משנה שכיר חלק א נד

וביותר תמוהין לך דברי הרמב"ן שם עכ"ד ברמיזא, הנה קושיא זו קו' קדומה היא מדורות שלפנינו ה"ה כתיבה בספר פנים יפות בפ' תרומה ובתשובות ח"ס או"ח סי' ע' ובחידושיו לשבת שם ובמנ"ח מצוה צ"ה הביא שקו' זו כבר הקשה הרא"ש ז"ל על הרמב"ן, ובאמת על רש"י אין תמוה כ"כ דהכונה בשליש העליון וכן כתב באמת המנ"ח שם, אבל על הרמב"ן שפיר קשה והנה הח"ס שם בחידושיו תי' דבשבת שם מיירי מהארון ששברי לוחות מונחים שם ורש"י איירי מהארון של לוחות השלמים עכ"ד, וראיתי לאחד מגדולי רוסיא בעלה המאסף היו"ל בירושלים תבע"א שתמה על מרן ז"ל מבב"ב ומנחות ד' צ"ח דשברי לוחות היו יחד עם הלוחות השלימות אך נראה לי בס"ד לקיים דברי מרן רבן של ישראל עפי"ד תוס' עירובין ס"ג ע"ב שכתבו דעד בנין בית עולמים היו השברי לוחות בארון בפ"ע וכן עיין ברש"י בהעלותך בפ' ויהי בנסוע הארון דשברי הלוחות היו בארון בפ"ע ע"כ דברי מרן הנ"ל עולין שפיר וכנים ואמיתיים בישוב הקושיא הנ"ל ועיין בתוס' על התורה סוף תרומה שוב מצאתי בידי משה במדבר רבה פ' ד' שמביא בשם הירושלמי כדברי מרן הח"ס דשברי לוחות היו בארון בפ"ע וכדי שלא יחלוקו שני התלמידים מוכרח לומר כדברי תוס' עירובין ודו"ק ועיין תו"ס סוטה בדף מ"ב סוף ע"ב ודו"ק

- ואני עשיתי סמוכין לדברי רש"י ז"ל דהארון הי' למטה מכתפותיהן מדברי המדרש רבה סוף פ' במדבר דאיתא שם דנושאי הארון היו מוכרחין לילך אחורנית מפני כבוד הארון שלא יהיו באחוריהן אל הארון ועיין שם דמשבח בזה את בני הקהת לגבי' שאר הנושאים כלי המקדש שהם היו מהלכין פניהם אל הדרך עיי"ש וכן פסק הרמב"ם בה' כלי מקדש ופלא שהכ"מ לא העיר מקומו והוא לקוחה מדברי המדרש הללו, והשתא לדברי הרמב"ן דהארון הי' גבוה ונישא למעלה מכתפותיהן למה היו צריכין לזה להלוך אחרונית הא בלאו"ה לא הי' מגיע אחוריהון נגד הארון וע"כ דהי' למטה מכתפותיהן וכדעת רש"י ז"ל ודו"ק - כז

) והנה הפנים יפות העיר על האי גמירי דאמרן בשבת שם דתלתא מלמעלה הא השלחן הי' נישא תיכף למטה למא"ד המסגרת הי' מעל השלחן, עכ"ד

- אך עיין בח"ס שם דהאי שיעור ל"ה לפי המדה רק לפי כובד המשא וא"כ לק"מ די"ל דדף השלחן הי' שליש במשא ממשא של כל השלחן וא"ש בס"ד

- ובזה אצא בשים שלו טובה ובישועה קרובה לכלל ישראל אכי"ר - גיסך אוהבך לנצך ב' ויקהל עטר"ת לפ"ק בוסערמין יצ"ו

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן ט'

בעזה"י א' תצוה "רק שלום" לפ"ק ז' אדר בוסערמין יצ"ו

בחדש אדר שלמא אשדר לכבוד ידיד"נ הרבני המופלג בתורה ובחסידות פאר המדות כש"ת מו"ה חיים יעקב הכהן זאלצער נ"י נכד להגה"ק בעהמ"ס אוהל דוד ז"ל כעת עומד על המשמר לשמור שבוי' רוסיא הנשבים ביד חיל קיר"ה במלחמה הגדולה הנקראת מלחמות העולם, בנחלת האדון דאראניי במחוז פעסט יצ"ו

ידידי נ"י, כתבו הראשון גם השני באו לידי בעתו ובזמנו ורויתי גיל ועונג ממעשה ידיו הראשונים והאחרונים ועברתי בתרי אמריו האמורים בדעת והשכל ובנפש חפיצה וגם קריתי אותם ברבים בבהמ"ד קודם הלימוד כי מצאתי בהם התעוררת גדול ותוכחה מגולה ע"ד השערורי' הנהי' בבית ישראל בעוה"ר, וקרא תמה על גדולי זמנינו הי"ו שיושבים בחיבוק ידיים ורואים בירידת קרן ישראל וקרן התורה, ר"ל מבלי לעשות פעלים לרומם בית ה' ע"י צעקה ותשובה ותפלה המעבירים רוע הגזרה והצעתי דבריו לפני כ"ק הגה"צ שליט"א כמבוקשו וכו' והעיקר הכל להחזיק במעוז התורה כי היא הוא החומה נשגבה והמליצה ישרה ובזכותה נצא מהגלות כמבואר במדרש הנעלם וכתבתי זאת להניח דעתו

- וע"ד שאלתו במכתבו השנית אם עוברי עבירה מחמת ממון יכולין לצרף אותם למנין ורצונו לידע זאת יען כי במקומו בעוה"ר רובן מחללי שבת בפרהסיא בחנות פתוח ועוסקים במו"מ בריש גלי' ע"כ נפשו בשאלתו אם טוב לישב יחידי ולהתפלל בלי מנין ושלא להתערב עמהם כלל או עדיף לעשות עמהם מנין ולהתפלל בעשרה זה תוכן שאלתו

- ומעלתו העיר מדברי המחבר באו"ח סי' נ"ה סעי' י"א שעבריין נמנה לעשרה ועיי"ש כח) אמנם לפע"ד אין ראי' מהמחבר הנ"ל לנידון שאלתינו משום דמבואר בב"י הטעם דעבריין מצטרף לעשרה משום דאעפ"י שחטא ישראל היא ובקדושתי' קאי ולא יצא מקדושת ישראל וכ"ז בשאר עבירות אבל בעבריין דחילול שבת ר"ל דנעשה מומר לכל התורה כולה אף בעבירה דרבנן כמבואר בסי' שפ"ה וביו"ד סי' ב' ועיי"ש בפרמ"ג ובשמ"ח דאין חילוק בין להכעיס או לתיאבון בכל אופן הוא כגוי לכל דבר עיין שו"ת מנ"א ח"ב סי' כ"ד ותש"ו יד יצחק ח"ג סוף סי' מ"א שבכל אופן הוא מומר וה"ה כנוי וכל דבריו א"כ בעוה"ר יצא מכלל קדושת ישראל ואיני בכלל אעפ"י שחטא ישראל הוא וא"כ ודאי דאינו נמנה לעשרה ואינו בכלל ונקדשתי בתוך בני ישראל וז"פ וברור

- אולם שאלתו אינו חדשה וכבר עמדו בזה בספרי התשובות מגדולי האחרונים וכבר כתיבה ג"כ בפרמ"ג או"ח סי' נ"ה בא"א סק"ד וכה דבריו