משנה שכיר חלק א נג

סותר כלל אפילו יום אחד אלמא דזיבה המעורב בה ש"ז ל"ה זיבה כלל ע"כ לדידי' טהור לגמרי עכ"ד התוס' ביתר ביאור קצת מבואר מזה דלא מקרי זיבה היכא דפתיך בי' ש"ז ורק לענין סתירה דיום א' גלי קרא דסותר וגבי טומאת משא דלא מצינו דגלתה התורה שיהי' חשובה זיבה באמת לא חשוב זיבה ולא מטמא במשא רק ביום דרואה הרבה זיבה אז סובר ר"י דא"א דלא יהי' קצת זיבה בעין בלא עירוב כלל ומשום האי קצת שהוא בעין הוא מטמא במשא כן יוצא מתוך דברי תוס' הנ"ל דנדה דף כ"ב (ואין לומר כיון דגלי קרא דמקרי זיבה לענין סתירה ניליף משם דמקרי ג"כ זיבה לענין טומאת משא ז"א דהא חזינן דלא עשאה התורה כזיבה גמורה דהא אינו. סותר ז' ימים א"כ לגבי מה דגלי גלי ומה דלא גלי לא גלי וז"פ) אבל עכ"פ דזיבה דפתוך בי' ש"ז לאו זיבה הוא ור"י דמטמא הוא משום הכ"ש דיש בה בעין בלא עירוב

- והנה תוס' נדה כ"ז שהבאתי לעיל גבי שליא דמטהר ר"ש משום ביטול ברוב הקשו הא טומאת אוהל דמי לטומאת משא דלא שייך בה ביטול ואמאי מטהר ר"ש משים ביטול ותי' כיון דאין שליא מטמא אלא כשהוא שלם וע"כ מכח הביטול אין להחשיבו שלם ועיי"ש, ונראה לי לומר בעזה"י דכמו שכתבו תוס' גבי טומאת שליא דאף דהוא באמת שלם יען שיש כאן ביטול אין להחשיבו שלם וממילא דבטל ומותר כ"כ י"ל גבי טומאת משא דזיבה כאן דאינו מטמא במשא רק כשהוא בעין א"כ י"ל דמכח הביטול תו אין להחשיבו לבעין והוי כמו דמעורב בה ש"ז וע"כ ממילא שפיר אינו מטמא במשא אילו הי' בטל וא"כ שפיר הקשה המרדכי ולק"מ קו' המל"מ וכן לענין יבמה שרקקה דם כיון דאמרו בסוטה דף י"ו דשלשה צריכין שיראו אותה וחד מנהון הוא רוק יבמה דכתיב לעיני הזקנים וכן הוא להלכה באה"ע סי' קנ"ד וא"כ כיון דצריך לראות הרוק בעת שמוציאה מפי' והשתא דאיכא רוב הנתבטל בו הוי כמו שלא ראו הב"ד אותו הרוק ע"י הביטול דנתבטל בתוך הדם ויהי' מזה ג"כ סיוע גדולה לענין מה שכתבתי למעלה לענין ראיית מ"ר דכיון דאיכא רוב כנגדה אמרינן דמה שנראה הוא מהרוב וכמו כן כאן ג"כ אמרינן דמה שנראה לבי"ד הוא מהדם שהוא הרוב ומיושב היטב מאד קו' המל"מ הנ"ל וממילא דנתחזק ג"כ עי"ז דברינו הנ"ל לענין שאלת הח"צ והוא ראי' ברורה וראוי לסמוך עלי' להלכה למעשה ודו"ק ואחר שזכיתי לש"ס ווילנא ראיתי בהגהות מהרץ חיות נדה כ"ז שהביא קו' המל"מ על המרדכי מהא דטומאת משא גבי ש"ז של זב ורמז לעיין לתוס' כ"ז הנ"ל שהבאתי לעיל ולא פירש דבריו ובטח שכיון לדברינו דמשם יתורץ קו' המל"מ וב"ה שכונתי לדעת גדול כמוהו ורק אני הלכתי עוד יותר דגם קו' מיבמה מתורץ בדרך הזה וברוך ה' שהניחני בדרך אמת

