משנה שכיר חלק א נו

בולע עיי"ש, ממילא לפי"ז שפיר מהני הרחיצה שרחצו אותו הקצבים ערלים ונקו אותו בדקדוק גדול ומותר בלי שום ספק לברך כנגדו כנ"ל ברור בס"ד

- ובזה שהעליתי דגם בפי חזיר מועיל הרחיצה יפה כמו בגרף של מתכות וזכוכית ומה שאסרו אפילו בסליק ואתי מנהרא הוי דוקא יען שהוא בעצמו אינו מדקדק לרחצו היטב וכמו שכ' הר"י הנ"ל דמצואתו לא רחץ יש לתרץ מה שהקשה אותי הרבני מו"ה ישראל הנ"ל נ"י על חרז"ל דאסרו פי חזיר משום דדרכו לחפש באשפתות ובמקום הלכלוך מדוע לא אסרו ג"כ את פי הבר אווזות הלא גם הם דרכם תמיד לחפש במקום הטינופות והאשפתות וללכלך פיהם כל היום ומדוע לא אסרו ג"כ פיהם מלומר דבר שבקדושה נגדם אך עפי"ד הנ"ל א"ש ולק"מ דבר אווזות הם הנקראים עוף המים ע"י שדרכם תמיד להיות במים ואף במקום שאין מים מ"מ הם בטבע בכל עת שיש מים לפניהם הם נותנים תמיד פיהם במים ומנענעים פיהם לכל צד ומשפשפים אותו הדק היטב ועי"כ נרחץ היטב ומנוקה מכל לכלוך כאשר נראה בחיש ע"כ לא אסרו אותו חכז"ל משא"כ חזיר שאין דרכו במים ואף אם באיזה פעם הולך למים אין משפשף פיו במים הדק היטב ואדרבא דרכו להיות תמיד ברקק המים ולא במים טהורים ע"כ הוי כצואה ודו"ק

ועוד נראה לי לומר דכל דין של פי חזיר לא הוי רק כ"ז שהוא חי אבל כשמת בטל ממנו שם פי חזיר דנעשה בו שינוי גדול וקיי"ל דכל הכלים עולין מידי טומאתן בשינוי מעשה וכן גבי בית הכסא דקיי"ל דאף אם הוא נקי אסור עכ"ז אם נתבטל ונהרס דנעשה בו שינוי מותר אם אין בו ריח עיין פנים מאירות ח"א סי' פ"ז גבי מרחץ דהיכי דנעשה בו שינוי מותר לומר בו דבר שבקדושה כ"כ בטח דגם בביה"כ הדין כן, וא"כ בנ"ד כיון שמת אין לך שינוי גדול יותר מזה וא"כ אזלה ממנו שם פי חזיר ואם הוא נקי מצואה בודאי דמותר לומר נגדו דבר שבקדושה וגם זה נכון בס"ד ושי"ת יזרוק עלינו מים טהורים ויטהרנו ויהי' מחנתינו קדוש אכי"ר

- ג' משפטים תרפ"ג לפ"ק

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן יא

תכל שנה וקללותי' ותחל שנה וברכותי' אל ישראל בכלל ואל אהובי גיסי בפרט ה"ה כבוד הרב הה"ג צדיק תמים חמדת הימים החריף ובקי בחד"ת בנש"ק מו"ה משה קליין שליט"א מלפנים אבדק"ק רעטע יע"א וכעת רב בביהכ"נ פועל צדק בעיר ואם בישראל ק"ק גראס ווארדיין יצ"ו

יקרתך הגיעני וע"ד אשר ענותנותך הרביני לשאול חו"ד בדבר שנשאלת אודות מנין מצומצם ובתוך המנין ארבעה או חמשה יתומים אומרים קדיש אי נכון למיעבד הכי כיון דליכא ט' דצייתי עכ"ל שאלתך

