כנגד הסברא י"ל דכך היתה גזרת הבורא מקרא דידיו דהרי אף לדברי הפלאה מוכרח לומר כן מצד גזרת השם דהרי גבי טבילה כתב בפירוש ההפל"א שם וז"ל משא"כ גבי טבילה דנפקא מה בשרו מאבראי דמה שדרכו להיות מכוסה א"צ טבילה כלל אפילו בשעה שהוא פתוח ומהאי טעמא אין צריך שיבא מים בחוטם אף שהיא פתוח עכ"ל הרי דלענין טבילה אף בשעה שהוא פתוח הוי כסתום וממילא לחכמים דמדמו הזאה לטבילה לא מהני אף אם הגביה אצילי ידיו או שאר קמטות ופתח אותן היטב והזה שם לא מהני הזאה זו ולמה דהא היזה במקום גלוי דהא בעת שהזה עליו גילה אותו מקום באופן היותר טוב וע"כ דל"ד לבשרו שהיא מאיבראי מצד טבעו בלי שום פעולה ע"כ לא מהני הזאה זו וממילא דנוכל לומר כן גם גבי טומאה אם אמרינן דבעינן דומיא דידיו או לדעת התוס' נדה מ"ג שהבאתי לעיל דל"מ גליות הקמטים כיון דל"ה מצד הטבע מקום גלוי ואין לומר דלחומרא שפיר אמרינן כן ולא לקולא וגבי הזאה הוי חומרא משא"כ גבי טומאה הוי קולא ז"א דהא הם בקראי פליגי וע"כ דבהזאה לא מטעם חומרא הוא, ועוד הא הוי חומרא דאתי לידי קולא לענין פסח דאם ל"ה הזאה לא יעבוד הפסח בזמנו וע"כ דגזה"כ הוא וא"כ כ"כ נימא אנן נמי לענין טומאה דהוא גזה"כ וא"כ לפי"ז דברינו שכתבתנו בפנים כראוי מוצקים וקרובים אל האמת בס"ד ודו"ק - לט

) סימן ט"ו

אל כבוד הרב הגאון האמיתי שר התורה מי כמוהו מורה ארי שבחבורה וכו' כ"ק מרן אברהם יצחק גליק (זלה"ה) אב"ד ור"מ דק"ק טאלטשווע יצ"ו והגליל בעהמ"ס שו"ת יד יצחק ובא"י

(א) אחרי תת שלמא לכ"ק מרן ארהיב לגוש לפני הוד קדושתו באיזה הערות זעירות אשר מצאתי להעיר בספרו שו"ת יד יצחק ח"ג ששלח לי למנה ועל מדתו אשען שתיקר נפשי בעיניו ליקח מועד לפשוט מישרים בדבריי ולהעמידני על האמת כדרכו מאז עמדי ולא אטריח את הדרגנ"י הרבה בפ"א רק קמא קמא דאמטי לידי אקריבנו אליו

- הלום ראיתי בראש ספרו בסי' א' שנשאל בענין אם להתנות בבנין ביהכ"נ על אכילה ושתי' וכהדרגנ"י האריך בזה ובסיומא דפסקא העל וכתב וז"ל אכן לא ידעתי למה הוצרך ליכנוס כלל למצוא היתר ע"ז למעט קדושת ביהכ"נ הלא יש דרך לפניהן הקרוב למצוא היתר דהיינו בפאליש של ביהכנ"ס דבזה שפיר מותר אם התנו לעת הצורך לאכול ולשתות ושלא יהי' קדושת ביהכנ"ס עליו וכמו שכתב הפרמ"ג בסי' קנ"ד וסי' קנ"א דפאליש בקהלות גדולות שמתפללין בה בקביעות צ"ע עיי"ש משמע הא בלאו"ה שרי עכתו"ד הדרגנ"י בקצרה