- אך עדיין אנו צריכין למודעי על מה שכתבתי דקו' המרדכי הי' עפי"ד תוס' דנדה דמיירי שראה הרבה זיבה ומטעם דאיכא כ"ש במין הוא מטמא רמשא א"כ ע"כ מיירי הכא דרוב הוי זיבה כמו שכתבו תוס' נדה כ"ב הנ"ל דביום כזה הוי רוב זיבות וא"כ קו' המרדכי דיובטל ברוב מעיקרא ליתא דהא הרוב זיבות הוא והמיעוט הוא שיז ואיך שייך ביטול באופן זה, אך א"ש משום כיון דאינו מטמא במשא אלא כשהוא בעין והאי בעין כ"ש הוא והשאר אף דהוא זיבות מ"מ הוא טהור ולית בי' דין זובה ע"כ שפיר הקשה דהאי כיש יובטל ברוב זיבה דהוא טהור וא"ש אלא דעדיין לא יונח בזה כיון דקו' המרדכי בחולין הנ"ל אליבא דרבי יודא אזיל ור"י ס"ל דמין ב"מ ל"ב, א"כ אכתי יוקשה מה הקשה המרדכי אליבא דרבי יודא דיובטל האי כ"ש דהוא זיבה טמאה ברוב זיבה טהורה הא מין במינו הוא דודאי האי זיכה אף דטהור הוא מ"מ מין זוב איקרי עיין נדה דף ל"ז דזיבה הוי כבצק של שעורים וש"ז כלובן ביצה וא"כ ודאי מינו הוא ואכתי יוקשה איך שייך בזה ביטול אך יש לומר כיון דאינו מטמא רק האי כ"ש שהוא בעין ולגבי האי כ"ש ודאי דיש בש"ז רוב כנגדו וע"כ הקשה דיובטל האי כ"ש ברוב ש"ז, ואם דאכתי יש כאן רוב זיבה אף דטהורה היא מ"מ ליהוי מין במינו ול"ב י"ל דאמרינן סליק לרבי יודא סליק הזיבה טהורה כמי שאינו והזיבה הטמאה יהי' בטל בש"ז וא"כ קו' המרדכי אתיא שפיר ודו"ק כי הדברים בעזה"י כנים ואמתיים ומחודשים ממש כי לא ראיתי עוד מי שיבאר דברי המרדכי באופן הזה ודו"ק

- ואגב אעורר עוד בענין זה הנה המל"מ שם ב"ה מו"מ העלה דדוקא גבי דבר יבש שייך לומר דטומאה כמאן דאיתא דמי אבל בלח לא אמרינן זאת ועיי"ש וכן דעת מהר"י קורקס בכ"מ סופ"א מאבות הטומאה והמקור חיים בסי' תמ"ז הסביר בזה דעת הרמ"א דפסק דלח בלח לא אמרינן חוזר וניער גבי פסח, ופלא שלא הרגישו שתוס' לא סבירא לי' חילוק זה דמדהקשו בתוס' נדה כ"ז הנ"ל דלמה לא פריך הש"ס בבכורות מהא דשליא בבית דטהור מטעם ביטול ברוב אלמא לא אמרינן דטומאה כמאן דאיתא דמי עיי"ש מה שתירצו בזה מזה נראה דתוס' לא ס"ל חילוק הנ"ל כה) דאל"כ לא הקשו מודי משום דשפיר נמוח בדם דהוי לח בלח וע"כ דלא ס"ל כנ"ל ודו"ק ובריטב"א שם נדה משמע דכל דין טומאת משא כדאיתא דמי רק בדבר חשוב אמרו זאת כגון בחתיבה הראוי להתכבד ועיי"ש - כו

) אור ליום ב' שמות תרס"ח לפ"ק בוסערמין יצ"ו

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן ח

שוכ"ט וי"ר אל כבוד אהובי גיסי הרב הה"ג החו"ב בנש"ק כש"ת מו"ה שלמה פריעדמאן נ"י יושב על כסא ההוראה בבאדען אצל וויען יע"א בקהל יראים דשם יע"א

יקרתך הגיעני וע"ד שרמזת לעיין ברש"י תרומה פסוק י"ב שהם נגד דברי הש"ס שבת ד' צ"ב -