- תשובה. הנה בחפשי באמתחות הספרים שלי מצאתי שכבר נמצא שאלתך בספר המאסף ירושלים שנה י"ח סי' ל' וז"ל השאלה שם בעשרה בדיוק שמתפללין והתשעה צריכים לומר קדיש יתום אי אין קפידה בזה דיכולין לומר קדיש כל דיש עשרה בביה"כ אף אם לא יש מי שיענה אמן ע"כ השאלה שם - ושם בסי' פ"ד הביא דעת רב אחד שכ' שכלם יכולין לומר קדיש כי עניית אמן עולה מאחד לחבירו וכאו"א מעשרה האומרים קדיש אומר לחבירו ואמרו אמן ובין כה וכה עניית אמן כבר נשמע ועכ"ז אם נקל להם לקרוא נשים וטף לעניית אמי ש"ד עכ"ל הרב שם - ובכרך ב' סי' י"ג מספר הנ"ל הביא עוד תשובת רב א' על שאנה הנ"ל שכתב על מה שרצה השואל לדמות הא מילתא לבית הכנסת שכולה כהנים והם עשרה בדיוק שכלם נושאים ידיהם אף דליכא מי שעונה אמן עכ"ל השואל ה וע"ז כתב הרב הנ"ל דמה דפשיטא לי' דבברכת כהנים ליכא מי שעונה לא עיין יפה בסי' קכ"ח סעי' כ"ה כי ז"ל המחבר שם למי מברכים לעם שבשדות ומי עונה אחריהם אמן הנשים וטף הלא מבואר שהעני' מחיובת - וכתב עוד דלכאורה יש להקשות מדוע יועיל עניית אמן הנשים וטף בברכת כהנים מה שלא מצינו כן בשום מקום לענין דבר שבקדושה שיצטרפו נשים וטף ובפ' הקהל נשים למה באו לשמוע אבל לא לצרף ובתפלה מבואר בסי' קכ"ד ס"ד בחזרת התפלה שאם אין ט' מכוונים לברכותיו לענות אמן קרוב להיות ברכותיו לבטלה ובודאי לא יועיל שם ט' תינוקת שיכוונו ויענו ולמה גבי ברכת כהנים מהני - וחילק שם דדוקא בדברים שבקדושה כאלו שבאופן זה נתקנו בתחלה שיהיו ט' מכונים לברכותיו ועונים בהם אינו מועיל עניית טף ונשים לא כן הדבר בנשיאת כפים שעיקר המצות מוטלת על הכהנים לברך את ישראל ויוצאים אף בעם שבשדות אף דאינם בבהכ"נ ולכן די אף בעניית טף ונשים כיון דכל עיקר עני' אינו מעכב כמבואר בפרמ"ג מ"ז סקכ"ב משא"כ בתפלה שעיקר תקנת חכמים הי' בעני' לכ"ע אם אין עונים מעכב ואין די בעניית טף ונשים - ועיין בסי' נ"ו במג"א בשם ב"ש דיש מצוה טפי בעניית איש"ר מקדושה ומודים וע"כ אי איכא לדמוי דין עניית קדיש לתפלה מדמינין לה (והנה לפי דברי הרב בתשובה הזאת נדחין נמי דברי הרב בתשובה הראשונה הנ"ל שנתן עצה להביא טף שיהיו עונין אמן יש"ר כיון דלתפלה מדמינין ובתפלה ל"מ עניית הטף וממילא דגם כאן ל"מ אכן לפי מה שהוכחתי לקמן דקדיש יתום ל"ד לתפלה ובקדיש יתום לא תיקנו ט' דצייתי יש לקיים דברי הרב הנ"ל דסגי בעניית הטף ודו"ק) ומבואר בסי' נ"ה ס"ו ואם התחיל אחד מעשרה להתפלל לבדו או ישן מצטרף ובמג"א שם מביא בשם מהרל"ח דמתיר בב' וג' וד' ומג"א לא סבירא לי' כותי' ודוקא בא' מותר ולא ביותר ואף לדברי מהרל"ח ג"כ בעינן ששה עונים. ועיין בתשובת ח"ס או"ח קנ"ט דכ' דעיקר זכי' דמזכה אבותיו אינו באמורה דידי' כי אם במה שמזכה לצבור שאומרים אחריו אמנים טובא איש"ר וע"י שנעשה סרסור לצבור מזכה אבותיו עיי"ש ועוד האריך הרב הנ"ל בתשובה להוכיח דעיקר קדיש נתקן בשביל העני' וכדברי מר"ן הח"ס ז"ל וא"כ מהראוי שיצטרך בו דוקא ט' דצייתי אלא עכ"פ דיו לבא מה"ד להיות כנידון ולכל הפחות שיהיו ששה עונים כמו בתפלה וא"כ ראוי