- הנה מה דפשיטא לי' דפאליש אין קדושתו חמורה כ"כ כקדושת ביהכנ"ס אף דבאמת גם הפרמ"ג צידד לומר כן ומסיים בצ"ע לדידי קמיבעא לי טובא יען שמצאתי דבדבר זה כבר נסתפקו חכמי התלמוד ולא העלו בו דבר ברור והוא בירשלמי דמגילה בפרק בני העיר (וכפי הנראה ירושלמי הלז הי' בהעולם עין מרבינו הפרמ"ג שלא הזכירו כלל) וז"ל הירושלמי שם ההן פרווה מה שיעבור בגוה (ופירוש בקה"ע אותו מגרש שסביב ביהכנ"ס ובית המדרש מהו לעבור בתוכו אם הוא קדוש כקדושת ביהכנ"ס ואסור לעבור בו דאסור לעשותו קפנדריא או לא) רבי אבהו עבר בפרווה מה דשרי (ופירוש הנ"ל ר"ל דמהכא דשרי) א"ר זכריא חתני' דרבי לוי ספרא הוי אימתן ואין לא הוה ר"א עבר לא הוי מפני טליא עכ"ל הירושלמי (ופירש הנ"ל דמהכא ליכא ראי' דר"א דעבר לצורך התינוקות ועיי"ש) הרי בהדיא דהבני מערבא נסתפקו בו ולא העלו הלכה ברורה - ומכח זה באמת אני תמה מדוע הקילו העולם בפאליש יותר מביהכ"ס דהרי בירושלמי מסתפקים במגרשי ביהכנ"ס כ"ש בפאליש (וראיתי במג"א ריש סי' קנ"ד שכ' על מה שכתב המחבר בתים וחצרות שמתקבצים שם להתפלל באקראי אין בהם שום קדושה וז"ל המג"א ועזרות שלנו לא עדיפי מהם ושמא כיון דמתפללין בה תדיר כ"ז שהן נדחקין נעשה קודש עכ"ל - הנה מה דדימה עזרות שלנו לבתים וחצרות, דמתפללין בה באקראי צע"ג בעיני דהא בירושלמי הנ"ל רוצה להחמיר אפילו במגרשי הביהכנ"ס כ"ש בעזרות שהן פתוחות לקדש ומשתמשין לקדש וע"כ דדעת הירושלמי דמגרשי הביהכנ"ס עדיפי מבתים וחצרות שהן באקראי ולא תפסו בהן הקדושה עיין רמ"א סי' קנ"ד) ועוד בנבנה סתם ודאי צ"ע למה מקילין בפאליש ואפילו בהתנה קשה לי למה יהי' מותר להתנות כיון דלרוב פוסקים לא מהני תנאי בישובן גבי ביהכנ"ס ודלמא קדושת הפאליש כקדושת הביהכנ"ס א"כ, גם תנאי לא מהני וצ"ע

- ואולי י"ל לפי"מ שכתב הפרמ"ג במ"ז סק"א דלכ"ע מורא ביהכנ"ס לא הוי אלא מדרבנן א"כ ל"ה אלא ספיקא דרבנן ומשו"ה מקילין - ועוד דהוי ס"ס שמא ל"ה קדושת פאליש כקדושת ביהכנ"ס ואת"ל דהוי כקדושת ביהכנ"ס שמא הלכה כשי' רש"י והג"א דמהני תנאי אף בישובן כנ"ל לחפש בזכותי דהתירא על מה שהעולם מקילין בכבוד הפאליש

- אמנם ראיתי בספר יראים סי' שנ"ד שכתב וז"ל למדנו כשאמרה תורה מקדשי תיראו שבתי כנסיות ובתי מדרשות בכלל עכ"ל - מפשטת לשונו משמע שהוא סובר דמורא ביהכנ"ס הוי דאורייתא וכן נראה מתורת כהנים דתני שם והשימותי את מקדשיכם מקדש מקדשי מקדשיכם לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות ע"כ - והנה בספר תורה והמצוה להגאון מלבי"ם ז"ל פירש דהכוונה היא דדרש תיבת מקדשיכם בכינוי לישראל דעל ביהמ"ק הול"ל מקדשי או מקדש סתם ומדכתיב מקדשיכם כולל גם בתי כנסיות ובתי מדרשות עכ"ד, הרי מדבריו מוכח ג"כ דהוא דרשא דאו' דהא מיתור לשון קדריש לי' בתו"כ ופלא על הספר יראים שלא הזכיר כלל מהתו"כ - שוב ראיתי בספר האשכול שכתב שם הגאון בעל המסדר בשם הרמב"ן דל"ה